{25} {26} {29} {30} {27} {28}
מייסדים: ג'רמי סוארד ועידו גונן
משקיעים: אורן זאב, 10D, גרינפילד, סקוור פג וג'ייב
הון מגוייס: 118 מיליון דולר
שנת הקמה: 2021 עובדים: 120 מיקום בארץ: תל אביב
לפי כל התחזיות, הרבעון הרביעי של 2023 היה אמור להיות החזק ביותר של הסטארט-אפ הישראלי אקסודיגו מאז הקמתו. המנכ"ל ג'רמי סוארד הכין את אנשי המכירות שלו בארה"ב לבליץ של חתימות בעסקאות גדולות בנות שש ספרות, וכדי לפקח על התרחבות החברה במדינה, הוא ובת זוגו, שהיתה אז בחודש השמיני להריונה, החליטו לעזוב את תל אביב ולעבור למיאמי.
ששה ימים לאחר מכן פרצה המלחמה בישראל וסוארד מצא את עצמו בסחרור שאיש בחברה לא העלה על הדעת. 60 מתוך 80 עובדי החברה גויסו למילואים - רובם ככולם אנשי יחידות מיוחדות ויחידות הנדסה - כולל מחצית מהנהלת החברה. גם סוארד עצמו גויס: הוא עלה על המטוס הראשון לישראל, הותיר מאחוריו את אשתו ההרה, ואת ניהול המכירות בארה"ב העביר לסמנכ"לית המקומית עם הוראה ברורה: להמשיך למכור כרגיל, ובמקביל לבקש מכל לקוח חדש דחייה במועד האספקה - מכיוון שבארץ אין עם מי לדבר.
סוארד שוחרר לאחר חודשיים וחצי של מילואים, ותוך כדי מלחמה ניסה להבין אילו עובדים יוכל למשוך בחזרה לחברה, כדי להציל את העסקאות שחלו להצטבר. אחד מהם, עמית שחר, נפל במהלך שירותו כלוחם ביחידת יהל"ם בתקרית פיצוץ חומר הנפץ שהועמס על משאית בחודש ינואר השנה. ובתקופה הקשה הזו, הגיעה גם הצעת ההשקעה מקרן גרינפילד, קרן ההון סיכון של שי גרינפלד ויהודה דורון, אחת מהקרנות הפעילות של השנה האחרונה. בקרן התרשמו מצבר העסקאות שהגיע גם לאחר 7 באוקטובר, ובתוך שבועות ספורים גייסה החברה 75 מיליון דולר. גם המשקיעים הקודמים פתחו את הכיס: קרן ההון סיכון של אורן זאב, שהיתה אחת המשקיעות הראשונות בחברה, ביקשה להיות שותפה גם להובלת הסיבוב החדש, התעקשות נדירה בעולם השקעות ההייטק.
"זה היה הרבעון הכי מטורף שחוויתי בחיי", אומר סוארד לגלובס. "היו לנו חוזי ענק. הייתי בטוח שהלקוחות יבטלו כי לא יכולנו לתת שירות כשפרצה המלחמה. אקסודיגו היתה יכולה למות, אבל הם חיכו לנו. היו גם כאלה שהמתינו רבעון". מה שסייע לסבלנות של הלקוחות היתה העובדה שמדובר בעיקר בלקוחות ממשלתיים - כמו חברות רכבות, מטרו או תשתיות חשמל שהושפעו מהיחס החם של ממשל ביידן בראשית המלחמה. אחת מהן, למשל, היא חברת הרכבות HNTB שפורסת מסילות ברזל ובונה פרויקטי רכבות בין עירוניות בקליפורניה ובניו יורק.
אקסודיגו (Exodigo) פיתחה מערכת הסורקת וממפה את תת הקרקע באתרי בנייה או תשתיות. יזם נדל"ן או מנכ"ל של חברת רכבות יכול לחסוך מיליוני דולרים וחודשים של עיכוב על ידי מיפוי נכון של הקרקע שעליה הוא מתכוון לבנות, לסלול כביש או מסילת ברזל: לא פעם כבל מתח חשמלי, צינור מים או גז שלא שורטט במפה המקורית עשוי לעכב פרויקטי בנייה ולייקר אותם משמעותית, לעיתים אף להוביל לתביעה משפטית נגד היזם.
