בציבור הרחב אולי רגילים לחשוב שיש הקבלה בין מידת הפרסום והבולטות של בעל ההון לבין חשיבותו, עוצמתו והונו. במקרים לא מעטים יש קשר: בעלי השליטה בחברות הציבוריות הגדולות הם לרוב חשופים בדרך זו או אחרת, אם כי כל עיתון שמח לראיין אותם, ואם כי כותבים עליהם לעיתים מזומנות, בעיקר סביב אירועים בחיי החברה.
אולם האמת היא שעולם העסקים מלא גם בדמויות סמויות מהעין. אנשים שמסיבות שונות - הקשורות לפעמים למבנה אישיות ולפעמים לרצון לפעול בלי רעשים מיותרים, וגם להרבה מאוד סיבות אחרות שניתן לקרוא עליהם בכתבתה של צאלה קוטלר, המצורפת בטורי הצד של רשימה זו - מעדיפים אלמוניות במידת האפשר. לעיתים הם עשירים לא פחות מגיבורי הכרוניקה העיתונאית. ודאי שמעצם היותם פחות ידועים, הם מסקרנים אותנו יותר.
לא נתיימר לומר שמצאנו כאן את העשירים הכי אלמונים - חלקם לא ידועים גם לנו, חלקם לא עלו בדעתנו או בזיכרוננו. גם לא כל גיבורי הפרויקטים שלנו אלמונים באותה מידה. חלקם מעוררים איזו תחושה של "שמעתי עליו, לא זוכר באיזה הקשר". לגבי חלקם, החברה שבמסגרתה הם פועלים ידועה, אולם הם עצמם הרבה פחות.
לא כל גיבורי הפרויקט שלנו גם עשירים באותה מידה. חלקם נמדדים במאות מיליונים, חלקם במיליארדים, חלקם בדולרים, חלקם בשקלים. יש ביניהם מגוון רחב - רבות הדרכים אל העושר: יש יהלומן שמאס בתחום והפך לאנג'ל, יש אקזיטיסטים, יש שצמחו דווקא מתעשייה מסורתית, מלוגיסטיקה או מתחומים אפורים למשמע כמו הנפקת תלושי שכר ממוחשבים. יש נדל"ניסטים, יש אנשי תשתית, יש כאלה שאינם ניתנים כלל להגדרה בתחום אחד.
מה שמשותף לכל הדמויות הללו, שהן כולן פועלות, מי יותר ומי פחות, מתחת לרדאר, ודווקא בשל כך בחרנו לכוון אליהן את הזרקורים בפרויקט החג של G לכבוד השנה החדשה. הנה הרשימה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.