כנס עושים שוק: "אפשר להגיד בביטחון שהמשק הישראלי נראה טוב"

"אנחנו רואים בתקופה האחרונה שיש אינפלציה גבוהה מהיעד. בנוסף לזה, אנחנו מסתכלים על מצב הפעילות, ורואים פעילות מאוד טובה. המשק חזר למגמה שהייתה לפני המשבר. אנחנו גם מסתכלים על הפעילות בעולם, על התהליכים הגלובליים ועל המצב הפיננסי - ומקבלים את ההחלטה לפי כל אלו", כך הסבירה ד"ר סיגל ריבון, מנהלת האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, בכנס "עושים שוק" של גלובס בשיחה עם אתי אפללו. 

ריבון הסבירה כי ההכבדה של עליית הריבית על לוקחי המשכנתאות ואזרחים שנטלו הלוואות היא גם שיקול בהחלטת הבנק המרכזי. לדבריה, "בנק ישראל מסתכל על כל מכלול השיקולים והגורמים. זה אומר שמסתכלים על המאקרו כלכלה. בסופו של דבר, כשמצב המשק הוא טוב והאבטלה נמוכה, גם המצב של כל פרט ופרט יותר טוב. אז נכון שכשמעלים ריבית, אז תשלומי המשכנתה למי שנטל משכנתה עם ריבית משתנה, אכן עולים. צריך לזכור, חלק לא קטן מהמשכנתאות הן בריבית צמודה, אז גם כשיש אינפלציה הנוטלים יצטרכו לשלם יותר. מה שנכון זה לפעול במדיניות שתחזיר את האינפלציה ליעד".

נהוג להשוות את המצב כיום למצב בתחילת שנות ה-70. עליות במחירי האנרגיה, אינפלציה שמרימה את הראש וחששות ממיתון. האם אנחנו בדרך לסטגפלציה?
"זו באמת מילה מאוד מבהילה. זה אומר גם אינפלציה גבוהה וגם שהמשק בעצירה. אז נכון שיכול להיות שאנחנו נהיה במצב של אינפלציה מאוד גבוהה ופעילות נמוכה. כמובן אף אחד לא יכול להתנבא, אבל אנחנו בסביבה אחרת לחלוטי.

"אחד הגורמים המרכזיים לשוני הוא עליית מחירי האנרגיה. החלק של מגזר האנרגיה בפעילות של המשק העולמי הוא הרבה יותר קטן, לא כמו בשנות ה-80 שהיינו תלויים בנפט. דבר שני, למשל בישראל, הסיטואציה מאוד שונה. הכלכלה הרבה יותר יציבה, עם גירעון יותר קטן, עם חוב קטן יותר - המשק מפותח הרבה יותר".

מוקדם מדי להגיד שאמון הציבור בבנקים המרכזיים נפגע

לדברי ריבון, "הבנקים המרכזיים אכן נקטו במדיניות מאוד נרחבת כתוצאה מהאירועים השונים. לגבי אמון הציבור בבנקים המרכזיים, אני חושבת שמוקדם מדי להגיד שהאמון נפגע. אם נסתכל בשווקים, בישראל ובעולם, לדוגמה על ציפיות האינפלציה שנגזרות משוק ההון (הפער בין אגרות חוב צמודות ללא צמודות), מסתכלים יותר רחוק - יותר לחמש-עשר שנים - ורואים שבסך הכל שהציפיות הם קצת יותר גדולות ממה שהיו.

"הציבור, זה ששם את הכסף שלו בשוק, מאמין בטווח הארוך, הבנקים המרכזיים יידעו לשמור על יציבות המחירים".

ריבון הוסיפה כי העצמאות של הבנקים המרכזיים מאוד שונה משנים קודמות - בעבר בנק ישראל היה מלווה לממשלה, היום יש חוק אי הדפסה לדוגמה. לדבריה, "אלו תנאים מאוד טובים של שמירה באמון הציבור בבנקים המרכזיים".

אנחנו מדברים על סכנות למיתון ברחבי העולם. איך זה נראה בישראל?
"זה שאלות לעתיד, ולחזות את העתיד זה מאוד קשה. אבל כשאנחנו מסתכלים על המשק הישראלי, אפשר להגיד בביטחון שהמשק הישראלי נראה טוב. אם אנחנו מציירים קו של המגמה שהייתה לפני הקורונה, בעצם הייתה ירידה בזמן הקורונה והיום אנחנו מאוד קרובים לאיפה שהיינו יכולים לראות אם לא הייתה קורונה".