השירות של אקסודיגו יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך החיסכון בעיכובים ובתהליכים משפטיים מרתיע את היזמים מלהמר על תחילת בנייה ללא מיפוי תת קרקעי הולם. "אנחנו מאתרים כמות עצמים כפולה מאלה שמשורטטים במפות", אומר סוארד. "בערים כמו תל אביב או ירושלים תמיד יש הפתעות באדמה. באים להטמין כבלים לקראת עבודות תשתית ומגלים צינור לא במקום. רק עדכון התכניות בהתאם עשוי לארוך חודשים, והיזם חשוף לתביעות מצד קבלנים שלא יכולים להתחיל לעבוד".
אקסודיגו שייכת לגל חדש של חברות שהקימו יוצאי מערכת הביטחון, שהתנסו מאז מבצע צוק איתן באתגרים כמו איתור מנהרות תת קרקעיות או פינוי מוקשים. מייסדי אקסודיגו לא מתייחסים לפעילותם הצבאית, אך העובדה שהחברה מעסיקה עשרות יוצאי יחידות מודיעין וחיל ההנדסה בתחומי התמחות שונים כמו חיישנים, תוכנה, חומרה, עיבוד אותות ופיזיקה, כמו גם העיסוק האינטנסיבי בסייבר ובתת הקרקע - מעידה שהם יודעים על הנושא דבר או שניים. סוארד עצמו נולד בצרפת ועלה ארצה בגיל 15 עם משפחתו שהתיישבה באשדוד. הוא התקבל לעתודה צבאית, סיים תואר ראשון בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שירת שמונה שנים ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין 81, וזכה בפרס ביטחון ישראל, באות הטכנולוגי של הרמטכ"ל ובתואר מצטיין נשיא המדינה על הישגים עלומים במסגרת מערכת הביטחון.
אקסודיגו אינה סטארט-אפ שגרתי. עובדיה מסתובבים בשמש הקופחת עם עגלות מצוידות בחיישנים ססמיים, מגנטיים, רדאר וסונאר, ומעלים לשמיים רחפנים בעלי מצלמות רגישות במיוחד. מאחורי מסכים יושבים מומחים ממגוון תחומים, שאחראים על הזרמת המידע מעשרות החיישנים והפיכתו למודל מבוסס בינה מלאכותית שמבין בצורה ודאית מה מסתתר באדמה והיכן הוא ממוקם. זו פעילות יקרה ועתירת כח אדם שדורשת משאבים רבים, ואיננה מתאימה לרוב משקיעי ההון סיכון בישראל, שמחפשים להשקיע בעיקר בחברות תוכנה מהירות צמיחה - כמו חברות סייבר או מערכות מבוססות ענן. "לא בטוח שהיה קל לגייס כסף לחברה הזו אם היינו קמים היום", אומר סוארד. "אבל ב־2021 היתה תחושה שקל יותר לעשות את זה ומשקיעים היו פתוחים לתחומים חדשים. המצגת שלנו שידרה חברה יקרה עם הוצאות רבות, אבל גם עם צוות חזק - אמרנו שאם זה יעבוד, זה יעבוד חזק מאוד". למעשה, הצוות החזק שרובו בנוי מקצינים ב־81 ו־8200, יכול היה לפתח כל מוצר שהוא מעוניין בו ולגייס הון.
הקבוצה המקורית חשבה לפנות בכלל לתחום מדעי החיים ולנצל את המומחיות בעיבוד אותות ובמערכות מורכבות מעולמות הקרקע, האוויר והמים כדי ליצור מכשיר אחד שמשלב אולטרסאונד עם MRI. ממחסן ברמת החייל הם פיתחו מוצרים שונים במשך חצי שנה אבל התעקשות של חבר טוב שאחד היישומים שלהם יפתור גם את בעיית גילוי הנפט הביאה אותם למסקנה שבכל הקשור לבטן האדמה - גם בתחום האזרחי, ולא רק הצבאי - רב הנסתר על הנגלה.
במצגת שהרכיבו תוך מספר ימים ציינו היזמים שהם רוצים לפתור שני אתגרים בשני שוקי ענק: איתור נפט ומיפוי תת הקרקע באתרי בנייה כדי לסלק סכנות. הם גייסו 15 משוחררי צבא, בהם אנשי מודיעין יחידות מיוחדות, וכמה ימים לאחר מכן הצליחו לגייס את סיבוב הסיד הראשון שלהם: 13 מיליון דולר מקרן ההון סיכון של אורן זאב ומקרן 10D של איש מאגמה לשעבר, יהל זילכה. אליהם הצטרפה גם ג'ייב (Jibe), קרן השקעות הסיד של אסף יעקובי.
