"אחרי שייגמר הנפט, האמירתיים רוצים להיות ממלכת הייטק, בלי תלות באף אחד"

"אנחנו בעד ההסכם הזה. התחלנו לארוז, יאללה לדובאי". כך בישר פוסט בפייסבוק של קבוצת התיירות סקי דיל, המארגנת נסיעות סקי. את הפוסט ליוותה תמונה מאתר הסקי המלאכותי בקניון האמירויות בדובאי. אז האם קניון האמירויות יחליף מעתה את ואל טורנס, מאירהופן וסלה רונדה - מאתרי הסקי הפופולריים באירופה?

ייתכן בהחלט. בכל אופן, רונן כ"ץ, הבעלים של סקי דיל, אינו היחיד שזיהה הזדמנות עסקית באמירויות עם כינון הסכם הנרמול בינה ובין ישראל. הרבה אנשי עסקים ישראלים שברו את הראש בשבועות האחרונים איך יוכלו להשתלב בחלון ההזדמנויות שנפתח בעקבות ההסכם, ולהרחיב את עסקיהם: אם דרך חשיפת הקהל הישראלי לכל הטוב שבאמירויות, ואם דרך מכירת שירותים או מוצרים לשוק האמירתי, שזה כבר יותר מסובך, כי עם כל הכבוד לסטארט-אפ ניישן, מה כבר אפשר להציע למדינה שיש לה כמעט הכול; שאת צעיריה היא שולחת ללמוד באוניברסיטאות ליגת הקיסוס (Ivy League) בארה"ב ואנגליה; שאת מה שחסר לה, היא קונה בכסף שיש לה בלי סוף, ולא מסתפקת בפחות מהטופ?

העובדות האלה כמובן לא מקררות את ההתלהבות הישראלית מהפוטנציאל העסקי. כולם מפנטזים על שוק חדש שנפתח, חברות ישראליות כבר עושות רוד שואס באמירויות, ואנשי יחסי ציבור ישראליים המלווים את העסקים המבקשים לפרוץ שם, כבר מתחילים להחליף אימיילים עם המקבילים להם באמירויות.

למשלחות שיצאו בשבוע שעבר לדובאי - האמירות המרכזית, האחת מטעם בנק לאומי, ושנייה מטעם בנק הפועלים, הצטרפו עשרות אנשי עסקים המבקשים לנצל את חלון ההזדמנויות הזה. "כבר היום", אומר גורם ישראלי הפעיל עסקית באזור, "בתחום הביטחוני יש חברות שפועלות באמירויות באמצעות מתווכים. מה שיהיה מעכשיו, שזה ייעשה ישירות, ואני צופה שלמתווכים לא תהיה עכשיו עבודה.

"לגבי כל שאר התחומים, לא להתבלבל, זה לא שנפתח עכשיו איזה סכר ויתחילו להעביר כספים לישראל. להגיד שקרנות אמירתיות ישקיעו עכשיו בישראל?! אני לא חושב, ולדעתי זה יקרה בהיקפים מאוד קטנים. יהיו עסקאות, אבל מה שמעניין אותם בעיקר, זה שישראל תעביר אליהם מנגנוני פיתוח".

"האמירתים", אומר דודי וירניק, שיחד עם שותפו, משה לוי, פעיל באמירויות כבר מספר שנים בתחומי ביטחון, תעופה, טכנולוגיה, מים וחקלאות, וגם חבר אישי של אחדים משליטי האמירויות, "הם אנשים מאוד חכמים ומשכילים. הם בעיקר מחפשים היום השקעות שיפתרו להם את הבעיה שתיווצר בעוד איקס שנים, כשייגמר להם הנפט. הם רוצים להיות מרכז טכנולוגיה עולמי, ממלכת הייטק. מה שמעניין אותם זה להביא טכנולוגיות אליהם, ולהביא לכך שהם לא יהיו תלויים באף אחד".

אבל מה הם מחפשים אצל הישראלים? הם הרי מביאים אליהם את מיטב הכוחות והמוחות מכל העולם.
"הם מעריצים את החשיבה מחוץ לקופסה של הישראלים. האמריקאים מביאים שיטה מוגדרת, ידועה, טכנולוגיה ידועה, תוכנית עבודה סדורה. הישראלים לעומת זאת, מאלתרים. אצל הישראלים מבחינת האמירתיים, אין דבר כזה שאין פתרון. לישראלים יש את הרעב להצליח, למצוא פתרונות איפה שאחרים נכשלים והאמירתים מבינים את זה. הם יודעים שהרבה טכנולוגיות מפותחות בישראל והם רוצים להיות חלק מזה, לא כמשקיעים, אלא כדי לעבוד יחד ולהגיע לפתרונות יותר מעניינים".

