פאנל "איך משחררים את הפקק" בוועידת ישראל לעסקים של גלובס נפתח בשאלה לקהל: כמה מהאנשים בקהל הגיעו בתחבורה ציבורית (לא מעט, משום שהוועידה התקיימה באקספו תל אביב, מרכז הירידים הקרוב יחסית לתחנת רכבת האוניברסיטה), וכמה מהאנשים בפאנל הגיעו בתחבורה ציבורית - היחידים היו המנחה, גיא ליברמן, כתב לענייני תשתיות בגלובס, ולרה פארן, מנכ"לית ארגון 12 דקות.
במוקד הדיון עמדה השאלה "איך משחררים את הפקק".
ליברמן פנה למנכ"ל נת"ע, חיים גליק, הבונה את שלושת קווי הרכבת הקלה בתל אביב, בשאלה: היעד הרשמי הנוכחי לפתיחת הקו האדום הוא נובמבר 2022. יקרה או לא יקרה?
גליק: "יקרה. השלמנו את כל המסילה וכל החשמול ואנחנו משלימים את כל התחנות התת-קרקעיות. כדי לסבר את האוזן, למי שמכיר את תחנת נבון בירושלים - יש בקו אדום עשר כאלה. כשהציבור ייכנס וייחשף מה נעשה בפרויקט תהיה גאווה מאוד גדולה לאזרחי ישראל ולמדינה על מה שהמדינה עשתה.
"יש הסתייגות קטנה. יש לנו סחורות בים ומפעלים באירופה שהפסיקו לייצר בגלל הקורונה המתחדשת, אבל אנחנו עתידים לפתוח את הקו בנובמבר 2022.
"התחלנו לעשות חפירות גישוש של המטרו, זה 300 ק"מ של מנהרה תת-קרקעית, קרוב ל־150-200 מיליארד שקל בפרויקט הזה ואנחנו נכונים להצליח לעשותו.
"שינינו גם פה אלמנט מסוים - אם העדיפות והשליטה הייתה קודם בחברות בינלאומיות שלקחו ידע ישראלי, אני לוקח חברות ישראליות שייקחו ידע בינלאומי. ישבתי עם הטכניון ואני קורא למדינה ולכולם לייצר מהנדסים. המדינה נמצאת בהתפתחות מדהימה ובלי כושר עבודה איכותי לא נוכל לעמוד בזה.
"שנית, אני מבקש מכולם להצטרף למעגל. אם עירייה אחת לא מבינה שהקווים האלה באים לשרת את אזרחיה היא תהרוס את כל הקו. בעיריית ת"א, אנחנו חופרים אותה בכל כיוון, והיא משתפת איתנו פעולה ביום ובלילה ואנחנו באמת עובדים. השכנה שלה (הוא התכוון לרמת גן, ג.נ.) קצת פחות נדיבה וקצת פחות אדיבה. אני מקווה שכולנו נבין שאנחנו בסירה אחת.
"יש דברים שהם מעל לכוחותיי והם דברים מטורפים. היום להזיז קו של סלקום או פרטנר זה כמעט מלאכה בלתי אפשרית. אני כן יכול לומר לכם איך מזיזים עץ בת"א, בשדרות ירושלים כרתנו בהסכמה עצים, הלבלוב יעלה שוב במהלך החורף הזה, ומה יקרה שוב בשנה הבאה? אז יעברו עוד חודש חודשיים להחזיר את הקו לכשירות. הדיסקט במדינה צריך להשתנות".
לרה פארן, מנכ"לית ארגון 15 דקות, אמרה כי "ארגון 15 דקות מייצג את נוסעי התחבורה הציבורית ואת אלה שהיו רוצים לנסוע בתח"צ. אני עצמי ההוכחה שניתן לנסוע בתחבורה ציבורית, וברור שיש קשיים. אנחנו בעיצומה של מהפכה. יש שינוי, אך יש יותר מדי רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות ומשרד התחבורה וחסר מישהו אחד שיתכלל את הכול ברמה המטרופולינית. לצערי, הנושא הזה ירד מחוק ההסדרים. עוד אתגר גדול זה הבחירות המקומיות. ראשי העיר רוצים להיבחר שוב וכשדברים תלויים בהם הדברים לא קורים. השיקול שמכריע הוא השיקול הפופוליסטי".
עדי קין קרני, סמנכ"לית "מהיר לעיר", פרויקט הנתיבים המהירים של נתיבי איילון, אמרה: "אנחנו עובדים מאוד קשה בנתיבי איילון לייצר אלטרנטיבות לרכב פרטי: צירי רכב ציבוריים, מדרכות רחבות ושבילי אופניים. אנחנו מודדים ומנטרים את הנת"צים ויש לנו נתונים מדהימים. הנת"צ שיפר באופן משמעותי את מהירות האוטובוסים בבת ים וגם ברמת גן".
"אנחנו צריכים שילוב של תשתית ותפעול - כלומר עוד אוטובוסים. רק השילוב הזה יוכל להביא לכך שתח"צ תקבל ההעדפה. ככל שהרשת תושלם, והצפי הוא 2025, יהיה שיפור".
"אנחנו בין הערים הפקוקות במדינה"
שושי כחלון כידור, ראש עיריית כפר יונה, אמרה בפאנל: "אני שומעת את מה שאתם אומרים ושואלת את עצמי אם אנחנו גרים באותה מדינה. כפר יונה לא רחוקה מהמרכז, אבל אנחנו בין הערים הכי פקוקות במדינת ישראל. תושבי כפר יונה עומדים שלוש שעות בכל יום בהלוך ובחזור. 2048 זה נורא יפה, אבל בואו נדבר בטווח הקצר. בואו נדבר על 85% מתושבי העיר שלי שלא עובדים בעיר כי אין לי אזור תעסוקה ואין לי שום אפשרות להעסיק אותם אצלי בעיר, המקום הכי קרוב שהם נוסעים זה נתניה, כמה זמן לוקח בבוקר? ב-6 בבוקר זה 20 דקות ואם ב-7 בבוקר זה שעה וחצי, אין בכלל נתיבי תחב"צ בשנה האחרונה, יש שול עם נתיב תחב"צ שהוא 800 מטר ובדיוק עוזר ל-800 מטר ואז עוזבים את צומת בית ליד ומגיעים לצומת נתניה ונתקעים בפקק. למי שנוסע בתח"צ אין שום יתרון בזמנים". כחלון כידון מספרת שבמשרד התחבורה אין פניות ליוזמת הכביש העוקף שהיא מנסה לקדם.
עופר מלכה, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה וכיום יועץ לפיתוח עסקי, אמר: "אני חושב שהממשלה הנוכחית מקדמת מאוד את נושא התחבורה הציבורית, ועובדה שיש תקציב. הבעיה היא שהטיפול ועיקר התקציב מופנים רק לגוש דן, והפקקים נוצרים מחוץ לגוש דן. בנו עיר שלמה כמו חריש שאין בה מקום עבודה אחד. אני עצמי, מגיע מאזור עמק חפר ונאלץ לנסוע ברכב פרטי. אנחנו מדברים על מטרו, שיעלה יותר מ-250 מיליארד שקל, בשעה שיש יישובים בישראל שאין בהם תמרורי הכוונה. איפה האיזונים? אין בישראל אפילו מערכת גריטה למכוניות ישנות. הפרדוקס הוא שמה שנמצא מחוץ לגבולות גוש דן נקרא פריפריה. חדרה זו פריפריה".
גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.