פיתוח ה"רנטגן" התת קרקעי הזה דרש מאמצים שרבים מהסטארט־אפים הישראליים שפועלים בעיקר מאחורי מסכים במשרד ממוזג לא נזקקים להם. כדי לפתח את מנוע הסריקה החכם, רכשו באקסודיגו במיליוני דולרים מאות חיישנים מענפי הכרייה, התעשייה, הרכב והחלל כדי להרכיב מהם ערכת סריקת שטח, שכללה רחפן מתוצרת "מטריס", חמש עגלות הנגררות על ידי העובדים ועגלה אחת הנגררת על ידי רכב. על כל עגלה כזו מותקנים מצלמה ועוד ארבעה חיישנים הקולטים אותות שונים ומרכיבים יחד תמונה טובה יותר של מה שמתחבא מתחת לאדמה. אלה מוצלבים בשרתי המידע עם תוכניות הנדסיות הנמצאות במאגרים ציבוריים או במאגרי הלקוח ועם אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת המעבדים מידע ממפות אונליין ותמונות לווין.
בשלב הבא נעזרו בחברות ממשלתיות ישראליות כדי לסרוק שטחים ולאמן את המודל. לקראת בניית קווי הרכבת הקלה החדשים בירושלים היא סייעה במיפוי תשתיות קברים, דבר שסייע לשרטט ולבנות את תוואי המסילה.
התהליך סייע להם לברור את החיישנים הטובים ביותר בשוק לכל אחד מהשימושים, לאתר את היצרנים הזולים והטובים לכל אחד מהם, ולעסוק במזעור הסורק והפיכתו לזול ואיכותי יותר מזה המשרת אותה כיום, שעלותו כ-1.5 מיליון דולר. אקסודיגו אמנם מייצרת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, אך היא פועלת במודל עסקי שאינו אהוד על משקיעי הייטק: מתן שירות בשטח על ידי שילוח צוותים לנקודות מרוחקות, שסורקים את האדמה שתי וערב, לעיתים תוך חסימת כבישים וצמתים במשך שעות. לפיכך, רק מזעור ערכת הסריקה יהפוך את אקסודיגו מחברה שמספקת שירות יקר, לחברת מוצר שמשווקת את הערכות שלה לאלפי קבלנים. ערכה קטנה וניידת יותר, שעלותה לא אמורה להיות גבוהה מ-30 אלף דולר, תסלול את הדרך להפיכתה של אקסודיגו לחברה גדולה ותעביר אותה לפסים של רווחיות, שכיום היא עדיין רחוקה מהם.
בין החברות שהשתמשו בשירותי אקסודיגו נמנות חברת החשמל, נת"ע, נתג"ז, הרכבת הקלה בירושלים, נת"י, חוצה ישראל, נתיבי איילון, קצא"א, מקורות, וכן חברת התכנון ההנדסי וקסמן-גוברין. מחוץ לישראל, משרתת אקסודיגו ענקיות אנרגיה כדוגמת נשיונל גריד, חברת החשמל והגז של קליפורניה (PG&E), חברות הגז הלאומיות של איטליה וצרפת, רשויות תחבורה ומטרו בארה"ב בהן LA METRO ו-HOUSTON, פרויקט הרכבת הגדול בבריטניה HS2 ובנוסף החברה משתפת פעולה עם חברות תכנון והנדסה, בהן HNTB, Aecom, HDR, Vinci ו-Colas Rail.
אורן זאב, אחד המשקיעים הישראלים הבכירים בעמק הסיליקון - שהיה למשקיע הראשון בחברות כמו האוז, טיפלתי, טריפאקשנס ומארבל - היה בין אלה שקיבלו מצוות המייסדים את האפשרות לפגוש אותם בזמן הגיוס הראשון ב-2021, לצד קרן 10D. הוא מונה את הסיבות שהביאו אותו להוביל פעמיים גיוס לחברה הצומחת, הפעם האחרונה בחודש שעבר: "יש לאקסודיגו את כל המרכיבים לבנייה של חברה גדולה", הוא אומר לגלובס. "השוק ענק מכיוון שכל פרויקט בנייה צריך לדעת מה קורה מתחת לאדמה, ולכן השוק לכאורה לא מוגבל. וזאת עוד לפני שלקחנו בחשבון שווקים אחרים כמו כריית מחצבים. גם עכשיו, החברה עדיין לא מיצתה את מלוא הפוטנציאל של שוק הנדל"ן, היא פעילה רק בנישה של חברות תשתיות. בנוסף, הערך שהיא מביאה ברור ומוכח בפרויקטים הגדולים שהיא מקבלת. העלות של הבלתי נודע גבוהה יותר, והיא הוכיחה למאסה מספיקה של לקוחות שהיא יכולה לחסוך להם הון".
