אז מה השתנה בשנה האחרונה שגרם לשוק ההון המקומי להפוך לשוק תוסס ולהוות אלטרנטיבה לגיוסי הון פרטיים ואקזיט של חברות ההייטק?

"זה נכון. שנת 2020 היתה שנה טובה להייטק הישראלי בבורסה בתל אביב והוא הפך לגורם מאוד דומיננטי בגל ההנפקות הנוכחי בבורסה.

אם אני מסתכלת על התחומים המסורתיים בבורסה כמו נדל״ן, פיננסים, תעשייה, שירותים ואנרגיה, אני מוצאת ייצוג מכובד מאוד של החברות הגדולות בארץ. לעומת זאת, כשאני מנתחת את תעשיית ההייטק בישראל, ואנחנו ממפים את התעשייה הזאת כל הזמן, יש מאות חברות בוגרות ואיכותיות שגייסו כסף פרטי במשך שנים מאנג'לים ומקרנות הון סיכון מקומיות וזרות שלא ראו בבורסה אלטרנטיבה.

אז אם שואלים אותי מה נשתנה הפעם, הייתי מצביעה על השינוי בתמחור חברות ההייטק כ-Game Changer.

היסטורית, שוק ההון הישראלי תימחר בחסר חברות טכנולוגיה, במיוחד חברות צמיחה. אם אני משווה את השוק בארץ לשוק ההון הפרטי ושוק ההון בארה״ב, השוק בארץ לא ידע להעריך חברות טכנולוגיה. הבורסה זיהתה את הבעיה כבר לפני שנים ושמה אותה על המפה. חלק מהתכנית האסטרטגית שלנו בשנים האחרונות כוללת השקעת מאמצים רבים בתמיכה בהייטק הישראלי. אנחנו מזהים את עצמנו כבורסת הייטק ואת ישראל כמעצמת הייטק. במשך שנים אנחנו רואים חברות הייטק ישראליות מצוינות, מנפיקות בחו"ל בגלל תמחור חסר בארץ. היו לנו פגישות עם מאות חברות פרטיות במהלך השנים האחרונות, ואני מרגישה שהפגישות עזרו מאוד לשנות את השיח השוטף ולהנגיש את הבורסה לחברות הטכנולוגיה. בעקבות ההיכרות הקרובה עם הצרכים, יצרנו מסלול הכולל ליווי ותמיכה בתהליך ההנפקה.

צילום: קובי קנטור

כמובן שלבד לא היינו יכולים לבצע את השינוי לא בצד של חברות ההייטק ולא בצד של השוק המוסדי שמשקיע בחברות. זה המקום לציין את שיתוף הפעולה הפורה שהיה לנו עם רשות החדשנות, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והבורסה, אשר השיקו תכניות לעידוד השקעות של גופים מוסדיים בחברות הייטק. התכנית הראשונה כללה מסלול הטבה 43, שמעניק למוסדיים 40% הגנה בפני ירידה בהשקעות בחברות הייטק ותכנית שניה, שמעניקה השתתפות במימון שכרם של אנליסטים בתחומי הטכנולוגיה והביומד שיועסקו על ידי הגופים המוסדיים.

תכנית העידוד הצטרפה לשורה של הקלות רגולטוריות שקידמה רשות ניירות ערך לחברות שמנפיקות בשנים האחרונות, כמו האפשרות להגיש תשקיף באנגלית, האפשרות לפרסם דוחות כספיים חצי שנתי במקום רבעוני והאפשרות לקזז את הוצאות ההנפקה מרווחים והקלות נוספות.

נקודה נוספת שאני חושבת שיש לה תפקיד בשינוי המתחולל, נוגע לתפקיד המרכזי אותו תופסת בשנה האחרונה ההנפקה בדרך של הצעה לא אחידה. בהצעה לא אחידה חתמי ההנפקה בונים ספר הזמנות (Book Building), בדרך כלל מול מספר מצומצם יחסית של משקיעים מוסדיים וכשירים, כשכל אחד מהם מקבל הקצאה של נתח מהמניות, לאחר שהצדדים סיכמו מראש על המחיר בהנפקה. הנפקה בדרך של הצעה לא אחידה מגדילה את הוודאות להשלמת ההנפקה בהצלחה ומאפשרת לחברה "לשלוט במחיר" ולאו דווקא למקסם אותו, דבר שמשאיר מספיק ״בשר״ לעליית ערך בפתיחת המסחר בבורסה. הנפקה בדרך זו גם מאפשרת לחברה ליצור איזון בין משקיעים לטווח קצר ומשקיעים לטווח ארוך, דבר נוסף התורם למסחר במניית החברה לאחר ההנפקה.

וכמובן, אי אפשר להתעלם מהקורונה. הקורונה הייתה (ועדיין) קטליזטור עוצמתי להרבה תהליכים בארץ ובעולם. הקורונה הדגישה את החשיבות של חברות הטכנולוגיה וחברות פיתוח התרופות ודחפה אותן לצמיחה חזקה.

