רינה שאינסקי (יו"ר) וד"ר אלון קאופמן (מנכ"ל), פרופ' שפי גולדווסר, פרופ' וינוד וייקונטנתן, פרופ' קורט רולוף
אינטל קפיטל, הרסט ונצ'רס ו-Team8
במסגרת שערוריית קיימברידג' אנליטיקה העניקה פייסבוק לחברה בשם SCL גישה למידע על המשתמשים שלה. SCL העבירה את המידע הזה לקיימברידג', שהריצה עליו חישובים מתוחכמים כדי להציג למשתמשים תעמולה מותאמת אישית. כאשר התפוצצה השערורייה בתקשורת, פייסבוק טענה כי האמינה שהמידע שהעבירה ל-SCL נמחק.
בשנים האחרונות אוספים גופים בתחומים שונים עוד ועוד נתונים אודות אנשים, ובמקביל מתקיים דיון בין שני צדדים בולטים: אלה הסבורים כי שימוש במידע הזה יכול לחולל מהפכה באופן בו אנו מפתחים תרופות, מזהים מחלות ומונעים הלבנת הון, ואחרים הטוענים כי כדי להפיק מהמידע כמה שיותר תועלת יש לשתף אותו עם גורמי צד שלישי, ובכך להסתכן בחשיפתו.
אלא שלצד שתי העמדות הללו קיימת גם אפשרות שלישית: טכנולוגיה המאפשרת לשתף נתונים בין גופים ולבצע עליהם חישובים, והכל באופן מוצפן. כך טוענים חמשת המייסדים של הסטארט-אפ הישראלי דואליטי (Duality), שפיתחו טכנולוגיה המבוססת על מחקרים שנערכו במשך שנים ארוכות בתחום הקריפטוגרפיה.
"אנחנו מאוד שונים מהמייסדים הקלאסיים שבאו מ-8200 והקימו חברה", אומר ד"ר אלון קאופמן בראיון ל"גלובס". בראיון השתתפו ארבעה מייסדים המתגוררים בשלוש יבשות שונות, כולם בני גילאים שונים וממוצא שונה: אשת ההייטק וההון סיכון רינה שאינסקי (יו"ר); ד"ר אלון קאופמן (מנכ"ל); וכן שלושה חוקרים בתחום הקריפטוגרפיה: כלת פרס טיורינג פרופ' שפי גולדווסר (מדענית ראשית), ופרופ' וינוד וייקונטנתן (קריפטוגרפר ראשי).
מייסד נוסף הוא פרופ' קורט רולוף (סמנכ"ל טכנולוגיות). הוא ו-וייקונטנתן הם חתני פרס גדל מאוניברסיטת MIT.
כאשר שני ארגונים נדרשים לשתף ביניהם מידע חסוי, הם עומדים בפני בחירה קשה: לשתף למרות הסיכון שהמידע ידלוף, לא לשתף כלל ובכך למנוע דליפה, או לפנות להגנות משפטיות וחוזים יקרים ומורכבים כדי להגן על עצמם מפני דליפה אפשרית. דוגמה אפשרית היא מקרה בו "אני רוצה לחפש מידע על הלוואות בבנק וזאת בלי שהבנק יידע שאני מחפש הלוואות ובלי שהוא יצטרך לתת לי את המידע שלו", מסביר וייקונטנתן.
"יש תיאוריה כלכלית שלמה שאומרת שהרבה עסקאות לא יוצאות לפועל בגלל העלויות הכרוכות בעצם ביצוע העסקה", אומרת פרופ' גולדווסר. היא ושאר מייסדי דואליטי מסבירים שהטכנולוגיה שלהם נועדה לתמוך בשיתופי פעולה מבוססי דאטה, שלא קורים היום בגלל העלויות המשפטיות והרגולטוריות הגבוהות והסיכונים הכרוכים בעצם השיתוף. "הפתרון שלנו לא אומר שתקבל פיצוי במקרה שהדאטה ידלוף, אלא שהדאטה לא ידלוף", היא מוסיפה.
