מבדיקת מבקר המדינה עולה התנהלות חסרת כל פיקוח מצד ועדת הבחירות המרכזית - התקשרות בחוזה בזבזני עם מלמ, העסקת עובדים בעלויות גבוהות בהרבה מהמקובל, והעסקת קרובי משפחה בוועדות הבחירות.
על פי הבדיקה עולה, כי באוגוסט 2002 חתמו מנכ"ל הוועדה, תמר אדרי, וחשב הוועדה, אהרון שבח, על חוזה עם מלמ, לפיתוח מערכת מיחשוב חדשה לביצוע הבחירות. הפיתוח היה אמור להסתיים במארס 2004, והמערכת היתה צפויה לחסוך לתקציב המדינה כ-4.6 מיליון שקל בכל בחירות.
בפועל, עד מועד הבחירות, מארס 2006, 24 חודשים לאחר המועד שנקבע להפעלת המערכת, לא הסתיים פיתוחה והמערכת לא הופעלה בהן. אדרי לא העלתה את סוגיית הפיגור בפני יו"ר וועדה, ועדת המיכרזים ויועצה המשפטי, בכדי להחליט כיצד לפעול בעניין העיכוב, והאם יש לנקוט צעדים כלפי מלמ בשל הנזק הכספי שגרם העיכוב לאוצר המדינה.
בתחילת ינואר 2006, חתמו אדרי ושבח על הסכם עם מלמ למיחשוב הבחירות לכנסת ה-17, במסגרתו תשכיר מלמ לוועדה 635 מחשבים אישיים ומדפסות, תעמיד לרשותה כוח אדם ותספק לה שירותי מיחשוב ושירותים נוספים תמורת 16.1 מיליון שקל.
אדרי ושבח השאירו בידי מלמ גם את הגדרת הדרישות וגם את קביעת המחיר של המוצרים והשירותים שתיתן, לא בדקו את סבירות המחירים, ולא עמדו על קיום בדיקות שיאפשרו פיקוח על ביצוע ההסכם. בהסכם גם לא נכלל המיפרט הטכני של המחשבים ושל המדפסות שיסופקו, לא צויין אם מדובר במחשבים חדשים או לא, ולא פורט מספר המדפסות.
כמו כן, המטה המינהלי לא בדק חלופות לשכירתם של מאות המחשבים, לא בדק כיצד פעלו גופים אחרים בעניין דומה ולא בחן את סבירות המחירים שהציע הספר. בפועל, שילם המטה לספק בעד שכירת המחשבים, סכום הגבוה פי 5 מהמחיר שהיה אמור לשלם על פי החוזה לפיתוח מערכת המיחשוב החדשה - כ-2,900 דולר לכל מחשב ל-3 חודשים, לעומת כ-560 דולר.
המבקר מציין, כי המחיר הסביר של מחשב חדש לרבות שכירת תוכנות, שירותי התקנה, תחזוקה ופירוק, רשת ושרתים, הוא כ-950 דולר בלבד. יוצא מכאן, כי המחיר ששילם המטה בעד שכירות בלבד לשלושה חודשים, גבוה פי 3 מהמחיר הסביר שהיה משלם אילו רכש את המחשב.
כמו כן, למרות ששוק המחשבים האישיים הוא תחרותי ומחירי מוצריו מצויים במגמת ירידה, דמי השכירות ששילם המטה המינהלי למלמ עבור מחשבים אישיים לתקופת הבחירות לכנסת ה-17, לא רק שלא ירדו, אלא אף עלו בהשוואה לתקופת הבחירות לכנסת ה-16. למרות זאת, המטה לא דרש מהספק להסביר את העלייה במחירי השכירות של המחשבים בבחירות ושילם את הסכום שדרש.
כן מציין המבקר, כי המטה המינהלי גם לא ניסח את הסכם ההתקשרות עם מלמ, וקיבל את הנוסח שהציעה, מבלי שנבדק בידי היועץ המשפטי של הוועדה. נוסח ההסכם היה לקוני, ולא עסק בסוגיות כמו קביעת לוח סמנים לביצוע העבודה, מתן ערבות לביצוע ההסכם, והצהרה על היעדר ניגוד עניינים.
כמו כן, החשב לא בדק בצורה נאותה את ההסכם עם הספק לפני שחתם עליו ולא איתר טעויות שנפלו בחישובים שהובאו בו, ועקב כך אישר תשלומים שגויים שדרשה מלמ, בהיקף של כ-125 אלף שקל.
