{25} {26} {29} {30} {27} {28}
מייסדים: שי כהן, אוולין לנדמן, רוני אשורי, יובל בונן, יהל דוד ואייל פיינה
משקיעים: ויולה, אביגדור וילנץ, ליפ בו-טאן, אינטל קפיטל, מדיהטק, פורשה
שנת הקמה: 2017 עובדים: 220 גיוסי הון: 190 מיליון דולר
בשנים האחרונות היו שי כהן ואוולין לנדמן - צמד יזמים שמנהלים קריירה משותפת כבר מעל ל-30 שנה - לשניים מהיזמים המבוקשים ביותר על ידי אנשי קרנות ההון סיכון. משקיעים ממולחים, גם כאלה ללא רקע משמעותי בשבבים או בייצור תעשייתי, שכל חייהם השקיעו בחברות סייבר, באפליקציות ובפרסום - נוהים אחרי השניים. הכל כדי לרכוש נתח מחברת הסטארט-אפ פרוטאנטקס שמאיימת לשנות את שוק האלקטרוניקה.
כהן ולנדמן עבדו יחד על שבב הפנטיום של אינטל, רב המכר שהפך את החברה לכוכבת של המחשבים האישיים בשנות ה-90, ולאחר מכן היו שותפים להקמת מלאנוקס, חברת שבבי השרתים שהונפקה ולאחר מכן נמכרה לענקית האמריקאית אנבידיה. אבל נראה שהסטארט-אפ החדש שהקימו מעורר 'באז' בתעשייה כפי שהם לא חוו מעולם.
הסיבה לכך נעוצה דווקא במודל העסקי שמציעה החברה ללקוחותיה, שמזכיר למשקיעים דווקא את אזור הנוחות שלהם: שירות ענן, כלומר תוכנה הנצרכת מרחוק ויכולה בלחיצת כפתור לשרת כל סוג לקוח בכל מקום על הגלובוס.
פרוטאנטקס (ProteanTecs) היא אמנם חברת שבבים - היא מפתחת חיישנים המוטמעים בתוך שבבים אחרים ועוקבים אחרי ביצועיהם שנים קדימה, החל מרגע הייצור ועד שנים לאחר שהוטמע בתוך רכב, שרת, טלפון, מחשב או קונסולת משחקים. אלא שהמודל העסקי שלה מחולל מהפכה בשוק השבבים, דווקא בזכות הפרקטיקות שהוא מביא מעולם התוכנה: באמצעות המידע שמשדר החיישן ללא הפסקה, מציעה פרוטאנטקס שירות הבודק את בריאות ותקינות השבב, החל משלבי התכנון והייצור, ועד השימוש למשך שנים קדימה. כזה המשקף ללקוחות השונים באמצעות ממשק דיגיטלי את מצבו של השבב בכל רגע נתון ושולח הוראות ודרכי פעולה לשיפור ותיקון. רוחב הפלטפורמה מאפשר לה לחבר בין מחלקות בחברות הלקוחות, שקודם לא עמדו בקשר זו עם זו - סיטואציה שבכל חברת תוכנה נתפסת היום כבלתי אפשרית.
מה שהלהיב את המשקיעים הוא היכולת לייצר הכנסות חוזרות, לגבות לפי שימוש, להציע אינספור אפליקציות ולשדרג במהירות לקוחות, במודל הדומה לזה שבו פועלות ענקיות כמו מיקרוסופט או מאנדיי. פרוטאנטקס מציעה ללקוחות - יצרניות השבבים, חברות רכב, או ספקיות מחשוב ענן - לשדרג עם הזמן את היקף השירות הנצרך. בנוסף, הלקוחות יוכלו לבחור מוצרים דיגיטליים חדשים או לערב מחלקות שונות ובעלי תפקידים חדשים שיעבדו עם המערכת שלה, בהתאם לשלבי הבדיקה הרצויים, בלחיצת כפתור וללא מעגלי מכירה ארוכים.
יצרנית רכב כמו מרצדס-בנץ, למשל, אחד הלקוחות הבולטים של החברה ככל שנודע לגלובס - מקבלת בזכות החברה הישראלית גישה לתמונה המלאה על עשרות השבבים המשובצים ברכבי מרצדס, מיצובישי או רולס רויס - החל מהשלב שבו הם מותקנים ברכב ועד שנים לאחר שהרכב עלה על הכביש. דרך המעבדים הזעירים, מסוגלת היצרנית לקבל תמונה רציפה של תפקוד הרכב ולערב מחלקות נוספות בחברה, לא רק זו שעוסקת בבדיקת השבב לפני אריזתו ברכב.
