תקופת משבר הקורונה המחישה עד כמה חשובה העצמאות הייצורית של ישראל. מחד, הירידה ביבוא ויצוא בין מדינות גרמה להורדת פעילות יצרנית; מאידך, המדינות נדרשות להתמודד עם שאלת הייצור המקומי כמקור לחוסן ועצמאות. יצרנים אשר בעבר נסמכו רבות על הסחר בין מדינות, נאלצים לחשוב מחדש על האסטרטגיה העסקית שלהם בעיתות משבר, המוביל לסגירת שערים. גם הדרישה למוצרים השתנתה, עם דגש רב יותר על מוצרי חיים בסיסיים - מזון, בטחון ובריאות בראשם, כאשר התלות הישראלית ביבוא ובייצור בחו"ל התרחבה עם השנים.

על רקע משבר הקורונה, התעשייה נכנסה למגננה משום שרמת הביקוש המקומי והעולמי נמצאות במגמת ירידה, בעיקר עבור מפעלים שממוקדים בייצוא (למשל ענפי רכב, תעופה, תמרוקים). בנוסף, עלויות התובלה בנתיבי ההובלה הקריטיים גדלו וכתוצאה מכך היבוא קטן בכ-10% לעומת היצוא שקטן בכ-21%, וגרם גם לקיפאון בשרשרת האספקה.

דווקא עכשיו, כשהצמיחה במשק בירידה, זה הזמן לחשוב על הטמעת חדשנות במפעל כדי לשפר את הרווח התפעולי והפריון, אם באמצעות שיפור תהליכי יצור, מעבר לאוטומציה ונצילות טובה יותר של מכונות היצור, ואם באמצעות יצור מוצרים חדשניים בעלי טכנולוגיה מתקדמת, שיובילו לרווח וביקוש גדול יותר.

כדי לשפר את תהליכי הייצור, מפעלים חייבים לעבור לייצור מתקדם - Industry 4.0. גישה זו מדברת על הטמעת "שכבה של טכנולוגיות מתקדמות" אשר תפותח על-גבי מערכות הייצור הקיימות של המפעל, והפיכת היצור למתקדם באופן שישפר תפוקה ופריון, איכות וגמישות. השכבה הזו כוללת טכנולוגיות מבוססות נתונים כמו רובוטיקה ואוטומציה מתקדמת, חישה ובקרה IoT (Industrial Internet of Things) והדפסת תלת-מימד.

מצד אחד, למפעלים בישראל יש קושי לעבור לייצור מתקדם מכיוון שישראל היא מדינה קטנה, יחסית מנותקת ובעלת שוק קטן. מצד שני, ישראל היא מעצמת היי טק עם פוטנציאל אדיר להחדרת חדשנות טכנולוגית זמינה לתעשייה, יש כאן יכולת לאמץ טכנולוגיה מתקדמת על ידי הכשרת כוח אדם קיים או משיכה ושמירה על טאלנטים בתעשייה.

מתוך הניסיון שהצטבר בתוכניות מחקר ופיתוח במפעלים בישראל, אשר נתמכו על-ידי זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות, עולה כי תכניות אשר הטמיעו Industry 4.0 במפעלים, משפרות את ביצועי המפעלים ב-20%-30%.

אפשרות נוספת להגדלת המכירות באופן משמעותי ולהוות תחרות ברמה הגלובלית, היא לייצר בידול טכנולוגי או גיוון גדול יותר במוצרים. בידול טכנולוגי יכול לבוא בדמות של מוצר חדש ואטרקטיבי שעוד לא קיים בשוק (לדוגמה, יוגורט טבעוני בטעם חלבי) או שיפור טכנולוגי למוצר קיים, שהופך את המוצר לחכם יותר (למשל, ארונות דוחי מים ובלתי דליקים). בידול טכנולוגי מוסיף למוצרים ערך משמעותי ללקוח, שחברות אחרות לא יכולות להתחרות בו בקלות. אופציה נוספת היא ייצור מוצרים משיקים טכנולוגית למוצר הקיים של החברה ובכך החברה יכולה לפתוח לעצמה שווקים חדשים בהם היא לא הייתה נוכחת בעבר. כך למשל, חברה שעד היום ייצרה ספוגים לניקוי, יכולה להסב את המוצר לספוגים לגידולים חקלאיים.

רשות החדשנות יודעת לתת תמיכה כספית חכמה - תמיכה בתוכניות מו"פ שיובילו את המפעל להצלחה וצמיחה מהירה, עבור חברות תעשייה יצרניות אשר יודעות מה הן רוצות לפתח וגם עבור כאלה שעדיין נמצאות בשלב הגדרת תכנית הפיתוח.

על אף הקשיים, תקופת הקורונה היא תקופה אידיאלית לצמיחה לא רק למפעלים שכבר מייצרים מוצרים בישראל, אלא גם לסטארט אפים שמפתחים מוצרים מוחשיים ועדיין לא התחילו לייצר. הקרבה הגיאוגרפית והתרבותית שיש בישראל בין חברות הסטארט אפ ומרכזי המו"פ לבין התעשייה היצרנית היא מקדם משמעותי להצלחת התעשייה והסטארט אפים בו זמנית, כך שעדיף לסטארט אפים להקים מפעל בישראל ולא במדינות אחרות בעולם.

זו ההזדמנות שלנו לתמוך במעבר מפיתוח לייצור של חברות טכנולוגיה ישראליות בתחילת דרכן וכך להשיב את הייצור לישראל ולהקים מפעלים מתקדמים ותחרותיים ברמה העולמית. עידוד תעשייה מתקדמת, המושתתת על מוצרים מוחשיים טכנולוגיים מייצרת תחרות עולמית, אשר קשה להעתיקה, ומאפשרת למקסם את הרווח הגולמי של התעשייה.

בסופו של דבר, ככל שחברות סטארט אפ רבות יותר יעסקו במו"פ ויעברו מפיתוח המוצר לייצורו בישראל, נוכל לחזק את העוגן הכלכלי של ישראל לא רק כסטארט אפ ניישן, אלא כ-Scale-up nation וכך נייצר תעשייה איתנה.