היא הוסיפה: "אם מסתכלים שוק העבודה, האבטלה מאוד נמוכה, בשיא נמוך של אבטלה ואחוז משרות הפנויות מאוד גבוה. המשק הישראלי מאוד טוב, מה יקרה בעתיד? תלוי במידה, לא מאוד גדולה, במה שיקרה בעולם. אם בעולם יהיה מיתון משמעותי, אני מניחה שגם המשק הישראלי ירגיש את זה. לא הייתי מדברת על מיתון, מיתון זה שהתוצר קטן, אלא לחשוב על מצב שהפעילות תאט. אפשר לומר קירור של התחממות יתר של המצב הנוכחי".

כמה המצב של עליות המחירים זה מצב מיובא מהעולם או מהמשק הישראלי?
"אני לא יכולה להגיד באחוזים. אבל חלק מאוד משמעותי מהאינפלציה בישראל זו תוצאה של מה שקורה בצורה גלובלית. בצורה מאוד משמעותית אפשר להגיד שמחירי הסחורות ומחירי האנרגיה, יש להם חלק לא מבוטל בעליית האינפלציה. מה שכן, אפשר לראות בישראל עניין של ביקושים. הצריכה הפרטית גדלה, אנשים עובדים, אז כנראה שחלק מיובאת ולחלק יש יסודות של ביקושים מקומיים".

לסיום, ד"ר ריבון מציעה לאדם הפשוט לעקוב אחרי ההכנסות וההוצאות שלו, להשוות מחירים ולהתנהג בחכמה.

האם הריבית תעלה ל-5% תוך שלוש שנים?

כשמדברים על מצב האינפלציה ברחבי העולם, צריכים לראות איך השוק רואה את המצב. בשוק ההון עצמו, מתחילת השנה אנחנו רואים ירידות בשווקים. מה עוד עומד לפנינו? נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאשים את העומד בראשות הקרמלין, ולדימיר פוטין, כי המלחמה היא הגורם לאינפלציה, פוטין משיב שזה בגלל הדפסות הכספים של ארה״ב. מי צודק?

״האמת צריכה להיאמר, שני המנהיגים צודקים. ראינו במהלך 2021 אינפלציה שמאיצה על רקע היציאה ממשבר הקורונה ועל רקע להדפסות הכספים של הבנקים והממשלות כדי לחלץ את הכלכלות״, מסבירה נירה שמיר, כלכלנית ראשית בדיסקונט. ״זה הוביל לעלייה בנזילות ולעלייה בשווי הנכסים של הציבור. לכל אלו חברו בעיות האספקה. ובעוד העולם מתאושש מהקורונה, קיבלנו שילוב קטלני עם פרוץ המלחמה באוקראינה. והבעיות שראינו קודם לכן העצימו״.

כשמסתכלים קדימה, שמיר טוענת שהאינפלציה תתמתן אך לא ברור באיזה קצב.

האם בארצות הברית תהיה אינפלציה עם מספר דו ספרתי? עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל מסביר כי ״קשה לחזות את העתיד, אני חושב שאנחנו לכיוון התמתנות באינפלציה בארה״ב. ראינו את הנגיד מעלה את הריבית ברבע, ובעוד חצי והוא מתכנן עוד העלאות. רק הבוקר, אוסטרליה הוסיפה בחצי אחוז, ונראה כי עליות בחצי אחוז זה רבע האחוז חדש. האינפלציה היא זמנית. ברור שמלחמת רוסיה-אוקראינה לא תימשך לנצח, הקורונה לא תימשך לנצח. זה לוקח זמן, יותר זמן ממה שחשבנו, אבל יש חלק מהאינפלציה שהוא זמני. זה מטופל, העליות בריבית אגרסיביות״.

ד״ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון מהפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל, מסכימה כי ״הנבואה ניתנה לשוטים בימינו. חכמת הבדיעבד ידועה. צריך לזכור שלפני כמה חודשים היינו בשיא מגפת הקורונה, היינו בסגרים - התחזיות היו הפוכות, דיברו על האטה בצמיחה ועל עליות מחירים ומיתון. איש לא יכול היה לצפות את מה שרואים עכשיו״. לצד זאת, לדבריה, לא ניתן היה לחזות כי נצא מהקורונה כל כך מהר, בעיקר מהצד של הביקושים ואי ההצלחה להעמיד היצע וכוח אדם.