חברה כמו מיקרוסופט, למשל, שלפי ההערכות עושה שימוש במערכות של החברה הישראלית (בפרוטאנטקס סירבו להתייחס לזהות לקוחות החברה, כמו מיקרוסופט או מרצדס - א"ג) - מקבלת לראשונה נראות כמעט מלאה לביצועי השבבים המשובצים בשרתים ובחוות השרתים הגדולות שדרכם היא מספקת את שירות הענן שלה לארגונים גדולים. הדבר מאפשר לה להבטיח ללקוחותיה שירות אמין יותר ולגלות תקלות לפני שהן גורמות לקטסטרופה. כך, בעולם הולך ומצטמצם, שבו ענף השבבים האמריקאי והסיני פונים כל אחד לדרך אחרת, מייצרת החברה הישראלית שפה משותפת בין כל חלקי התעשייה.
"עד היום, עולם השבבים היה תלוי בתהליכי בדיקה מקומיים המתקיימים במקומות שונים על שרשרת הערך, אבל עם השבבים והתהליך שלנו נוצר סטנדרט אחד שכולם יכולים לדבר איתו", אומר כהן. "אנחנו יוצרים את השפה המשותפת, את סרגל המדידה האחיד, ובזכותו אנחנו יכולים גם לנבא את אורך החיים של כל מכונה".
שמה של החברה, פרוטאנטקס, מגיע מהאל היווני פרוטאוס - שנודע ככזה שיודע לשנות את צורתו ולענות על כל שאלה. "במיתולוגיה הוא מסוגל לנבא את עתיד, אבל בשביל זה היית צריך לתפוס אותו", מספרת לנדמן. "רצינו לקרוא לחברה פרוטאוס - אבל הדומיין היה תפוס. שירות האתרים גו-דדי הציע לנו את Proteantecs.com בתמורה ל-10 דולר, קנינו אותו וזה מה שקבע את שם החברה".
הצניעות היא החלק מהדנ"א של החברה עוד מיום הקמתה: החברה החיפאית מעולם לא תלתה שלטי דרושים בנתיבי איילון ולא הפיקה מסיבות ענק. "למעשה מעולם לא חגגנו", משחזר כהן. "תמיד צמחנו בקצב בריא וגם סיבוב גיוס ה-100 מיליון דולר אליו יצאנו, נעשה על בסיס תוצאות מאוד ברורות. כשנצא להנפקה זה רק כשנרגיש בשלים לכך - לא נהיה כמו אלה שאומרים - 'בוא ננפיק ואז נראה מה קורה'".
"מצד שני, אי אפשר להסתכל החוצה על מה שקורה בעולם ולהישאר שלווים", אומר כהן. "זו תקופה מעניינת, ומנסים לנצל אותה כדי להבליט את היתרונות, להוריד את הראש ולעבוד".
כהן ולנדמן ביקשו שלא להתייחס לביצועים הפיננסיים של החברה, אך לגלובס נודע כי החברה מייצרת הכנסות בהיקף של מעל 50 מיליון דולר בשנה. סיבוב הגיוס אליו יצאה בספטמבר 2021, שבו גייסה 95 מיליון דולר, הקנה לה שווי של 560 מיליון דולר, כך לפי מאגר PitchBook.
פרוטאנטקס הוקמה אומנם כחברת שבבים, עם טכנולוגיה מיוחדת למזעור ושילוב בתהליכי ייצור של מערכות אלקטרוניות, בהם גם שבבים, אך גדלה כחברת תוכנה. כהן ולנדמן הביאו לחברה את יובל בונן, סמנכ"ל פיתוח תוכנה סדרתי שעבד קודם לכן בחברת סטארט-אפ בהרצליה, אליו הצטרף לאחר מכן עוזי ברוך, איש פיתוח בכיר מנייס ואופטימאל פלאס שגויס בשנה שעברה לתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה, כמומחה דאטה ואנליטיקה.