"גיים צ'יינג'ר בתעופה המקומית"

אחד התחומים שבהם ללא ספק ייווצר הייפ הוא תחום התיירות, ואורי סירקיס, מנכ"ל חברת התעופה והתיירות, ישראייר, שהצטרף למשלחת של לאומי, כבר "מחמם מנועים". "באופן כללי", הוא אומר, "הפתיחה של האזור הזה זהה בעוצמתה לפתיחת השמיים ב-2013, וכמו אז, שעוצמת השינוי באה לביטוי אחרי שנתיים, כך גם כאן. אני מעריך שאחרי שנתיים, יגיעו לאמירויות כמיליון ישראלים - 70% מהם רק יעברו שם בדרך ליעד הבא, והשאר יגיעו כדי לשהות שם. יש באמירויות כל הפרמטרים שיכולים להפוך יעד כזה ל'בסט סלר' ולכן ההתייחסות אליו צריכה להיות כגיים צ'יינג'ר בתעופה המקומית. אני קורא לזה חלוקה מחדש של העושר: חברות שהיו מאוד חזקות ייחלשו, וחברות אחרות יתחזקו. תהיה לזה השלכה גם על החברות הישראליות ואלו שייתארגנו יסתכלו למציאות בעיניים, ישרדו את השינוי, שיכול להיות גם מאיים".

מאיזו בחינה? 
"מהבחינה שנכנסים לפה שחקנים שהם שחקני מפתח בתעופה העולמית, וזה שינוי ברמת המחירים, ברמת השירות, שינוי ברמת מוצר - גם המטענים וגם הנוסעים. מה שהופך אותו לכזה זו העובדה שהמקום תוכנן להיות 'האב': עוברים בו 70 מיליון איש, כבר היום יש בו כל השירותים של נקודת קבלה של נוסעים ומטענים ונקודת יציאה מהירה, גם שירותים טכנולוגיים, גם חוויית נוסע ורצף של טיסות ויעדים.

 אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"יש באמירויות חברות תעופה מהמובילות בעולם - אמריטס ואיתיחאד, שמחזיקות יחד עם פליי דובאי היקף מטוסים בלתי נתפס - כ-500 כלי טייס. יש שם שפע של אטרקציות ארכיטקטוניות, שופינג, חוווית קנייה, והכול במחירים תחרותיים. זו מדינה מוסלמית ואנשים אוהבים למצות את פירות השלום".

סירקיס מעריך שבשנה הראשונה לפעילות מלאה (פוסט קורונה), ישראייר תטיס כ-50 אלף ישראלים לשם, ובכיוון ההפוך - כ-10,000 אמירתיים יגיעו לישראל, "בעיקר לתיירות נוצרית".

פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל אסותא, מזהה הזדמנות לתיירות מרפא מהאמירויות. לאמירתיים, אומר שמר, שהיה אף הוא במשלחת של בנק לאומי, יש מחסור בתחומי רפואה מאוד ספציפיים: אונקולוגיה, רדיותרפיה וגנטיקה. כיום, הוא אומר, האמירתיים מקבלים את המכלול הזה בארה"ב, ובשנים האחרונות באירופה, וגם בתאילנד. במשבצת הזו, אסותא תוכל להשתלב, מבחינתו של שמר. "הרפואה הישראלית מאוד נחשבת", הוא אומר, "ואני מעריך שהשת"פ המרכזי בהחלט יכול להיות בכיוון הזה. יש גם היתרון שאנחנו קרובים. נצטרך להיות אטרקטיביים מבחינת המחיר".

מלבד זה, אומר שמר, האמירתים מעוניינים בפיתוח כל הדיגיטציה ברפואה, ומחפשים להיכנס לפיתוח טכנולוגיות בתחום, ופה הוא רואה חבירה אפשרית מצד קרן הון סיכון שיש לאסותא יחד עם מכבי, בהיקף של 50 מיליון דולר.

