"אנחנו מתכננים חשיפה ככל שניתן פה ואצלכם. אלה לא תוכניות לטווח קצר"

במהלך השבועות האחרונים התחיל גל גדול של משלחות וקשרים מצד ישראל, ותגובה דומה מצידנו. זה היה מפתיע ומשמח. כשישבנו בשבועות הללו עם עמיתים מישראל, החלפת המידע והסקרנות היו הדדיים לגמרי וגילינו המון מהמשותף. התברר לנו שבעצם כמעט ואין על מה להתווכח, ויש הרבה רצון לעבוד יחד. זה היה מעשיר ופוקח עיניים.

בשיחה עם דויד לפלר (מנכ"ל משרד הכלכלה), סיפרתי לו שכשלמדתי באוניברסיטת קולומביה הפרופסור החביב עליי היה ישראלי בשם אמיר זיו. לפלר קפץ ואמר שזיו למד איתו בתיכון והם היו חברים טובים. צילמתי את שנינו ושלחתי את התמונה לאמיר, שעמו אני בקשר עד היום. הסיפור הזה ממחיש את ההזדמנויות שמזמנים לנו ההסכם והיחסים המתהווים בין המדינות. הקשר קיים, רק צריך היה לאפשר לו לצאת. אנחנו כל כך מחוברים, גם מבלי שידענו. זה גרם לי להיות גאה שאני חלק מהמהלך הגדול הזה ולרצות להצליח ולממש את הפוטנציאל.

אני רואה כמשימת חיי להותיר את המקום הזה טוב יותר עבור בניי, בני החמש ושבע.  ראו כיצד העולם התהפך בתשעת החודשים האחרונים בגלל הקורונה. זה מעיד על כך שעלינו לפעול שעלינו לוודא שאנו בונים יחד איזור יציב, בר קיימא לטווח ארוך, שיכול להתמודד עם אתגרים כמו זה שמציבה הקורונה, תוך טיפול בכל הפיסות המרכיבות את האזור, ואת מימוש שאיפות של העמים השונים ובהם הפלסטינים.

 בין הינדי / צילום: HE DR Tariq Bin Hendi

גשרים לפי חזון שמעון פרס

כיצד נוכל לבנות זאת ביחד? אם נפעל במישור הכלכלי והאנושי, נמצא גשרים שיעשו טוב לכלל העמים, נפתח יזמות וחדשנות, וזה יוביל אחריו את השאר. המשימה היא שכל אחד במשוואה, ייצא מהמצב החדש עם תועלת גם עבורו. שיתוף כמה שיותר גורמים באזור בפוטנציאל הכלכלי המתפתח, יביא לתוצאות חיוביות לטווח הארוך. זו המומחיות שלנו. אנחנו לא מכינים תוכניות לטווח הקצר, אלא מביטים קדימה. וכאן אני רוצה לצטט את שמעון פרס ז"ל: "רק אנשים בעלי פנטזיות יוכלו לעשות דברים פנטסטיים". ומה שהנהגות שתי המדינות עשו, עונה לגמרי על הגדרתו.

והפוטנציאל עצום. קחו למשל את תחום הגז. ישראל גילתה מרבצים גדולים בים התיכון, אנחנו פועלים בתחום כבר עשרות שנים, עם הגז שבתחומנו. יש לנו טכנולוגיה, ידע, ניסיון רב ועוד שנוכל לחלוק עימה. או החקלאות למשל. ישראל עשתה דברים פנטסטיים בתחום, עם טכנולוגיות מתקדמות ואת כל זה אנחנו רוצים ללמוד. הרשימה ארוכה: בינה מלאכותית, טכנולוגיות רפואיות, שירותים פיננסיים דיגיטליים ועוד.

וזה לא רק עניין של סקטורים. ישראל הצליחה לא מעט בזכות הצבא, לאפשר לצעיריה לקחת סיכונים, להתפתח, ליזום לחשוב מחוץ לקופסה. זה בדיוק מה שהחזון שלנו מבקש להשיג. יצירת אקוסיסטם, שיאפשר לצעירים, ליזמים למי שרואה רחוק ולא חושש לקחת סיכונים, לעשות בדיוק את זה. ובכל התחומים. אבו דאבי רוצה להשקיע בזה את ההון שלה. לקחת סיכונים כדי לפתח ולהתפתח. זו הסיבה שפתחנו את אבו דאבי לעולם כולו, זו הסיבה שאצלנו מספר החותמות בדרכונים הוא הגדול בעולם. גם ישראל כזו, ויחד עם הסכמי שיתוף הפעולה, נתקדם יחד. אנחנו עדיין לומדים את ישראל, מנסים להבין את הצרכים והכיוונים.

מהנפט ועד הדירהם

האמירויות במספרים

 האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס

לעלות על דרך שייח' זאיד

ובאופן מעשי, משרד ההשקעות של אבו דאבי, הוא מוקד פעילות מרכזי ונקודת עצירה הכרחית בדרך לעשיית עסקים במדינה. אנחנו לא מתחרים באף אחת מהאמירויות האחרות, אנחנו מדינה אחת, ולכל אחת מהאמירויות היתרונות שלה, ואנו יכולים להכווין כל אחד למקום הנכון. יש לנו מומחים ויועצים שיכולים להביא לכל איש עסקים, חברה או משקיע, את הדרך הסיוע והכיוון שהוא זקוק להם. דרך שייח' זאיד היא הכביש המחבר בין כל האמירויות ומסמלת את החיבור הזה.

