הפטיש והמסמרים של נאנסי פלוסי

שלוש שנים אחר-כך הוא עמד בדיבורו, אבל איכזב את תומכיו האדוקים ביותר. במקום להוסיף משקל ימני כבד לבית-המשפט, כפי שהם קיוו, הנשיא מינה שופטת מתונה מאוד ממדינת אריזונה. הסיבה: לרשותו עמדה גלריה מצומצמת של נשים, שניסיונן ומעלותיהן הכשירו אותן לשבת על הספסל רב הכוח ביותר באמריקה.

ב-1984, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, וולטר מונדייל, הוכרח לעשות פשרה דומה, כאשר רצה לקבוע תקדים היסטורי, ולהעמיד לצדו אשה כמועמדת לסגן-נשיא. הוא מינה צירת קונגרס אלמונית ומעוטת ניסיון מניו-יורק, מפני שמאגר הנשים בחיים הציבוריים היה קטן להפליא.

16 סנאטוריות, תשע מושלות

באותו הזמן, רק שתי נשים כיהנו בסנאט, ושתיהן היו בכלל רפובליקניות; רק 24 נשים כיהנו בבית הנבחרים (מתוך 435); רק שש נשים שימשו אי פעם בכהונות מיניסטריאליות, כולן במשרדים מן המעלה השנייה או השלישית, ורק ארבע מהן היו דמוקרטיות; רק אשה אחת, דמוקרטית, כיהנה באותו הזמן כמושלת מדינה.

כיוצא בזה, ב-1993 היה הנשיא ביל קלינטון צריך לחפש הרבה מאוד לפני שמינה את האשה הראשונה מאז ומעולם לכהונה רבת הכוח של התובע הכללי, שווה ערך אמריקני של שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והשר לביטחון פנים בישראל כרוכים יחדיו.

הרבה מים זרמו מאז בנהר הפוטומק, וכנראה גם בנהרות אחרים. נשים בכל תחומי הפעילות הציבורית שברו את תקרות הזכוכית המטפוריות שסיכלו את התקדמותן בפוליטיקה, בעולם התאגידים, בפיננסים ובתקשורת. אף כי מאז 1984 לא חזרה אף אחת משתי המפלגות הגדולות על ניסיונו של וולטר מונדייל, מאגר הנשים הפוטנציאליות לכל כהונה מתרחב והולך. בסנאט יישבו מחודש ינואר 16 נשים, בבית הנבחרים יהיו 70 ויותר, ונשים ימשלו בתשע מדינות.

בשבוע שעבר נפרצה תקרת הזכוכית הגבוהה מכולן. ניצחון המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס הקפיץ בן לילה את מנהיגת הסיעה בבית הנבחרים אל מרכז תשומת הלב. בעוד קצת פחות מחודשיים, האשה הזו, נאנסי פלוסי (Pelosi) מסן-פרנסיסקו, עומדת ליטול לידיה את הפטיש החשוב ביותר בעולם, זה של יושב-ראש בית הנבחרים. היא עמדה בארבע השנים האחרונות בראש סיעת המיעוט הדמוקרטית, ואנשים אובייקטיביים מאוד התייחסו בביטול לסיכוייה להיות יושבת-ראש. הרפובליקנים יוסיפו להחזיק בהגה עוד שנים רבות, אמרה חוכמת אנשים מלומדה.

כהונת היושב-ראש בבית הנבחרים (speaker) אינה דומה ליושבי-ראש ברוב הפרלמנטים. היושב-ראש האמריקני ממנה את ראשי הוועדות, וקובע בעצמו את סדר היום. בלי הסכמתו אין חקיקה. מלבד הנשיא, אין עוד כהונה אחת בפוליטיקה האמריקנית המרכזת יותר כוח ויותר השפעה.

האם נאנסי פלוסי היא בחזקת "אשה המגיעה אל כהונת היושב-ראש", או שהיא "יושב-ראש שהוא במקרה אשה" (סליחה על ערבוב כינויי הגוף)?

הרעיון שיש "סגנון ניהול נשי" התחיל להישמע רק בדור השני של המהפכה הפמיניסטית. בנות הדור הראשון תבעו לא רק שוויון הזדמנויות, אלא גם שוויון ציפיות. במשוואת האמהות המייסדות, נשים נועדו לא רק למלא כהונות של גברים, אלא גם לנהל כגברים. זאת אומרת, לשלוט ביד רמה, לרכז סמכויות, לעמוד על היררכיה, להנחית ולבקר.

חלופה: ניהול בדרכי נועם

הדור השני של הפמיניסטיות, מהיותן בטוחות יותר בעצמן וגם למודות ניסיון, הציגו חלופה: ניהול בדרכי נועם, חתירה אל קונסנסוס, דלת פתוחה. אין זאת אומרת שכל נשי הדור השני נהגו כך. די לזכור את מנכ"לותה הדרמטית והשנויה במחלוקת של קארלי פיורינה בתאגיד הטכנולוגיה HP כדי לראות שכוחניות, ריכוזיות ושרירותיות אינן מונופול גברי.