במקביל להתרחבות לשוק הנדל"ן, בחברה כבר מתכננים את החדירה גם לתחום הכרייה. תחילה במיפוי שכבות הקרקע בתחום הבניין, שם ניתן להבחין בשכבות של חרסית, חול ומים, ועד לתחום הכרייה עצמו, שם היא מעוניינת לסייע באיתור מינרלים, מים ומתכות שרלוונטיות לייצור מכוניות, או אפילו זהב. תחום הכרייה בחלל, שמרתק חברות כמו ספייס אקס, בלו אוריג'ין ווירג'ין וכן קרנות הון סיכון כמו קושלה ונצ'רס ואנדריסן הורוביץ, מצית את דמיונם של אנשי ההנהלה באקסודיגו שחושבים על סיוע במיפוי תת קרקעי של אסטרואידים או ירחים.
אקסודיגו לא לבד בשוק הטכנולוגי למיפוי התת קרקעי. בדומה לענפי טכנולוגיה אחרים, גם תחום זה נשלט בידי חברות ישראליות, בין השאר הודות למומחיות שפיתחו ישראלים רבים בשירות הצבאי. חברה בולטת נוספת שפעילה בתחום היא 4M Analytics שמנהלת את תהליכי המיפוי התת קרקעי שלה ממשרדיה בת"א ולא יוצאת לשטח. החברה, שגייסה עד כה 75 מיליון דולר מקרנות כמו אינסייט וויולה, שמה לה למטרה להיות ה"גוגל מפות" של עולם תת הקרקע, כפי שמתבטאים בכיריה. מיפתה עד כה את תת הקרקע בשבע מדינות בארה"ב: טקסס, קליפורניה, ניו יורק, קולורדו, ג'ורג'יה וושינגטון, ובשנים הקרובות היא מתכוונת להשלים את כל 50 המדינות בארה"ב.
לחברה מנוע תוכנה המתמחה באיסוף מידע ממקורות גלויים וגלויים למחצה כמו תוכניות בנייה, מפות של חברות תשתיות וצילומי אוויר ולווין, בהסקת מידע חסר על סמך מודלים של בינה מלאכותית ובמיפוי חכם. כמו אקסודיגו, היא מייצרת מפות של תשתיות תת קרקעיות הכוללות קווי חשמל ותקשורת, צינורות מים, ביוב וגז, עד שהם מתחברים לבניינים - אליהם החברה לא נכנסת. בשונה מאקסודיגו, 4M Analytics לא מספקת שירותי סריקה עתירי כח אדם וציוד לשטח וגם לא דורשת סגירת כבישים וצמתים לשם כך. לטענת בכיריה היא מבצעת את כל עבודת המיפוי "מהמשרד בת"א", וממפה לפי הערכה מאות מיילים ביום בארה"ב.
את החברה הקימו איציק מלכא, לשעבר בעלי חברה לסילוק מוקשים ופינוי תחמושת מהקרקע, ויואב כהן, לשעבר בכיר במערך המודיעין החזותי. אליהם הצטרפו בכירים לשעבר ממערך הדאטה של זיפ רקרוטר, טראקס וביזאבו. החברה חתמה על הסכמים עם חמישה משרדי תחבורה בארה"ב, כדי לספק לחברות התחבורה מידע תת קרקעי לפני ביצוע פרויקטי תשתיות. בטווח הארוך, מסתכלים בחברה על אוטומציה מלאה של תכנון ומדמיינים מנוע שיוכל לתכנן פריסת תשתיות בעצמו.
אקסודיגו אמנם נחשבת לחברה כבדה יותר, המספקת שירותי סריקה בשטח, אך עבודה שכזו מספקת ודאות גדולה יותר למתכננים. אגב כך, היא מצליחה כך לסגור עסקאות גדולות יותר בהיקפן ביחס ל-4M Analytics. עם זאת, היא סובלת מהפסדים בשל כך, וכדי להמשיך ולצמוח עליה להתבסס על מכירת מוצרים לקבלנים ויזמים ולא להסתפק במתן שירותים.