חיים שני, מייסד ושותף בקרן הצמיחה (IGP (Israel Growth Partners, שהקים יחד עם משה ליכטמן, לשעבר סגן נשיא מיקרוסופט, ואף הוא יצא במסגרת המשלחת של בנק לאומי, זיהה מספר תחומים שבהם IGP עשויה להשתלב באמירויות. "הם דיברו על זה שהם מזהים את עולם הפינטק. יש להם אקסלרטורים וגם השקעות בתחום. עניינו אותם עם חברה שלנו, ארניקס (Earnix), שעוסקת בתמחור חכם גם בחברות ביטוח וגם בבנקאות, ומוכרת למאות לקוחות ברחבי העולם המערבי, גם באירופה וגם בארה"ב. זה תחום שיכול לעניין אותם גם ברמת הממשלה וגם ברמת אנשי העסקים".

 חיים שני, IGP / צילום: ענבל מרמרי

חברה נוספת ש- IGP מושקעת בה ורלוונטית לאמירתיים, הוא אומר, היא גרין רואד (GreenRoad), שעוסקת בתחום בטיחות לציי רכב, בעיקר בתעשיית הגז והנפט. שני: "באמירויות יש הרבה חברות לוגיסטיקה, לחלקן יש נמלים, וחברה בתחום הזה, שיכולה לצמצם את היקף תאונות הדרכים, מעניינת אותם".

תחום נוסף הוא הרכישה באונליין - ודאי על רקע הקורונה, שגרמה לכך שקניוני הענק המפוארים באמירויות עומדים כעת שוממים. שני: "כל הקניונים שנבנו שם, צריכים לעשות מעבר לדיגיטל. יש לנו חברה בשם אופטימוב (Optimove), שיש לה כבר מאות לקוחות בארה"ב ואירופה, והיא מאפשרת קשר ישיר בין הלקוח לבין הספק, יודעת לזהות את ההזדמנות, להתאים את הפנייה ללקוח בצורה מאוד חכמה, וזה נשמע להם סיפור מאוד מעניין".

"העניין המעניין באמירויות", אומר שני, "זו לא הכלכלה של 10 מיליון התושבים שגרים שם (שרק כמיליון מהם הם אזרחים, ה"מ), אלא העובדה שמדובר בבסיס עסקי מנוסה שיודע לעבוד במדינות המפרץ עם זרועות בהודו והמזרח בכלל, ולכן צריך להסתכל על האמירויות כעל גשר, בוודאי במפרץ הפרסי.

"אם אני אצטט אותם, הם לא מעוניינים רק למכור ולקנות. הם היו רוצים שיהיה שיתופי פעולה שיאפשרו אקו סיסטם בדומה לאקו סיסטם הישראלי. הם רוצים שאנחנו נכשיר את הצעירים שלהם לבנות סטארט-אפים וביחד לצאת לשאר העולם. הם אומרים לנו: בואו תעזרו לנו לייצר את המתכון הזה".

 פרופ' שוקי שמר, אסותא / צילום: אמיר גוטפריד

"צמאים לטכנולוגיות חקלאיות"

אחד התחומים החלשים באמירויות הוא החקלאות. באמירויות יש מעט מאוד גידולים ומרבית התוצרת של ירקות ופירות מיובאת. מנכ"ל נטפים, גבי מיודובניק, מוצא שם כר פורה לעסקים עבור נטפים. "כל הנושא של פוד סקיורטי (אספקה עצמאית של מזון)", אומר מיודובניק, שהשתתף במשלחת של לאומי, "הוא אישיו מרכזי באיחוד האמירויות והקורונה רק מחזקת את זה. הם מייבאים בין 90%-85% מהמזון, והם רוצים לשנות את המאזן. הם רואים את מה שעשינו בנגב שלנו, שזה אזור די דומה מבחינה אקלימית לאמירויות, וכל תחום החדשנות בחקלאות מאוד מדבר אליהם. לנו יש יכולת של מתן פתרונות בתחום החקלאות, כולל פתרונות כמו 'לקחת' ים מאזור אחד ולהסיט לאיור אחר. זה מסוג הפתרונות שהם מחפשים. הם ממש צמאים לטכנולוגיה הזו.

"כיום יש להם פעילות חקלאית מסוימת, ויש שם לא מעט חברות שמחזיקות שטחים חקלאיים באפריקה, באירופה, אך הם רוצים להגדיל את היבולים. ממה ששמעתי שם בביקור, הקורונה רק חידדה את הצורך הזה אצלם, ומבחינתנו יש כאן הזדמנות מאוד מעניינת".