המוצר של החברה הוא ספריית קבצים המותקנת אצל שני הצדדים המעוניינים לשתף מידע מוצפן ביניהם. בתוך הספרייה מתבצעת העברת המידע המוצפן בין הצדדים, הרצת החישובים, ופיענוח התוצאות. בדואליטי מבטיחים שכל התהליך מתבצע באופן מאובטח, ובהקשר זה מדגישים שהטכנולוגיה מבוססת על ספריית קוד פתוח: "עולם ההצפנה חייב להיות מבוסס על קוד פתוח. כמו מנעול הדלת שלך - אין שם סוד, כל העולם יודע איך המנעול עובד. הסוד היחיד הוא במפתח. כך גם הדרך היחידה בה העולם יכול לדעת שהצפנה עובדת היא כשזה בקוד פתוח וגלוי לכל".
דואליטי משרתת כיום מספר לקוחות, כולם ארגונים גדולים בתחומים כגון פיננסים, בריאות וטכנולוגיה. המייסדים לא חושפים פרטים נוספים אודות לקוחות החברה או הכנסותיה. מאז שהוקמה ב-2017, גייסה דואליטי 19 מיליון דולר בשני סבבים: את הסבב האחרון הובילה אינטל קפיטל, ואת הראשון גייסה החברה מ-Team8, פלטפורמה להקמת חברות סייבר ובינה מלאכותית וקרן הון סיכון אותה מוביל מפקד 8200 לשעבר נדב צפריר.
"הקשר שלנו עם יובל (שחר, י"י) התחיל עוד לפני שהיה יו"ר Team8", מספרת שאינסקי, שהיא גם בעלת ניסיון של 16 שנה כמשקיעת הון סיכון. לדבריה, "בתור חברת טכנולוגיה עמוקה, המשקיעים שלנו צריכים להיות עם חזון גדול יותר משל משקיעי הון סיכון אחרים. מההתחלה חשבתי שליובל יש את החזון הזה, ושהוא יהיה משקיע טוב עבורנו. כשהוא הצטרף ל-Team8 הם נתנו לנו גישה לאקוסיסטם נורא חזק של ארגונים בתחומי הבנקאות, הביטוח והקמעונות המקוונת, והייתה לנו ההזדמנות להציג את הטכנולוגיה שלנו להמון ארגונים ולקבל מהם פידבק". דואליטי היא היחידה מבין שמונה החברות בהן השקיעה Team8 אשר הוקמה באופן עצמאי.
למרות שהיא פותרת בעיה אקטואלית מאוד, שורשיה של הטכנולוגיה של דואליטי טמונים דווקא בשורה של מחקרים אקדמיים שהחלו עוד בשנות ה-80, אותם הובילו מייסדי החברה. ב-2012 זכו גולדווסר וחוקרים נוספים בפרס טיורינג על שיטת הצפנה שפיתחו שלושה עשורים קודם לכן, המכונה "הוכחה באפס ידיעה". השיטה נשענת על RSA של עדי שמיר והיא מאפשרת, למשל, להוכיח את זהותו של אדם מבלי לחשוף אותה.
בתחילת שנות ה-2000, וייקונטנתן וחוקרים נוספים נשענו על המחקר של גולדווסר והמציאו שיטת הצפנה הומומורפית, כלומר כזו המאפשרת לבצע כל סוג של חישוב על גבי הנתונים המוצפנים מבלי לפענח את ההצפנה, כולל הרצה של אלגוריתמים מורכבים של למידת מכונה. בשנת 2015 ייסד פרופ' רולוף ספריית קוד פתוח להצפנה הומומורפית עבור דארפ"א (המקבילה האמריקאית של מפא"ת, זרוע המו"פ הצבאית), שעליה מבוססת הפלטפורמה של דואליטי.
"סביב השנים הללו הייתי ב-RSA והובלתי את תחום מדעי הנתונים בחברה. כחברה מסחרית היו לנו אתגרים אדירים בהצעת שירותים עבור חברות בתחום הפיננסים ובנקים. רצינו להריץ מודלים על הדאטה שלהם והם אף פעם לא רצו לתת לנו גישה לדאטה", מספר ד"ר קאופמן. "שמעתי אז על הצפנה הומומורפית, אבל היה ברור שזה עדיין לא פרקטי ברמה היישומית. כשרינה, שפי והאחרים יצרו איתי קשר, ראיתי את פריצות הדרך האדירות שהם הגיעו אליהן. הצורך האדיר בשוק התחבר עם העבודה שהם עשו והיה ברור שעכשיו נוכל להציע פרטיות בעולם של בינה מלאכותית ורגולציה, שבו זה כל כך חשוב".
אני מאשר / ת קבלת תוכן פרסומי מגלובס
עקבו אחרינו ברשתות