כסף לבלוגרים? יוזמה הרסנית

בוועידת התקשורת השנתית של "גלובס", שהתקיימה אתמול בתל אביב, חשף מנכ"ל תפוז, גיא אליאב, כי תפוז תחל לשתף בעלי בלוגים הפועלים בתחומה בהכנסות מהפרסום של כל בלוג.

ההגדרה של בלוג בוויקיפדיה היא "יומן אישי, שבעליו כותב בו רשומות ("פוסטים") ותוכנו גלוי לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגוספירה"... מקור השם הוא שילוב של מילים באנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט, והוא רחוק מרחק רב מהיומן בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, יומן שנשמר היטב מעיני זרים. בעוד שיומן אישי נועד לשימור זכרונות ולנתינת מקום לאמירה אישית, בלוג הוא מקום שבו בעליו מתקשר עם העולם ומציג את צדדיו המוחצנים.

לעתים קרובות, משתמש הבלוגר בפלטפורמת הבלוג למטרות נוספות, החורגות מיומן אישי, כגון פרסום יצירות אמנותיות ספרותיות, אותן לא יכל לפרסם בדרכים אחרות, וקבלת משוב עליהן. שימושים אחרים אפשריים הם ערוץ מידע לציבור, ביקורת אקטואליה, ועוד.

האם המלה כסף מוזכרת כאן איפשהו? לא ולא. אפילו בלוגים של גורמים שאמורים להיות כלכליים, לא מציגים שיווק כלשהו דרך הפוסטים הנכתבים בהם (למשל הבלוג של הוצאת כנרת).

אז לאן יוביל התשלום לבלוגרים?

מטרת הכתיבה של בלוג היא אחת: שיתוף. אדם נהנה לכתוב, לקרוא, להיחשף, לחשוף, ולהיות בדין ודברים עם הסובבים אותו. נכון שכיום ישנם כבר סממנים של פרסום בתוך בלוגים, על פי רוב במעין פרסום סמוי, אך לא ידוע על תשלום עבור המלים.

כשמשלמים עבור חשיפה, ברור שהכותב רוצה לזכות במקסימום קוראים. ואיך משיגים מקסימום קוראים היום? זה די פשוט. די לבדוק מהם המושגים המבוקשים ביותר בגוגל, לרשום עליהם כמה מלים ולזכות בחשיפה. האם יהיה לנו קהל קבוע? לא. חשיפות? בטח.

ידוע, לדוגמא, שמין מוכר. ככה זה בעולם האמיתי, וככה זה במרחב הווירטואלי. יותר סקס יותר קוראים. יותר קוראים יותר כסף. משוואה פשוטה. ברגע שיתחילו לשלם לבלוגרים, הם כבר לא ירצו לשתף אנשים בהגיגיהם, הבלוג כבר לא יהיה היומן האישי שלהם. הוא יהיה שטח פרסום, עם פופוליזם, צהבהבות, וכל דבר אחר שיכול להביא לכמות הקלקות מקסימליות.

כנראה שאיבדנו את המטרה. האיכות תלך ותרד, ככל שכמות ההקלקות תלך ותעלה. לא רק זה, כל פוסט שיעלה לאוויר מייד יזכה ל-SMS, מייל נלווה ותחינות מכל בנאדם שייכנס לרגע לבלוג. סביר להניח שבקרוב נשמע יותר ויותר את המשפט "אחי, כנס שנייה, מה אכפת לך, אני מקבל על זה כסף".

בנוסף, הבלוגים עלולים להיות מוצפים בפרסומות שיביאו, מן הסתם, להזניית המדיום. לא חבל?

ומה על האנשים שמצאו את מקומם ברשת על ידי כתיבה ותו לא? אלו שמוצאים פורקן באותיות? שלא לדבר על מקרים חריגים של אנשים שמצאו שם מפלט לבעיותיהם? אלה ימשיכו לכתוב, אבל כנראה ייבלעו מתישהו על ידי מפלצות הממון.

אם קיווינו שבעולם הבלוגים חסין מכל אלה, טעינו. שוב מתברר שכסף מנצח הכל.