הקורונה גם סגרה את כולם בבתים. העולם האמיתי הפך למאיים ולא נגיש, ואנשים ברחו לעולם הדיגיטלי. בשנה הזו הדיגיטל תפס מקום משמעותי בחייהם של אנשים ברחבי העולם, מה שאיפשר לחברות טכנולוגיה רבות להתפתח ולצמוח בתקופה זו של המשבר. אני לא מתעלמת גם מסביבת הריבית הנמוכה שגם דוחפת לשוק ההון.

זאת גם שאלה של ביצה ותרנגולת. הבורסה הפכה למקום רלבנטי עבור החברות, שוק ההייטק גילה התעניינות, גם הגופים המוסדיים הישראלים שהשקיעו מעט יחסית להיקף הנכסים שלהם בהייטק הישראלי בעשור האחרון, הפכו בשנה האחרונה לשחקן מתוחכם ומשמעותי בסקטור הטכנולוגיה, ושימשיך ככה".

הבורסה בתל אביב נותנת הזדמנות גם לחברות שרוצות להישאר פרטיות

"לאחרונה השיקה הבורסה פלטפורמה חדשנית בשם TASE UP המאפשרת לחברות פרטיות לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים וכשירים, להירשם למסחר בפלטפורמה של הבורסה ולהישאר חברה פרטית. המטרה היא לייצר חלופה לגיוסי ההון הפרטיים ולהנגיש למשקיעים כשירים את ההשקעה בסטרטאפים המובילים בישראל ישירות דרך חשבון הבנק או הברוקר".

אז למה בעצם חברות מגיעות להנפקה בבורסה אם יש כל כך הרבה כסף פרטי?

"הנפקה בבורסה הייתה ונשארה החלופה היעילה והזולה ביותר לגיוס כסף. היכולת לחלוק עם הציבור את הסיכון מצד אחד ומצד שני לתת לציבור את ההזדמנות להשקיע בחברות העתיד הוא שילוב שמתאים מאוד לחברות. הגישה המהירה להון משמעותי, נזילות למניות החברה והריביות הנמוכות בשוק החוב של הבורסה בתל אביב ממשיך להיות אטרקטיבי לחברות מכלל הסקטורים".

לא רק חברות טכנולוגיה

"בישראל יש מספר רב של חברות משפחתיות אשר בוחנות את חלופת ההנפקה בבורסה על מנת להסדיר את נושא המעבר הבין דורי ומערכת היחסים בין החברה למשפחה. הבורסה עובדת באופן צמוד עם משפחות רבות על מנת לסייע להן בהבנת היתרונות של הרישום למסחר בבורסה כאמצעי לשימור שליטת המשפחה בחברה ומעבר בין דורי חלק ואכן ראינו לאחרונה מספר חברות משפחתיות שעשו את הצעד הזה והצטרפו לבורסה. אין ספק שלחברה משפחתית אשר חושבת קדימה על המעבר הבין דורי, זהו המהלך הטבעי להפוך לחברה ציבורית וליהנות מיתרונות המסחר בבורסה בתל אביב. שוק ההון גם יודע להעריך חברות משפחתיות ואיכותיות מאחר וההסתכלות של חברות משפחתיות הינה הסתכלות לטווח ארוך והמחויבות להצלחת ופיתוח החברה גבוהה".

רישום כפול - מנוע צמיחה משמעותי

"הרישום הכפול הוא מנוע צמיחה משמעותי נוסף, חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות אשר נסחרות בארה״ב אינן רשומות בבורסה בתל אביב. הבורסה שמה לעצמה למטרה להחזיר את החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב, דרך הרישום הכפול, המהווה אופציה בחינם לרישום בתל אביב ללא תוספת רגולציה, במהירות וללא עלויות. לרישום הכפול יתרונות רבים שכן החברות משתלבות במדדי הדגל של הבורסה ומגוונות את סוגי המשקיעים. מהניסיון שנצבר ראינו כי הרישום הכפול העלה משמעותית את המחזורים של החברה בארה"ב בנוסף למחזורים החדשים שנוצרו כמובן בבורסה בתל אביב.

חברת ISS אף הכריזה לאחרונה שהיא תספק למשקיעים מוסדיים ישראלים מחקר עצמאי על האסיפות הכלליות של כל החברות הרשומות למסחר בבורסה בתל-אביב. המהלך ירחיב באופן משמעותי את היקף הכיסוי של ISS כלפי חברות ציבוריות בישראל כך שיכלול גם חברות קטנות יותר שבאופן מסורתי לא מצויות בתיקי ההשקעות המוחזקים על ידי מוסדות בינלאומיים".

אז מה הלאה?

"אנחנו רק בתחילת שנת 2021 וכבר במהלך הרבעון הראשון ראינו 34 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ומתוכן 25 חברות ושותפויות הייטק. ישנן עוד עשרות חברות שהגישו בקשה לתשקיף על בסיס הדוחות השנתיים, כשרובן חברות טכנולוגיה. כלכלה חזקה חשובה להתפתחות המשק הישראלי והבורסה כמנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, הפכה להיות אטרקטיבית הן עבור חברות הטכנולוגיה והחברות המסורתיות והן עבור המשקיעים, הן הישראלים והן הזרים".