 גבי מיודובניק, נטפים / צילום: איל גזיאל

גם תומר אבנון, הבעלים של קבוצת אבנון, הפועלת זה כ-30 שנה בתחומי הביטחון, הגנת המולדת (הומלנד סקיוריטי), טכנולוגיה, תעשייה ופיננסים, מזהה הזדמנות להשתלב באמירויות בתחומי המים והחקלאות. אבנון שוהה באמירויות עם כל הצוות שלו, כבר כמה שבועות, ומנצל זאת לקיום סבב פגישות לצורך סגירת עסקאות עבור 13 החברות בקבוצה. "עד עכשיו", הוא אומר, "עשינו עסקאות עם האמירויות, אבל זה היה באמצעות סוכנים זרים וחברות זרות. מבחינת התעשייה, יש כאן הזדמנות נהדרת, אבל לא רק שם. יש פה קשת רחבה של הזדמנויות. בעולמות העיקריים שלנו, הביטחון, יש להם תקציב ביטחון אדיר, וגם אם הטכנולוגיה כאן היא ברמה גבוהה, בכל שנתיים יש מקום לאפגרייד, כך שתמיד יש לזה מקום".

עבור חן למדן, הבעלים של חברת השילוח והלוגיסטיקה אוריין, הפועלת כבר כיום באמירויות, באמצעות חברת הענק בתחום התובלה, שנקר (Schenker), המחזיקה מערך שלם בדובאי, הביקור באמירויות היה הזדמנות ראשונה לראות במה מדובר. עד היום, הוא אומר, השילוח לאמירויות נעשה דרך אירופה, וכעת זה יוכל להיעשות ישירות, מה שמקל וחוסך עלויות עבור הלקוחות הישראליים של אוריין. כעת, הוא אומר, הוא יכול לאפשר ליצואנים ישראליים להחזיק מחסנים קדמיים בדובאי, וגם כאן - חיסכון בעלויות, שיהפוך את העניין לכדאי יותר עבור הלקוחות הישראליים.

מהנפט ועד הדירהם

האמירויות במספרים

 האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס

"תרבות ה'שכונה' לא תעבוד כאן"

גורם עסקי הפועל כבר מספר שנים באמירויות, מעריך שלמרות האופוריה הגדולה, "זה לא יהיה כזה פשוט". הוא מסביר: "צריך להבין שהתרבות כאן היא תרבות של כבוד. יש פה הבדלי תרבויות גדולים. מבחינת האמירתיים, לתת מתנה בשווי של 7,000 דולר למנכ"ל חברה, זה חלק מהתרבות. וכשהם ייתקלו בסירוב, זה יכול ליצור קושי. צריך לקחת את זה בחשבון".

וירניק מביע חשש מכיוון אחר: "אם ייכנסו לכאן כל מיני חברות ישראליות שמציעות סחורה לא רלוונטית ולא מתאימה, זה ייצור בעיה. מי שינסה כאן לשים מקלות בגלגלים, לא תהיה כלפיו סובלנות. אותו דבר בכל נושא התיירות.יש המון תיירות, ממושמעת. אם יבוא תייר ישראלי שייקח מגבת במלון, הוא ימצא עצמו במעצר. אין אצלם חוכמות". 

 דודי וירניק, יזם / צילום: סיון פרג'

גורם נוסף מעריך שבתחום הזה נוכל לצפות ללא מעט אירועים. "כשיבוא התייר הישראלי עם תרבות 'השכונה' שלו למלונות המפוארים כאן, זה לא ייגמר בטוב. יתחילו להתווכח כאן, להרעיש. יגיעו לאתרים קדושים עם הג'ינסים הקרועים, שכל כך חביבים על הישראלים. פעם ראשונה יעירו להם, בפעם השנייה זה כבר ייגמר במעצר".

סירקיס מישראייר, אופטימי יותר. "ללא ספק נהיה עדים לכל מיני תקריות, כולל מעצרים", הוא מודה, "אבל המעצרים הללו יביאו לזה שהציבור יתחנך. אנו מכירים את זה מיעדים דומים, כמו באקו באזרבאיג'אן. הטסנו לשם אלפי קבוצות, ולא היה אינסידנט אחד. התייר הישראלי מתאים את עצמו מהר מאוד".