חלומו של היפוכונדר חובב

אלא שההיפוכונדר הזה כותב ביקורת מסעדות, ואי-אפשר בינתיים לכתוב על ארומה או על קפה-קפה. זאת אומרת, אפשר, אבל אולי נחכה עם זה קצת. עד אז, גרנד קפה, הממוקם בקניון רמת אביב, הוא ללא ספק חלומו של כל היפוכונדר חובב, כמוני. וזאת כמובן מפני שפיסת הנוף המרכזית הניבטת לעברך היא הסניף הגדול של סופרפארם, שהשלט הענק שלו מציץ בך לאורך כל הארוחה. זה מנחם. אם יהיה באמת גרוע, אפשר להיכנס אחר כך ולקנות משהו נגד צרבת.

מסעדה בקניון. כמה נמוך אפשר עוד לרדת? אלא שגרנד קפה, אתם בוודאי כבר מנחשים, היא לא עוד מסעדה. אחרת מן הסתם לא הייתי טורח "להתעלל" בה. זאת מכיוון שמי שחתומים עליה הם לא פחות מאשר אנשי טורקיז, מסעדת היוקרה הוותיקה ממתחם סי אנד סאן, גטו העשירים השוכן לא רחוק מקניון רמת אביב.

טורקיז, למי שלא יודע, אינה סתם עוד מסעדה. אפילו לא סתם עוד מסעדת יוקרה. זה לא רק המיקום יוצא הדופן שלה, המביא את האוכל ישר עד בתיהם של היפים והנוצצים. זו גם ההיסטוריה. מקום שהחל את דרכו לפני כרבע מאה על חוף ימה של יפו, כמעין טברנה יוונית זרוקה ופרועה, ועבר ב-1998 למקום הכי הפוך שיש, מעין נזם זהב באף אתם יודעים מה. או להפך. ומעל לכול, זה האוכל המשובח והלא מתחכם שלה, אוכל שאלמלא מחיריו המפוצצים, הייתי שמח לאכול בכל יום או לפחות פעם בשבוע. אבל אנחנו, כאמור, לא מדברים על טורקיז הפעם, משהו שעוד אצטרך, ואשמח, לעשות בעתיד. הקרוב, אני מקווה.

כששמעתי על גרנד קפה, קיוויתי שלא יגיע הרגע שבו אצטרך להתמודד עם נוכחותו, הקרובה כל-כך לביתי. והרי ממילא איני מתיימר לסקר כל מקום שנפתח, רק את אלה שיש להם צ'אנס להיות טובים ומעלה (לא הרגשתם עד עכשיו?). אז למה לפחד ממקום שהקימו מקצוענים כמו אלי סמרי ושותפיו בטורקיז, תשאלו בוודאי. שאלה טובה. לא הייתי צריך.

וכך מצאתי את עצמי כאן לפני כמה ימים, אוכל ארוחת ערב מופלאה ממש עם בני. התחלנו בבורקס ראש לוקוס* ובפלאפל שרימפס. אשכרה. מאז ומעולם לא הייתי מסוגל לעמוד בפני המילה בורקס, מילה המהלכת עליי קסם מאז הייתי ילד על המרפסת של סבתא אסתר וסבא נונו (שזה סבא-סבא, בלדינו) בבת ים. אבל בורקס עם לוקוס, ועוד עם ראש לוקוס - החלק הכי טעים במלך הים הזה - זו כבר שערורייה אמיתית. שזה בדיוק מה שזה היה. שערורייה. מנה טעימה להפליא, שמי שהכין אותה היה לא רק יצירתי להפליא אלא גם חכם. בשר הראש בלוקוס הוא אחד התענוגות הימיים הכי גדולים שיש. עכשיו צרפו לזה בצק שמנוני (במידה, במידה) ושני רטבים נהדרים - רוטב חריימה חריף בקטנה, ורוטב לימונים כבושים. נפלא.

גם השרימפס לא קטלו קנים. שרימפס טריים, שצופו בתערובת פלאפל ירוקה וטוגנו בשמן עמוק, נחו על שלולית טחינה קטנה עם ריבועי עגבניות גדולים. פלאפל שרימפס הוא לא המצאה חדשה, אך בדרך כלל מדובר במנה שבה מחליף השרץ הימי את הקטנייה הלאומית. לא כאן. לא רק הברקה לשם הברקה, אלא מנה טעימה וכיפית.

המשכנו עם פיש אנד צ'יפס ועם סטייק רוקה, סטייק דק מנתח שייטל. הפיש היה קוד, כמו שצריך, עטוף בבלילה פריכה וממכרת, והצ'יפס היו דקים ומקצועיים. מנה ענקית, שלא היה שום סיכוי שנסיים ושאפשר להסתפק רק בה. הסטייק הוכן מפרוסות שייטל דקיקות, שנצלו בדייקנות לדרגת מדיום והצליחו לשמור על אדמומית נחוצה מתחת למעטה החום. הוא לווה בפירה טוב ובעלי רוקט טריים. מנה קלאסית שבוצעה היטב.

קינחנו בפרוסות אבטיח על קרח שקושטו בהמון עלי בזיליקום ירוקים וסגולים. ניסיתי לשדך את הקישוט לאבטיח. לא רע בכלל. ועוד קינוח - פרופיטרולים (פחזניות), ממולאים בגלידת וניל ברוטב שוקולד עם קצפת קפה. מושחת וטעים.

גרנד קפה עושה את הבלתי ייאמן. הוא מנצח את הלוקיישן שבו הוא יושב - לא רק מפני שהוא מקום יפה להפליא, רחב ידיים ומרוהט בטעם טוב, אלא מכיוון שבאיזשהו שלב האוכל כל-כך משמח אותך, והשירות כל-כך ידידותי וקשוב, גם לנוער, שזה ממש כיף גדול. ואז אתה תוהה אם זו תהיה פדיחה מקצועית לחזור לכאן גם כשאינך בתפקיד. ואז כבר אינך יכול לחכות שזה יקרה. ממש ככה.

גרנד קפה

פרטים: איינשטיין 40 רמת אביב תל אביב, בתוך קניון רמת אביב; טל' 5536677-03; א'-ה' 22:00-09:00, ו' 16:00-08:30, שבת 23:00-09:00

מחירים: פלאפל שרימפס - 52 שקלים, בורקס לוקוס - 62, פיש אנד צ'יפס - 76, סטייק רוקה מינוט - 72, אבטיח - 28, פחזניות - 36, כוס שאבלי וויליאם פאבר - 50, כוס סוביניון בלאן נפלא של פלטר - 38 שקלים

כדאי להכיר

ראש של דג. מי שטעם פעם שיפודי בשר ראש של לוקוס, בשר המגיע בעיקר מ"לחי" הדג, יודע שמדובר במעדן יוצא דופן. מדובר בחלק הרך והטעים ביותר במלך הים הזה. נסו לבקש ממוכר הדגים שלכם לחלץ אותו עבורכם מראשי לוקוס שנשארים בחנותו. תצטרכו אמנם יחסים טובים במיוחד איתו, אבל זה ישתלם. לא רק במקרה זה.

השורה התחתונה

יקר אבל שווה