חשבתם שהאתגר המרכזי שלנו היה עבודה בימי הקורונה? חשבו שנית. כולנו חיכינו לחלוף המגיפה ולחזרתם של החיים למסלולם המוכר. הציפייה הייתה שנחזור מיד לשגרה, אבל מסתבר שהתמונה אחרת, וזה מהלך לא פשוט.

בתקופת משבר ישנה התגייסות טבעית והישרדותית של הגוף ( Fight or Flight ), ואילו היציאה ממנה היא זו שמאתגרת ודורשת התייחסות שתרתום את האנשים חזרה לעבודה.

קשה לשחזר את קצב העשייה הקודם, ועוד יותר קשה ללכת אחורה ואם נודה על האמת, לא מדובר בחזרה מלאה לשגרה שהיתה לנו עד 2020. העבודה ההיברידית נכנסה לחיינו ובעקבותיה פיתחנו הרגלים חדשים בעבודה, ועם החזרה דברים השתנו ואין בהירות לגבי המצב החדש. גם העובדים הוותיקים מרגישים כאילו הם מתחילים עבודה חדשה. חלקם מתקשים לחזור למשרד ולשיחות המסדרון, ובכך לוותר על אורך החיים האחרים שגילו בתקופת הקורונה (הימצאות בבית). מה גם שאחרי שנה של ריחוק חברתי, רובנו במצב של "נפילת מתח" שדורשת מכולנו: עובדים ומנהלים כאחד, לשנס מותניים כדי להתמודד עם ההצפה הרגשית.

אז איך חוזרים לנורמלי החדש ומה יעזור לנו לעשות זאת בצורה אופטימלית?

פיתוח החוסן האישי

בניגוד למה שנהוג לחשוב, מחקרים מגלים שפיתוח החוסן האישי של העובדים לא נוצר ע"י דרבון למאמץ גבוה יותר, אלא דווקא על ידי הטענת המצברים שלהם. עובדים שחורקים שיניים לא יחזיקו מעמד ובסופו של דבר יעלו הון עתק לארגון שיסבול מעובדים שחוקים ולא יצרנים. גם מי שנראה בשיא המרץ שלו כל הזמן, ככל הנראה יגיע למצב של תשישות. לכן מומלץ לשלב במסגרת העבודה פעילויות פנאי מהנות, הפסקות לאורך היום ל"ניקוי המוח", והתניידות בין משימות ותפקידים לצרכי גיוון.

המצוין הוא האויב של הטוב מאוד

השאיפה לשלמות גורמת יותר נזק מתועלת. זווית החשיבה הזו רלבנטית במיוחד בתקופות רגישות כמו עכשיו. המחקר בתחום ממליץ למנהלים לאמץ את פתרון ה- "80% איכות" ולהבטיח יצירתיות, זריזות, התקדמות, אמון ושיתוף פעולה, עם פתח להתמודדות עם טעויות, ומכאן ללמידה ולתרבות עבודה בריאה יותר . המאמץ הנוסף הכרוך בשאיפה ל 100% יוצר תוצאה לא ריאלית, גורם לתסכול של אנשי הצוות, ולתחושה שאין סובלנות לטעויות לאורך הדרך . למעשה, מי שמגיע לשלב ה"מספק", שבע רצון יותר מההחלטות שלו לעומת מי שרוצה למקסם כל מאמץ, שכן במרדף אחר תוצאה מושלמת יש משהו מאמלל . מה שיכול לעודד צורת עבודה לפי פתרון ה 80%, הוא חיתוך תהליך העבודה למנות קטנות (מונע לחץ ומגדיר מטרות ברורות). בנוסף, חשוב להתמקד בתהליך ולא בתוצאה (מאפשר התבוננות על ההתקדמות ומעלה מוטיבציה).

טעות היא שלב הכרחי בלמידה

גם המדע אומר "מה שלא הורג מחשל". מחקר מעניין בתחום מצא קשר בין כישלונות להצלחות עתידיות. הממצאים המפתיעים הצביעו על כך שמי שנכשל בתחילת דרכו בקריירה, הגיע להצלחה גדולה יותר בהמשך (למי שהמשיך לנסות). הכישלון גורם לעובד ללמוד יותר, להשתפר ואף להתעלות על עצמו. הנשיא הראשון של חברת המחשבים IBM ( Thomas John Watson ) סיפר כי כשנשאל אם הולך לפטר עובדת שעשתה טעות שעלתה לחברה 600,000$, הוא השיב שלא והסביר: "כרגע הוצאתי $600,000 להכשיר אותה, מדוע שארצה להעביר אותה לחברה אחרת?". בהתאם לכך אני מציעה להסתכל על המילה כישלון באנגלית (Fail) כראשי תיבות של: First, Attempt, In, Learning. תאפשרו לעובדים לטעות כשלב לגיטימי בדרך להצלחה.

גורם מספר אחת לאושר

מחקרים בפסיכולוגיה החיובית מצאו שהגורם מספר אחת לאושר שלנו הוא מערכות היחסים שלנו! יחסים אלה עוזרים לשמור על בריאות פיזית ומנטאלית יותר מאשר כסף, השכלה וגנים. בנוסף, מחקרים אחרים מראים כי אנשים מצליחים הם אנשים היודעים לבקש עזרה ולהיעזר. ואם כל זה לא מספיק, אחת האסטרטגיות לייעול ארגון הזמן היא מחויבות לגורם חיצוני כגון דד-ליין שנותן חבר לעבודה, או כל מישהו שצריך לתת לו דין וחשבון וינדנד לנו לסיים את המשימה. שיחה עם קולגה או יציאה לאכול יחד יכולות להוות גם תגמול לסיום משימה (נקרא "חיזוק" בפסיכולוגיה). כך ניתן למנוע דחיינות, לעודד התחלת משימות ולשמש כדלק להשלים אותן. כמו כן, מתן אמון אחד בשני הוא זרז להתאוששות וזה מה שמתניע אנשים. לכן חשוב לטפח את הקשרים בין העובדים דווקא עכשיו, ולא להסתכל על זה כמותרות.

ארגון זמן מעלה את איכות החיים

מחקרים מתחום ה-mind wondering מצאו שהמחשבות שלנו נודדות כמעט מחצית(!) מהיום. כשהחוקרים בדקו על מה אנחנו חושבים, הם גילו כי לרוב הן המחשבות מתמקדות במה נעשה, מה נאכל, לאן נלך... כלומר בתכנון היום. מרבית המחשבות נודדות למשימות שלא הושלמו. הקניית אסטרטגיות לתכנון זמן מייעלת את העבודה, וגם נמצאה כמרגיעה וגורמת לסיפוק ואושר. על כן, במיוחד בתקופה זו, מומלץ להיעזר בהדרכות בהן תילמד השיטה לארגון זמן, הכוללת הצבת דד-ליינים ביומן, פירוק משימות, עבודה בשעות השיא, התמודדות עם בלת"מים, שילוב בית-עבודה וכו' ( לדוגמא ).

לסיכום, לא פשוט לחזור ל"שגרה" החדשה, אבל אם פועלים נכון ומשקיעים בכיווני הנכונים, אפשר לעשות מהלימון לימונדה, וזו יכולה להיות תקופה של צמיחה והתחדשות עבור כולם.