איזו מנהלת תהיה נאנסי פלוסי? קצת קשה לדעת. ציר קונגרס אחד בקליפורניה, שמחוז הבחירה שלו סמוך למחוז בחירתה, אומר עליה השבוע ש"היא אוכלת מסמרים לארוחת בוקר" (מצוטט בעיתון 'סן חוסה מרקיורי ניוז'). זה כמובן ביטוי פולקלוריסטי לציון קשיחות. ואמנם, לסגנון המנהיגות התקיף שלה בארבע השנים האחרונות מיוחסת המשמעת המפתיעה של הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים. דמוקרטים ידועים לשמצה בחוסר המשמעת שלהם.

במהלך מערכת הבחירות האחרונה, הרפובליקנים ניסו לצייר קריקטורה של פלוסי. הנשיא עצמו לגלג על "הגברת ההיא מסן-פרנסיסקו הרוצה להיות יושבת-ראש", וכרך את שמה בזה של אוסמה בן-לאדן. תשדיר בחירות רפובליקני אחד ייחס לפלוסי תמיכה ב"סדר היום ההומוסקסואלי". סוף-סוף, למה כבר אפשר לצפות מאשה ליברלית מסן-פרנסיסקו.

אבל האשה הליברלית לא מצמצה. "מה חבל שהמפלגה הרפובליקנית הופכת את נשיא ארה"ב לכלב הציד שלה", היא אמרה בראיון טלוויזיה. בהזדמנות אחרת היא תיארה את בוש כ"איש מסוכן המנותק מן המציאות וחי במצב של הכחשה".

בימים שלאחר הבחירות הצטננה הרטוריקה. הנשיא המסוכן הסב עם שליחתם של ההומוסקסואלים, והם החליפו חיוכים וביטויי ידידות לעיני המצלמות. ההסכמה הכללית היא ש"האמריקנים עייפו מעודף המפלגתיות בוושינגטון", והם כמהים לשיתוף-פעולה בין שני המחנות. בארבע השנים שעברו לא הייתה לרפובליקנים סיבה לשתף פעולה. הואיל והחזיקו בכל מוסרות השלטון, היה להם מונופול מלא במדיניות ובחקיקה, והם לא היססו להשתמש בו.

משני בתי הקונגרס, בית הנבחרים הוא תמיד הרבה יותר "מפלגתי", קולני ורדיקלי מן הסנאט. בהנהגת הרפובליקנים הוא יזם את משפט ההדחה של ביל קלינטון בסנאט, ב-1999; בבית הזה נעשו המאמצים המקיפים ביותר לקצץ מסים, לצמצם הפלות מלאכותיות, להפריט חלק מן הביטוח הלאומי, לאסור נישואים חד-מיניים.

הדעת נותנת שגם בהנהגת הדמוקרטים בית הנבחרים יהיה יותר להוט מן הסנאט ליזום חקיקה שנויה במחלוקת, לנהל חקירות נוקבות של משרדי ממשלה - ולדחוק בנשיא בוש להודיע על לוח-זמנים לפינוי עיראק.

סימן לבאות אולי ניתן אתמול, כאשר פלוסי הודיעה על תמיכתה בג'ון מארת'ה ממדינת פנסילבניה לכהונה מספר 2 במדרג הדמוקרטי, זו של מנהיג הסיעה. מארת'ה, קצין בדימוס של חיל הנחתים, גיבור מלחמת וייטנאם, נץ רב שנים בענייני צבא וביטחון, היה חבר הקונגרס הבולט הראשון שקרא לפינוי מזורז של הצבא האמריקני מעיראק.

"לסבית או משהו כזה"

יהיה סגנון ניהולה של פלוסי אשר יהיה, נשים אמריקניות, אולי לא רק אמריקניות, יעקבו אחריה בהתרגשות ובדאגה. אף-על-פי שנשים כבר נמצאות בכל דרגי הניהול וברוב דרגי הפוליטיקה, הן עדיין נבחנות כנשים, קורבנות של סטריאוטיפים מרושעים.

דוגמה אחת הייתה הערתו של המועמד הרפובליקני לסנאטור במדינת ניו-יורק, זה שהתמודד ללא כל סיכוי נגד הילארי קלינטון. האיש, ג'ון ספנסר, הכריז שאינו מבין מדוע ביל קלינטון נשא את הילארי לאשה, היא הייתה כל-כך מכוערת בצעירותה, אבל היא הוציאה "מיליונים בשביל ניתוחים, כדי לייפות את עצמה". בהזדמנות אחרת, הוא הבטיח לא לקרוא לגברת קלינטון "לסבית או משהו כזה".

אפשר רק לנחש מה יגידו הרפובליקנים בעוד שנתיים, אם גברת קלינטון תהיה מועמדת מפלגתה לנשיאות. מותר להניח, שהם יזהירו כי הרפובליקה תהיה שרויה בסכנה איומה אם שתי הנשים האלה, הילארי ונאנסי, ינהיגו אותה. מה מדהימה היא עצם האפשרות הזו. "

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com