היזמים חוזרים להפנים שזה קשה: מה עשו הסטארט-אפים שדורגו בעבר ברשימת המבטיחים של גלובס?

בשנת 2020, בשיאה של המגפה, נבחרה ביזאבו, חברת הטכנולוגיה לכנסים, במקום הראשון ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, בין השאר בזכות היותה חביבת המשקיעים בישראל. רק כמה חודשים קודם לכן, פיטרה החברה כחמישית מעובדיה בשל התפרצות המגפה, אך מהר מאוד התעשתו היזמים והבינו את האוצר שיש להם ביד: החברה צמחה פי שניים בהכנסות לאחר מכן וצברה קצב הכנסות שנתי של עשרות מיליוני דולרים בשל הביקוש הפתאומי לכנסים וירטואליים.

בחודש נובמבר אותה שנה גייסה החברה 138 מיליון דולר והעתיד נראה ורוד. אבל המנכ"ל ערן בן שושן התבטא בזהירות: הוא צפה כי הכנסים הפיזיים יחזרו, אך שיער כי הקורונה תקבע את הקונספט של אירועים היברידיים - כאלה המארחים כמות משתתפים מוגבלת ועוד כמות גדולה יותר באונליין.

אלא שלמציאות היו תוכניות אחרות ועם סיום המגפה עובדים רבים ביקשו לפצות את עצמם על תקופת ההישארות בבית בבליץ של נסיעות עסקיות ופרטיות. ביזאבו ניצלה את גיוסי הענק לארבע רכישות, אך התחום הפך יותר ויותר תחרותי, עם כניסה של יותר חברות וידאו - דוגמת קלטורה הישראלית או זום. בינתיים ביזאבו, שבעצמה נשענת על לקוחות מענף ההייטק הפגוע, מצאה את עצמה בזירה צפופה ותחרותית.

בחודש יולי האחרון פיטרה 120 עובדים, כ-30% מכוח האדם בחברה, אך לטענתה הדבר לא נעשה בשל ביטולי כנסים, אלא כחלק מההיערכות לקראת החורף הכלכלי. בתחילת דצמבר החליטה לערוך גל פיטורים נוסף, הפעם של 100 איש. כך, הצטמקה החברה בפחות משנה מ-400 עובדים ל-160 בלבד.

חזון הכנסים ההיברידיים של בן שושן אמנם טרם הוכח, אבל לחברה עודנו יתרון שאין למרבית חברות הכנסים הווירטואליות שנכנסו לשוק - האחיזה בכנסים הפיזיים. ביזאבו ספגה מכה קשה, אך מוקדם להספיד אותה. היא מספרת, אמנם באמצעות גלי פיטורים סנסציוניים, את הסיפור של כל חברת טכנולוגיה ישראלית, וייתכן כי תצא מהמשבר מחוזקת. כרגע היא חותכת בפעילויות עתידיות עתירות סיכון, נסוגה מטריטוריות לא רווחיות, ופונה להציע שירותים בתשלום - שבעבר הציעה בחינם.

החברות נערכו מחדש

ביזאבו לא היתה חברת ה"הישארות בבית" היחידה שדורגה גבוה וחוותה טלטול בעקבות החזרה לשגרה. פבריק, אלמנטור, לייטריקס וסטרים אלמנטס - כולן חברות שהתבלטו בדירוגי הצמרת של גלובס בשנים האחרונות, וכולן ניצלו את המשבר הכלכלי העולמי כדי להיערך מחדש, לטוב ולרע. "כתעשייה, התבלבלנו ושכחנו כמה זה בעצם קשה להצליח", אומר לגלובס משקיע באחת החברות שנאלצו לפטר, ושבחר להישאר בעילום שם. "רק עכשיו יזמים מתחילים להפנים את מה שלמדו בדורות הקודמים - שסטארט-אפ זה קשה. הייתה הרגשה שהכל הולך בקלות, אבל בסוף את הכסף סופרים במדרגות - כדי לשבש תעשיות צריך לעבוד קשה ואיש לא מבטיח לך שהחברה תצליח".

FaceTune, אפליקציית עריכת התמונות הפופולרית של לייטריקס מירושלים, שדורגה גם היא במקום גבוה ברשימת גלובס לפני ארבע שנים, שימשה צעירים שהיו תקועים בבית ועסקו בשיפוץ הסלפי שלהם. כעת, עם החזרה לשגרה, הגיעו למסקנה בהנהלה שיש צורך בשינוי אסטרטגי. המיקוד החדש הוא במתן כלי עיצוב ויצירה למשפיעני רשת, אלא שגם תחום כלכלת היוצרים נקלע למשבר עם הירידה בתקציבי השיווק לצד העמקת המשבר הכלכלי והחגורה שמתהדקת סביב תקציבי הפרסום בחברות הענק.

זו גם הסיבה שבגללה סטרים אלמנטס (Stream Elements), פלטפורמה ישראלית שמאפשרת למשפיענים בתחומי הגיימינג והבידור לייצר הכנסות ממפרסמים, נאלצה להיפרד מכמה עשרות עובדים בחו"ל ולהזיז אחרים מתפקידם בחודש יוני האחרון - למרות המשך הצמיחה בהכנסות ובמספר יוצרי התוכן שעובדים איתה. החברה כיכבה במקום הרביעי בצמרת הרשימה של גלובס בשנה שעברה.

ג'ויטיונס (Joytunes), הפכה לסנסציה בשנות הקורונה בזכות מיליוני משתמשים שהורידו את האפליקציה שפיתחה ללימוד ביתי של פסנתר וגיטרה. ביוני 2021 גייסה החברה 50 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, שינתה את שמה ל"סימפלי" ומפיקה אפליקציות הדרכה לשירה, ציור ובעתיד גם לבישול ולריקוד. בשונה מאפליקציות ישראליות אחרות, החברה לא עברה זעזועים מהותיים - מספר העובדים בה דווקא הוכפל השנה - אך היציאה מהקורונה היוותה עבורה קריאת השכמה להרחבת המודל העסקי שלה.