העולם הכלכלי כאן ייחודי, ומותאם לתרבות שלנו. יש כאן הרבה מאוד פעילות של השוק הפרטי, של יזמות עצמאית, שחלקה במסגרת משפחתית. אבל לצידה מעורבות ממשלתית שמטרתה הכוונת המשאבים מבפנים ומבחוץ ליעדים המתאימים ביותר להם, למען התועלת של המשקיע ושל המדינה כולה ואזרחיה. 

נקודה מעניינת בתחום הזה היא מעורבות הנשים בכל תחומי החיים. רוב המהנדסים, המנהלים ואנשי המקצוע בתוכנית החלל שלנו, הם נשים. בכל דירקטוריון של חברה תמצא נשים, לא רק בגלל החוק המחייב, אלא כי זה קורה באופן טבעי. האמיריויות מתקדמות מאוד במובן הזה, בחוקים שמקדמים נשים, אשתי, בנות דודי וכל קרובות המשפחה שלי עובדות, רבות מהן בתפקידים בכירים. זה מקום טוב לנשים ולבני אדם בכלל. וזה נכון גם לעובדים הזרים. יש לנו חוקים המחייבים תנאים הוגנים לעובדים שפרושים בכל התחומים מעבודות צווארון כחול, ועד למשרות הניהול הבכירות ביותר. יש לנו קשר הדוק עם המדינות שמהן באים עיקר העובדים ואנו מתאמים איתם את החקיקה והרגולציה.

היעדים שלנו הם בין השאר להביא לזרימה דו-צדדית של הון ושל ידע, השקעות לצד טכנולוגיות ותוצרי מחקרים. אבו דאבי נחשבת מדינה שיודעת להשקיע נכון. ההון קיים כאן, אבל הוא יושקע במקומות שבהם תהיה לאבו דאבי מעורבות עמוקה, ובסופו של יום, רווח ולאו דווקא הוני. ההיבט של חילופי הידע חשוב במיוחד, אנחנו רוצים ללמוד, ונשמח לשתף במה שלמדנו עד כה בעצמנו.

אפקט הקורונה: צריך לגוון בכלכלה

אנחנו בשלב הראשון של התפתחות המגעים, ולכן היעד בתחילה לפחות הוא סחר משותף בילטרלי. שתי המדינות זהות בגודלן, ובכמה מהפרמטרים המרכזיים כמו אתגר אספקת המזון, גידולים חקלאיים במדבר ועוד. אנחנו מייבאים בערך 90% מהמזון, והצריכה של מוצרי מזון עלתה ב-80% בעשר השנים האחרונות. אם כך, למה שחברה ישראלית המתמחה בגידולים חקלאיים במדבר לא תגיע ותבנה לנו חוות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות?

תשעת החודשים של הקורונה אפשרו לנו לחשוב מחדש, לבחון את התנהלותנו, לעשות התאמות, אבל עדיין לדבוק בחזון ארוך הטווח שלנו. הקורונה חיזקה את מחויבותינו להפוך את הכלכלה שלנו למגוונת הרבה יותר, לכזו שלא תלויה בדבר אחד או שניים.

הישראלים שפגשתי עד כה התאפיינו בהרבה שאפתנות. כולם רצו לוודא שהם יהיו הישראלים הראשונים שעושים עסקים בתחום שלהם...וזה טוב, כי זה מעיד על רצון עז להתקדם. הישראלים סקרנים ולרוב מופתעים ממה שהם מגלים כאן. ועוד דבר, בכל המגעים עד כה גיליתי הרבה כבוד שניתן משני הצדדים, וזה חשוב לבניית האמון.

סחר במיליארדים תוך כמה שנים

קיבלנו כבר פניות רבות מכמה חברות ישראליות גדולות, ואנחנו מתכננים חשיפה ככל שניתן פה ואצלכם. בין השאר מתוכננים כנסים דיגיטליים, וובינרים (סמינרי רשת) וביקורים הדדיים. אני מאוד רוצה להגיע לביקור כדי ללמוד ולהכיר. ומי שיבוא, יגלה כי הדברים פה לא מסובכים מדי. להיפך, הביורוקרטיה פשוטה יחסית ואנו עושים מאמצים גדולים להפוך הכל כאן לנוח מאוד, עסקית ובכלל. אנחנו המדינה שהכי קל לקבל אליה אשרת כניסה, ומי שרוצה לעבוד או לעשות עסקים, יכול להגיע בקלות, ולשהות תקופות זמן שונות.

כמה מהמגעים הבשילו להתקדמות של ממש, ונראה שכבר בקרוב יהיו הסכמים מעשיים שיצאו לאור. אני מעריך כי הפוטנציאל של הסחר הוא בהיקפי ענק של מיליארדי דולרים בטווח של שנים ספורות.

חמי פרס אמר לי פעם כי הישראלים מלאי סבלנות, אבל תמיד לא מרוצים. וזה מצחיק אבל מעניין. אני מאמין, שהתכונות ה"ישראליות" והנכונות האמירתית יביאו לתוצאות מעולות. ככלל, אני אופטימי חסר תקנה, שמאמין ביצור האנושי מכל מקום. אני חצי אמריקני וחצי אמירתי, אשתי חצי דנית וחצי מרואנדה, מה שהופך אותי להיות אופטימי בהכרח. 

הכותב הוא מנכ"ל משרד ההשקעות אבו דאבי. המשרד הוא גוף ממשלתי החולש על הקשרים העסקיים הבינלאומיים של המדינה. הוא משמש כגוף ישומי של החלטות כלכליות על ידי הכוונת השקעות ושיתופי פעולה עסקיים עם גורמים בינלאומיים. בעקבות חתימת הסכמי השלום, בין הינדי הודיע על פתיחת סניף בינלאומי ראשון של משרדו בתל אביב