ההסכם גם לא קבע הליך לאישור שינויים, כמו למשל, הגדלת כמויות המוצרים המסופקים ורכישת שירותים נוספים. כך שולמו 3.1 מיליון שקל בגין ציוד ושירותים שסופקו מעבר למה שנכלל בהסכם, מבלי שהדבר אושר מראש. שבח אישר החשבוניות לתשלום, מבלי שדרש אסמכתאות לאישור השינויים ומבלי שקיבל האסמכתאות לאספקת השירותים. בין היתר אישר חשבוניות עבור שכירת מחשבים ומדפסות בסכום של כ-7.5 מיליון שקל.
מהביקורת עולה, כי המטה המינהלי רכש ממלמ שירותים נוספים שלא קשורים למיחשוב הבחירות ואינם בתחום התמחותו, ללא מכרז ובלא שבדק אם מחירם סביר. כך למשל, שילם המטה למלמ עבור הפעלת מרכז מידע לציבור 2.23 מיליון שקל, ושכר שירותי כוח אדם לבדיקת זכות ההצבעה של מצביעים במעטפות כפולות בעלות של 320 אלף שקל.
המבקר מציין, כי משרד הפנים הפעיל מרכז מידע בהיקף דומה, תמורת סכום קטן בהרבה מזה ששילם המטה למלמ. עלות השירות לשעת עבודה שסיפקה מלמ היתה יקרה פי 6 בהשוואה לזו שסיפקה החברה שהעסיק משרד הפנים.
כמו כן, עבור הפעלת 120 קווי תקשורת למענה קולי ממחושב, שילם המטה למלמ כ-338 אלף שקל - בערך פי 2 ממה ששילם משרד הפנים. עבור העסקת עובדים לבדיקת זכויות הצבעה, שילם המטה מחיר לשעה הגבוה ב-44%-90% מזה ששילם משרד הפנים לעובדים של חברה שנבחרה במיכרז.
מעבר לכך, מתברר כי קבלת עובדים להעסקתם בתקופת הבחירות נעשתה על פי היכרות אישית. גם גיוסם של מזכירי ועדות הקלפי לא נעשה בהליך שוויוני ושקוף אלא באמצעות פנייה למזכירים ששימשו בבחירות הקודמות והדבר פגע במתן הזדמנות שווה.
המבקר מציין, כי נוהל העסקת עובדים שקבע המטה המינהלי של ועדות הבחירות, קובע כי אין להעסיק באותה ועדה עובדים שהם קרובי משפחה. ואולם בפועל, התברר כי כ-50% מבין העובדים הקבועים והארעיים בוועדות האיזוריות, היה לפחות קרוב משפחה אחד שהועסק באותה ועדה, מבין כלל העובדים, לרבות עובדי יום הבחירות.
בסך הכל, ל-373 עובדים היו 988 קרובי משפחה בקרב העובדים שהועסקו באותה ועדה. כן נמצא, כי ב-17 מתוך 24 הוועדות האיזוריות וועדות המשנה, הועסקו ביום הבחירות קרובי משפחה של מנהלי אותן ועדות, חלקם בכפיפות מינהלית למנהל הוועדה.
מעבר לכך, במטות המינהליים של הוועדה המרכזית והוועדות האיזוריות, לא נקבעו הסדרי דיווח על נוכחות באמצעות שעון, ובדיווחיהם החודשים של 13 מ-50 העובדים שנבדקו, נמצאו ליקויים לגבי נוכחותם במקומות עבודתם הקבועים ובוועדה המרכזית.
לדעת המבקר, על המטה המינהלי של הוועדה המרכזית, לפעול בכדי שהעסקת עובדי הסגל הקבוע תוסדר בחוק,; ליזום בדיקה ארגונית מקיפה של מערך העסקת העובדים בתקופת הבחירות, וכן להכין תקן כוח אדם לעובדים המועסקים במטות המינהליים של הוועדה המרכזית והוועדות האיזוריו. כן הוא מציע לבחון את שכרם של עובדים אלה ואת האפשרות לשלם שכר לפי תשומות בפועל.
עוד הוא מציין, כי על הוועדה המרכזית למסד הליך סדור ושיטתי של גיוס עובדים לעבודה בתקופת הבחירות, שבו תינתן הזדמנות שווה למועמדים מתאימים, וכן לקבוע הסדרים שיימנעו העסקה של קרובי משפחה באותה ועדה, ויבטיחו ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסיה שונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