כך התיישבו סביב השולחן, משקיעים ממולחים מענף השבבים כמו אביגדור וילנץ, מי שמכר בעברו שתי חברות מוליכים למחצה לאינטל ולאמזון וליפ בו טאן, מנכ"ל קיידנס, לצד אנשי תוכנה ותיקים כמו שלמה דוברת וצביקה אורון מקרן ויולה. אליהם הצטרפו גם המשקיעים הסדרתיים אורן זאב - איש אייפקס לשעבר שהשקיע בטריפאקשנס והאוז - ולי פיקסל, חבר קבוע ברשימת מידאס של גלובס שמאחוריו השקעות בסטרייפ, בקויינבייס, בפלוטון ובסניק. גם ענקיות דוגמת אינטל ומדיטק, וחברות רכב דוגמת פורשה ויבואנית וולקסווגן ואאודי לישראל, צ'מפיון מוטורס הצטרפו לרשימה.
שלמה דוברת, שהיה הראשון שהשקיע בחברה באמצעות קרן ויולה, הגיע אליה לגמרי במקרה, כתוצאה מקשר משפחתי של אחד השותפים בקרן. ההיכרות המוקדמת שלו עם שי כהן ואוולין לנדמן, אף שלא הגיעה כתוצאה מעבודה משותפת בעבר, הבשילה להשקעה ראשונה של 6 מיליון דולר ב-2018. "כמשקיע, אתה פוגש כל הזמן חברות שפועלות בקטגוריה קיימת ומצליחות לעשות משהו שמישהו אחר כבר עושה - רק בצורה טובה יותר", אומר לגלובס צבי אורון, שמייצג את ויולה בדירקטוריון פרוטאנטקס. "זו יכולה להיות תוכנה שיש לה יותר פיצ'רים, או שירות חדש שמאפשר להוזיל עלויות. אבל פרוטאנטקס המציאו קטגוריה חדשה: הם גורמים לאלקטרוניקה לעשות לא רק את התפקיד שלה, אלא גם לשדר את המצב שבו היא נמצאת, וזה מהפכני - בדיוק בגלל העובדה שהיא מאפשרת שקיפות וגמישות לאורך כל שרשרת הערך".
שוק התוכנה לענף השבבים הוחזק עד כה באופן בלעדי על ידי שתי ענקיות - קיידנס וסינופסיס. ענקיות השבבים בעיקר פיתחו לעצמן מערכות בדיקה משלהן, שלא ידעו לדבר בשפות של חברות אחרות, והוגבלו למתחם הפיתוח והייצור. מרגע שהשבב שוגר למפעל נאבד איתו כל קשר.
לאחרונה החלה סינפוסיס להשיק מוצר מתחרה - לאחר שראתה את ההצלחה של החברה הישראלית. במקביל, גם ענקיות השבבים החלו לפתח פתרונות דומים עבור עצמן. את כהן ולנדמן זה לא מרגש: כאשר ענקיות מחנכות עבורם את השוק - זה רווח נקי לכולם. בלאו הכי, המשבר הכלכלי פוגע במוטיבציה של הענקיות לפתח מוצרים שאינם קשורים לעסקי הליבה שלהם - ופונים לפרוטאנטקס.
שי כהן ואוולין לנדמן נפגשו לראשונה במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, בצוות שהוציא תחת ידיו בין השאר את שבב הפנטיום MMX, אחד המוצרים המוצלחים ביותר שיצאו ממרכז הפיתוח של החברה בישראל, שנוהל באותו הזמן על ידי דדי פרלמוטר. הוא עצמו הפך לימים למועמד הישראלי למנכ"ל אינטל העולמית. כיום, פרלמוטר הוא חבר בדירקטוריון המייעץ של פרוטאנטקס.
החברות בין כהן ללנדמן, שהתפתחה בזכות העובדה שהגיעו יחד לעבודה באותה ההסעה של אינטל, התפתחה לזוגיות עסקית שאחראית כבר על הקמתן של שתי חברות ענק. ב-1999 שמע כהן על ההתארגנות של מספר עמיתים באינטל לעזוב ולהקים חברה שתפתח שבב שייעל את עבודתן של חוות שרתים. כהן לא רצה לעזוב את החברה ללא לנדמן, שכבר אז נחשבה לעילוי טכנולוגי - וכך הפכו השניים לחלק מהצוות המייסד של מלאנוקס עליו נמנים תשעה: אייל ולדמן, רוני אשורי, מיכאל כגן, איתן זהבי, שמעון רוטנברג, אודי כץ ואלון וובמן.
