בקרוב יתפרסמו המספרים המסכמים לחודש נובמבר, הלא הוא חודש הקניות, אבל לא צריך להמתין להם כדי לגלות שהיקפי המסחר המקוון באתרים זרים נמצא במגמת עליה מתמשכת
עובדה זו, גם היא, מחדשת שוב את עובדת היות המשק הישראלי משק גלובלי. מה המשמעות של זה? ביקשנו את עזרתו של אייל ינאי, מנכל משותף ב- Coface Bdi כדי לענות על השאלה.
אייל מציין ארבעה אינדיקטורים כדי לענות על השאלה: הראשון הוא היקפי היבוא והייצוא: ככל שהמרכיב של הייצוא והייבוא גדול יותר, התלות שלנו בשווקים בינלאומיים גדולה יותר, דבר המחזק את מידת הגלובליות.
השני הוא היקפי השקעה זרה במשק: ככל שאחוז התוצר הגולמי גבוה יותר, אנחנו יותר גלובליים וגם כאן הנתונים מרשימים: לפני 7 שנים ההשקעות הזרות בארץ, היו כ3.5% מהתמ"ג, וכיום שיעור ההשקעות הזרות עומד על 6%.
שני אינדיקטורים נוספים שעוזרים לנו להבין האם ישראל היא מדינה גלובלית- הם כמות המועסקים בארץ, שעובדים בחברות רב לאומיות ומעורבים בשוק הגלובלי ותחום המחקר ופיתוח, שממומן ומובל על ידי חברות רב לאומיות.
מסקר ש Coface Bdi ערכה במיוחד לכנס GO GLOBAL, עולה כי ישראל מייצאת כ28% מהתוצר המקומי, נתון המציב אותה בשורה אחת עם מדינות כמו בריטניה, איטליה וצרפת. היבוא לעומת זאת, נמוך בכ- 5% מהייצוא, בזכות היקפי היצוא של ענף ההי טק כמובן.
כאשר אייל נשאל, אילוhttps://wink.globes.co.il/docs/%d7%a1%d7%a7%d7%a8.pdf סיכונים קיימים בעבודה מול חו"ל הוא ציין כמה מובילים, בניהם: סיכונים הכרוכים בסחר במט"ח, רגולציה והסיכון הכי מאתגר לעסק ישראלי- הכרת קהלי היעד במדינות הפעילות. לדבריו, חברות ישראליות רבות מדלגות על שלב המחקר בכל הנוגע ללקוחות בשווקים זרים, דבר שעלול לחשוף אותם לסיכונים משמעותיים.
לצפייה בסקר המלא >>
לצפייה בפאנל >>