הקורונה הכלכלית, כמו הקורונה הבריאותית אינה שוויונית ופוגעת יותר בחלשים. בין הסקטורים הבולטים שנפגעים ממשבר הקורונה, וממדיניות הסגרים, בולט מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. בישראל פועלים כ-480,000 עסקים קטנים ובינוניים, שיש להם חשיבות מכרעת לתעסוקה ולצמיחה, שכן הם אחראים להעסקתם של כ-70% מהמועסקים במגזר העסקי, ולכ-50% מהתוצר העסקי בישראל.

כושר ההשרדות של העסקים הקטנים והבינוניים בתקופת המשבר נמוך יותר. מטבעם, הם נעדרים על פי רוב את הגב הפיננסי הנדרש להתמודדות עם משברים. כל גל נוסף של סגרים מקרב עסקים קטנים ובינוניים נוספים לקצה היכולת ולקריסה כלכלית. כיום, בעקבות הסגר השלישי, יש להערכתנו כיום בישראל כ-90,000 עסקים שנסגרו או נמצאים בסכנת סגירה מיידית.

ליכולת השרידות של העסקים הבינוניים משקל רב בתמונת המצב הכלכלית שתהיה בישראל לאחר משבר הקורונה. היכולת לשקם את העסקים הקטנים והבינוניים הינה קריטית ליכולת של המשק הישראלי לחזור לתוואי של תעסוקה וצמיחה מואצת לאחר המשבר.

הבעיה היא שמדיניות הסיוע של הממשלה אינה מותאמת לצרכי העסקים הקטנים והבינוניים שמתקשים להתאים את עצמם למציאות המשתנה. מדיניות הסיוע של המדינה מתבססת על מענקי אבטלה. מנגנוני החל"ת מייצרים "סמי הרגעה" כלכליים שמאפשרים לשכירים, ולעסקים הגדולים לצלוח את המשבר. אולם, מענקי חל"ת אינם פתרון עבור העסקים הקטנים והבינוניים שקורסים ולא יצליחו להגיע ליום שאחרי.

מעבר לכך, משבר הקורונה מאיץ שינויים מבניים במשק, חלקם בעלי השפעות ארוכות טווח חיוביות. המשבר האיץ את המעבר לקניה ומסחר בערוצי דיגיטל וקניה ישירה, ותרם להגדלת הפיריון במשק. יחד עם זאת, נוצרת פגיעה כלכלית קשה יותר בעסקים שלא מצליחים להתאים את עצמם לעולמות הדיגיטל והמשלוחים. שינויים מבניים דורשים השקעות, פיתוח כישורים והשקעות. לעסקים הגדולים יש יותר מקורות ויכולות להתאים את עצמם לתקופת הקורונה ולמציאות שלאחראיה, להגדיל פעילות בדיגיטל ולהמשיך לפעול תחת מגבלות הקורונה. במקרים רבים, העסקים הבינוניים והקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר.

כשל מרכזי במדיניות הממשלתית הינו שהמדינה משלמת מענקי אבטלה וחל"ת, במקום לאפשר לעסקים הקטנים הבינוניים להתאים את פעילותם, לפתח ערוצי מכירה ישירה בדיגיטל, להשקיע בתשתיות ובהכשרה מקצועית לעולם שאחרי המשבר. המדינה מעודדת השבתת עסקים, במקום לסייע לעסקים להתאים את עצמם למציאות החדשה.

החשש הגדול הוא, שהמשק הישראלי יצא מהמשבר עם חיסון בריאותי, אולם ללא חיסון כלכלי לעסקים הקטנים והבינוניים. המדינה חייבת לגבש תוכנית סיוע יעודית לעסקים קטנים ובינוניים, כדי לאפשר להם לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לפתח תשתיות שיאפשרו להם לצאת ממנו עם יכולות להתמודד באופן תחרותי במציאות הכלכלית העתידית.

רוצים לדעת יותר? המומחים של BDO מחכים לכם כאן>>