מלאנוקס הייתה לסיפור הצלחה: היא הונפקה בנאסד"ק ב-2007 לפי שווי של 510 מיליון דולר ונמכרה בסופו של דבר לענקית העיבוד הגרפי והבינה המלאכותית אנבידיה בתמורה ל-6.9 מיליארד דולר. אבל כהן ולנדמן לא היו שם כדי להנות מהאקזיט: הקרן האקטיביסטית סטארבורד - אותה אחת שמנסה בימים אלה להשתלט על וויקס - ביקשה להחליף את כל הדירקטוריון ודחקה אגב כך גם את כהן, שנוסף על כך, גם כיהן כסמנכ"ל התפעול של מלאנוקס. לנדמן, שהיתה אחראית על חלקים ניכרים במחקר ובפיתוח - כולל היבטים של הנדסת המוצר, המעבדים, הלוחות, המערכות, הכבלים והאופטיקה - החליטה שהיא לא נשארת בחברה ללא כהן, והשניים יצאו לדרך חדשה.
"אנחנו אמנם יזמים סדרתיים, אבל להקים חברה אחת אחרי השנייה בפער של שני עשורים מרגיש כמו קפיצה למכונת זמן", אומר כהן. "אחרי 17 שנה שבהם היינו עם הראש למטה במצב של ביצוע ללא הפסקה, התחלף סביבנו דור של יזמים ומנהלים. יצאנו לשוק החופשי וגילינו סביבה ששונה לחלוטין ממה שהכרנו קודם לכן".
כהן המשיך לתאר את השינויים בשוק: "יוזמות, סטארט-אפים, קרנות, משקיעים ואנג'לים בכל מקום. גם העולם השתנה מאז שהקמנו את מלאנוקס: כמות האלקטרוניקה שמשמשת אותנו גדלה בקצב אדיר - ברכבים, בחוות שרתים או במכשירי קצה. ועם כל הכמות הזו מגיעות גם בעיות, מאחר ולמערכות הגדולות שמייצרות אותן קשה לשמור על איכות גבוהה. גם הדרישות מהשבבים הופכות יותר מורכבות: שבב ברכב צריך לדעת לנפח את כרית ההגנה וגם לזהות עצמים במרחב. שבב בחוות שרתים צריך לספק אמינות כמעט מוחלטת כי נפילה אחת עלולה לסכן מיליוני לקוחות. ואם זה לא מספיק: ככל שהשבבים משתכללים והופכים זעירים יותר, עלות הייצור שלהם הולכת ועולה ובעיות האמינות הופכות קשות ונפוצות יותר".
בפני אוולין לנדמן, סמנכ"לית הפיתוח של החברה, עמד האתגר לפתח ולהשיק מוצר שנראה בלתי אפשרי: שבב שיוכל להשתלב בתהליכי ייצור של שבבים אחרים, לשרוד אותו ולחיות איתם לאורך כל מעגל החיים שלהם. "שלמה דוברת שאל אותי אם זה יעבוד, עניתי לו בכנות שאני לא יודעת", היא מספרת לגלובס. אף שהשניים הציגו מצגת מפורטת ומשכנעת, הפתרון לא היה בר ביצוע, אם כי לשניים הייתה תחושה שהדבר יכול לקרות. החברה נכנסה לתהליך פיתוח מואץ בתחילת 2018, אבל גם קרוב לשנה לאחר מכן המוצר לא עבד. "ראינו פערים לא הגיוניים בכל אחד מהניסויים שביצענו", משחזר כהן. "האשמנו את עצמנו, זו הייתה קטסטרופה שאם לא תיפתר בקרוב המצב היה עשוי להיות גורלי". הסוף היה טוב, כמובן, אך הוא שימש שוב ושוב לצמד היזמים כדוגמה לסיכון שהיו מוכנים לקחת.
"המוצר של פרוטאנטקס הוא מסובך למדי, כזה שהטכנולוגיות בו מגיעות מדיסיפלינות שונות", אומר צביקה אורון מקרן ויולה. "הוא מכיל שכבות עמוקות מאוד של תוכנה בשבב, דורש הבנה של תהליכי ייצור מורכבים של שבבים, הטמעה שלהם על מערכות ושל כל הבינה המלאכותית שמנתחת את הנתונים - קשה למצוא אנשים שהם כל כך מנוסים בו זמנית בכל אלה, ובמובן הזה, לנדמן היא ייחודית - יש מעט מאוד אנשים בתעשייה המקומית שיכולים להגיע לרזולוציות האלה. בתחום שהוא מאוד מסובך, קשה מאוד להקים חברה כזו כיזמים טריים, ויש חשיבות גדולה לעובדה שלנדמן וכהן הגיעו אל החברה הזו כיזמים בפעם השנייה".