האם האינפלציה מיובאת או שמא יש התייקרויות בשכר דירה ועלייה במחירי המזון?
שמיר: ״חלק גדול מהאינפלציה באמת מיובא. לגבי שכר דירה - ראינו באמת עלייה בקצב שנתי של 3.2%. יש פה האצה בקצב. מחירי המזון עולים בקצב של 4.7%, שזה באמת הרבה. אין ספק שחלק גדול מזה מגיע מהעולם. אם חלק גדול מהאינפלציה לא מיובא אלא בגלל גורמים פנימיים, יש לבנק המרכזי מה לעשות ולכן אנחנו רואים שהוא העלה את הריבית פעמיים בצורה די אגרסיבית״.

עד לאן נראה את הריבית עולה, 5% תוך שלוש שנים זה תרחיש מופרך?
קליין אומר כי הריבית נקבעת בעולם ולא באמת בנק ישראל. לדבריו, ״אנחנו משק פתוח, הריבית נקבעת בין ארה״ב לאירופה. בנק ישראל יכול להסית קצת את הריבית, כדי לעשות את האיזונים הקטנים. אנחנו משק קטן, ואני לא חושב שאנחנו נגיע לריבית של 5% בעוד שלוש שנים, כי אני לא חושב שהעולם יגיע לשם״. להערכתו, הריבית בישראל תהיה 2% בסוף השנה.

ד״ר אינגבר מסבירה ששווקי ההון מתמחרים את עליות הריבית במלואן. לדבריה, ״את עליות הריבית הצפויות, שוק ההון מתמחר די במלואו. הנגיד אמר שהריבית תעלה השנה, השוק מתמחר במלואו. מה יקרה אחרי? זו השאלה. אם אחרי זה כל נגידי הבנקים יגידו שעליות הריבית לא הועילו, ויימשכו עליות הריבית מעל לרף, אז השוק יצטרך לתמחר מחדש. מה שאנחנו יודעים כבר מתומחר״.

יש המלצות של משקיעים בתקופת משבר: שלא לעשות כלום כי בכל מקרה זה יעלה. האם אנחנו חוזים בשינוי עמוק יותר וצריך לקחת את זה בחשבון כשבונים תיק השקעה?
ד״ר אינגבר מסבירה שזה נכון שלא צריך להיכנס להיסטריה. לדבריה, ״שוק ההון, היסטורית, בטווח ארוך הוא שוק עולה. מי שנשאר שם לטווח ארוך ויש לו את הסבלנות, את היכולת לשים את הכסף וסוג של לשכוח ממנו, לנשום עמוק ולחכות בסבלנות, יראה את התיק שלו עולה ותשואות יפות. כרגע יש ירידות, אנחנו לא יודעים מתי יגיע התיקון״.

לטענת קליין, אנחנו נראה התמתנות במחירי הנדל"ן. לדבריו, ״אם נסתכל על גורמים מאקרו כלכליים, יש שלושה גורמים שמשפיעים על מחירי הנדל״ן: הראשון - ככל ששיעור האבטלה נמוך יותר כך מחירי הדירות גבוהים יותר. השני - ככל שהריבית נמוכה יותר, מחירי הנדל"ן גבוהים יותר. והגורם השלישי הוא ההיצע״. לטענתו, הריבית הוא כלי מאוד חזק: ״אני לא מכיר הרבה אנשים שקונים נדל״ן בלי מינוף. עליית הריבית מקטינה את הרצון לרכוש דירה״.

לסיום, טיפ מכל אחד לאדם הפשוט
שמיר: ״כל אחד צריך להחליט מה התמהיל ומה הסכום שהוא יכול לעמוד בו. גם בהשקעות, צריך לבחור תמהיל, לפי אהבת ושנאת סיכון. ולעשות פיזור, לא בכדי אמרתי שיש אינפלציה וריבית, אם נסתכל על ההשקעות וכל אחד צריך לעשות את החשבון איך הוא רואה קדימה. פיזור סיכונים זה שם המשחק״.

קליין: ״אנחנו צריכים לעשות חינוך פיננסי ולא רק בבית הספר, אלא גם בבתים. לי כילד היה מונופול שאחרי כל סיבוב היו מגרילים קובייה וזה היה רמה של האינפלציה במהלך הסיבוב הזה. אני חושב שזה הטיפ הכי טוב, ללמד את הילדים שלנו״.

גלי: ״לא להיכנס להיסטריה. אל תנסו לתזמן את השוק כל הזמן, כשמתחיל לרדת הם מוכרים. כשהם נכנסים הם לא עושים את זה בשפל, כי הם רוצים לראות עליות. אם יש את האפשרות לחכות ולחיסכון בזמן ארוך, התיקון יגיע בטווח ארוך יותר״.

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט