"מערכת גלובס שואפת להיות בסיס להשבת אמון הציבור, ללא אג'נדה פוליטית וכלכלית מובהקת ועל סמך מידע אמין", כך סיפרה יו"ר דירקטוריון גלובס, אלונה בר און, על התפיסה שהובילה את העיתון לצרף אליו את המיזם העצמאי לבדיקת עובדות, "המשרוקית". בחודשים שלפני בחירות אפריל 2019, כחלק מהמחויבות לעובדות והרצון להנגיש לקוראינו מידע אמין, השקנו מדור יומי לבדיקת התבטאויות מהשיח הציבורי והתקשורתי בישראל. גם אלו שנדמה שהן ודאיות, גם אלו שנאמרות בנחישות.
במסגרת הטמעתה בגלובס, נקבע כי ״המשרוקית״ לא תהיה נתונה לתכתיבי המערכת, וכי עליה לשמור על ייחודה וחופש פעולתה, ולדבוק במטרותיה, כללי האתיקה שלה ובשיטות העבודה שלה, שנותרו כשהיו.
בעידן המתאפיין בהפצת מידע כוזב, נוצר צורך קריטי לבדוק היטב את מה שמעט נזנח בשנים האחרונות: איכות ומהימנות מקורות המידע. "המשרוקית" מאפשרת לקוראי העיתון לעקוב אחר אמירות של אישי ציבור מכל הקשת הפוליטית ולדעת עד כמה הן מדויקות. הצוות שהקים את "המשרוקית" עושה זאת כבר למעלה משנתיים. מדובר בגוף היחיד בארץ בעל הסמכה של ארגון בדיקת העובדות הבינלאומי, IFCN. מה שמכווין את הצוות בעבודתו הן אמירותיהם של הדוברים, ולא זהותם, וכך יכול פוליטיקאי ״להיתפס״ באמירה שגויה ובאמירה נכונה - שתיהן באותו הראיון.
בשנה החולפת, וביתר שאת במערכת הבחירות האחרונה, התמקדו הבדיקות באמירות העוסקות במדיניות כלכלית, במערכת המשפט, ביחסי החוץ של ישראל וכמובן במציאות הביטחונית בדרום. עם הטמעת פעילות המשרוקית במערכת, לצד השמירה על עצמאותה, הצטרף גלובס למערכות העיתונות הגדולות והאיכותיות בעולם, המחזיקות מנגנון בדיקת־עובדות מקצועי ועצמאי.
מנהל ה"משרוקית", בעז רקוץ’, מספר על מהפכה - שהיא בעצם התעקשות על היסודות: "רלוונטיות ואמינות הם שניים מעמודי התווך החשובים ביותר של כל אמצעי תקשורת, ובלבד שהוא מעוניין באמון הצרכנים. הצורך בכך גובר עוד יותר כשאנו מוצפים במידע לא מסונן ולא בדוק מכל עבר. ״המשרוקית״ נוסדה כדי להחזיר את העובדות ללב השיח הציבורי. לבדוק כל איש ציבור ולבחון כל אמירה, ובתנאי שהיא עובדתית. להוסיף לסיקור העיתונאי ״פילטר״ שנועד להפריד עובדות נכונות ממידע שגוי.
״חשוב להבין שפעילות היחידה קשורה באופן ישיר למאפייני השיח התקשורתי, והיא במידה רבה תלויה בו. כלומר, מרבית האמירות שנבדקות מגיעות מ״הברז״ של התקשורת הממוסדת.
השילוב של הפעולה היומיומית הזו עם תקופת בחירות - יצר צורך גבוה עוד יותר לספק לקוראים עיתונות חוקרת, אמינה ומעמיקה, ולצד כל אלו כמובן לשמור על רלוונטיות. "לכן, בכל יום אנו בודקים נושאים העומדים על סדר היום הציבורי, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובוחנים עד כמה מדייקים אישי ציבור בהתבטאויותיהם - חברי כנסת, שרים, בכירים בשירות המדינה. תנאי הסף לבדיקה: הדובר חייב לקבל את שכרו מהציבור. עד כה גילינו שלפעילות שלנו אפקט כפול: הקוראים זוכים למחקר מעמיק ומידע אמין ונגיש, וגם - דוברים שנתפסים בטעות או באי דיוק - מתקנים את אמירותיהם לאחר שהם רואים את הבדיקה שלנו (להוציא כמה סוררים). יש בכך שני מסרים חשובים שמקופלים בפעולה אחת: הראשון הוא מסר לכלל הציבור לפיו "כולם חוטפים" - בדיקת העובדות שלנו נעשית לגופן של אמירות, לא לגופם של דוברים, וזו גם אחת הסיבות שלעולם לא נכנה דובר ‘שקרן’ או אמירה כ’שקר’, אלא נדרג את האמירה על ציר שנע בין ‘נכון’ ל–’לא נכון’. המסר השני הוא שאפשר לתקן, וראוי לתקן. מנהיגים חייבים להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה, לכן עליהם לקחת חלק פעיל בנקיונו של השיח הציבורי, בשיפורו, ובביסוסו על עובדות".
מתי נדווח על אמירה נכונה?
רק כשהעובדות במרכזה מפתיעות ואינן מובנות מאליהן, כשישנה מחלוקת לגביהן, או כשהן סותרות תפיסות מקובלות (אך שגויות). הציון "נכון" לא נועד לתת צל"ש לדוברים שדייקו בעובדות, אלא להבליט עובדות ונתונים רלוונטיים שאינם ידועים לכל.
פרס למיזם המשרוקית - חזרה ליסודות העיתונות
בי"ס סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וחברת Google העניקו את פרס DIGIT לשנת 2019 למיזם "המשרוקית". חברי ועדת הפרס, פרופ’ נעם למלשטריך לטר, דיקן בית הספר; פול סולומון, סמנכ"ל תקשורת Google ישראל, מזרח תיכון, טורקיה, אפריקה ורוסיה; ורועי כ"ץ, יו"ר ומייסד כנס DIGIT ציינו כי "בעידן של פייק–ניוז ואובדן אמון במוצר העיתונאי, הצליח מיזם המשרוקית לחזור ליסודות העבודה העיתונאית ולייצר מוצר עיתונאי רלוונטי, משפיע ואמין שבודק ללא משוא פנים את העובדות ומטיל אחריות על נבחרי ציבור ומובילי דעה שמפיצים מידע לא מבוסס, מניפולטיבי ומטעה".
*Misinfo
כדי להוביל שינוי מהותי עוד יותר של השיח הציבורי, הטמיעו לאחרונה גלובס ופייסבוק ישראל פרויקט לניטור "פייק ניוז" (Misinformation) ברשת החברתית בעברית. על–פי מודל, בתשלום, שמיושם בעולם, צוות "המשרוקית" נחשף בזמן–אמת לתוכן שסומן כ’פייק ניוז’ פוטנציאלי ואמינותו נבחנת. מה קורה כאשר תוכן מוגדר כ"שגוי"? הוא לא מוסר מהרשת, אך חשיפתו מצטמצמת וגולשים שינסו לשתף אותו יוזהרו מראש.