קיצוצים - בעיקר בשיווק

לא רק חברות הפונות לצרכן הסופי נפגעות מהמשבר, כמובן. תקציבי הרכש המתכווצים בחברות ובארגונים מביאים גם ספקיות שירותים טכנולוגיים לקצץ: אלמנטור, שירות בניית האתרים, המבוסס על פלטפורמת האתרים הרחבה וורדפרס, נאלץ לקצץ מאות עובדי שיווק לאחר המגפה. זאת אחרי שנתיים שבהם זכה לצמיחה בזכות עסקים קטנים שעבדו מהבית ופתחו אתר למכירה מרחוק. אלא שהתלות בוורדפרס, שסובלת מחולשה יחסית, והמודל העסקי התלוי בקוד פתוח ובשירותים חינמיים רבים, הביאו את אלמנטור לחשב מסלול מחדש ולחפש אפיקי רווחיות חדשה.

גם דאטהריילס (DataRails), שפיתחה מוצר החוסך למנהלי כספים בארגונים עבודה ידנית ומסורבלת הפופולרית במיוחד על ארגונים בינוניים, בחרה להפחית את מספר אנשי השיווק והמכירות - בעיקר בארה"ב, והעבירה את מחלקת ניתוב השיחות השיווקיות שלה לפיליפינים. דאטהריילס היא דוגמה נוספת לחברה שמתכוננת למשבר הכלכלי, אך ממשיכה לצמוח: שיעור הצמיחה שלה ירד מפי 5 בשנה שעברה לפי 3.5 בלבד השנה.

חלק מהצמיחה הנוכחית מגיעה דווקא מחברות שבוחרות להתייעל ומשתמשות במוצר שלה כדי לשחרר עובדים זוטרים המבצעים עבודת חשבונאות ידנית, אבל נראה שאין חברה החסינה בפני המשבר הכלכלי. גם לא דאטה ריילס שדורגה בשנה שעברה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים שלנו.

"יש משהו משחרר בסיטואציה החדשה, למרות המצב המדכדך", אומר לגלובס אחד היזמים שיצאו לגל פיטורים וסירב להזדהות בשמו. "בשנה שעברה פעלנו תחת לחץ גדול מצד המתחרים להיות כמוהם: לגייס סיבובי גיוס גדולים כמוהם ולצמוח כמוהם. הרגשנו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר מאחור".

החברות שהמשבר תרם להן

המשבר הכלכלי פוגע בחברות מסוימות, אך לאחרות הוא מספק הזדמנות פז. פבריק, למשל, היא חברה שדורגה במקום השלישי ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ב-2017. המודל העסקי שלה, שהתבסס על בניית מחסנים רובוטים בסניפים עירוניים של רשתות מרכולים התברר כיקר והפסדי, והחברה החליטה לשנות כיוון לאספקת רובוטים ושירותי רובוטיקה במקום. חברה נוספת שניצלה את המשבר היא טריגו, שדורגה במקום השישי ברשימת גלובס לשנת 2019. החברה מאפשרת לסניפים ברשתות ענק להפוך לאוטומטיים, ללא קופאים. במקביל, היא מייעלת את תהליך המשלוחים ודואגת שלא ייווצר מחסור בפריטים עבור מזמיני האונליין באמצעות זיהוי תמונה של המלאים בחנות. כך, היא גייסה באוקטובר האחרון 100 מיליון דולר.

בין חברות העבר הבולטות של הרשימה, עוד רבות שניצלו את ההזדמנויות הטמונות במשבר. מאנדיי השכילה לצמוח מעבר לציפיות השוק ואף דיווחה על רווח למנייה, אחרי ציפיות להפסדים. יזמי גרנולייט (Granulate), חברת ניטור המידע שמסייעת לארגונים לחסוך בעלויות הענן החליטו למכור בזמן, ושבועות ספורים לפני תחילת גל הפיטורים ביצעו אקזיט ענק של 650 מיליון דולר לאינטל.

החברה נותרה יחידה עסקית עצמאית באינטל וגדלה מאז הרכישה ב-60 עובדים, כשהיא עובדת מול 10,000 מהנדסי התוכנה של אינטל מדי יום על מוצרי הדאטה והתוכנה.

קונקטים שכבשה את המקום השני בדירוג של השנה שעברה, בינתיים מלקקת דבש מרעידת האדמה שמשפיעה על שוק היעד שלה, אבל גם על המתחרות. אפליקציית התקשורת הפנימית וניהול המשמרות לעובדי חברות לואו טק, כמו חברות בנייה או תשתיות, השכילה לגייס סיבוב הון ענק בתחילתו של המשבר בשווי נמוך באופן יחסי למה שהיה נהוג עד כה - 120 מיליון דולר, לפי שווי של כ-800 מיליון (על פי PitchBook), וכיום היא נהנית בעיקר מהיחלשות המתחרות האמריקאיות ומהמוטיבציה הארגונית לחסוך בהוצאות. המערכת שלה יכולה להחליף עד שבע מערכות אחרות בארגון, בהם ניהול משמרות, תקשורת, וחתימות דיגיטליות. למרות שהדבר לא פופולרי כבר בקרב חברות סטארט-אפ, קונקטים מכניסה את היד לכיס כדי לסבסד לקוחות ולכבוש נתחי שוק מהמתחרים שמצבם הורע.

חזרה לרשימת הסטארט-אפים