שוב רצף של עסקאות: ארקדי גאידמק מסתער שנית על שוק ההון

בפעם הראשונה שבה הסתער ארקדי גאידמק העל שוק ההון, זה נגמר ברכישתן של 4 חברות ציבוריות ובאחת שלא הצליחה * הפעם הוא עט על המשקיעים עם 2 עסקאות בעלי עניין בהיקף של כ-200 מיליון דולר - שותפות במפעלי הביצים והעופות שלו ובקרקע בבעלותו באזור מוסקבה

ככה זה אצל ארקדי גאידמק: או שלא קורה כלום או שקורים המון דברים בבת אחת. כך היה עם רצף הרכישות שביצע בבורסה של תל אביב, כשבתוך שבועות ספורים השתלט על אוסיף , גילאון , פטרו גרופ וטיב טעם (ממנה כבר הספיק לסגת), ולאחר אתנחתא קלה רכש גם את חברת וילי פוד . כך קורה גם בימים האחרונים ברצף העסקאות.

שלשום דיווחה אוסיף כי היא מנהלת מגעים לרכישת אחזקות בחברת הנדל"ן אטלס הנסחרת בבורסת ה-AIM, ואתמול הייתה זו כבר עסקת בעלי עניין שמתכנן גאידמק בחברה לפיה תרכוש אוסיף קרקע בת 870 דונם באזור מוסקבה בתמורה לסכום כולל של 100 מיליון דולר. היום (כאמור, אין רגע דל בגזרת גאידמק) דיווחה חברת ויליפוד כי היא מנהלת משא ומתן מתקדם לכניסה לשותפות בחברה פרטית של גאידמק, העוסקת בתחום הלולים והמשחטות ברוסיה.

מדובר בחברת 'אגרו-סויוז', שהיא חברת אחזקות שגאידמק, כך על פי העיתונות הרוסית, הוא הבעלים היחיד שלה. לחברה כשבעה מפעלי עופות וביצים ובתי מסחר. גאידמק התחיל לעסוק בביצים בשנת 2003, כאשר רכש שני מפעלי עופות לידי מוסקבה בשם מריאנסקיה וברטצבסקיה. בשנת 2005 גאידמק רכש מפעל בשפטיצפרום ועוד כמה מפעלים בבשקיריה.

לפי הערכה של גאידמק, באגרו-סויוז מוטלות כ-3 מיליון ביצים ביום. היקף השקעותיו בחברה עמד עד לתחילת שנת 2006 על כ-50 מיליון דולר. נתון מעניין נוסף שנחשף בעיתונות הרוסית, הוא שסך הנכסים של החברה עמד ברבעון השלישי של שנת 2005 על 18.4 מיליארד רובל, שהם 737 מיליון דולר.

בשנת 2006, שוב על סמך העיתונות הרוסית, גאידמק שקל ברצינות רכישות נוספות של עוד מפעלי עופות במחוז ניז'גורודסקי. ככל הידוע ניסה גאידמק לגייס לחברה הון של כחצי מיליארד רובל שהם 20 מיליון דולר. מאתר החברה עולה כי היקף הביצים המשווקות ממפעל הביצים הגדול שלה עמד על 420 מיליון, אלא שהעדכון הזה מתייחס לשנת 2004. בשנת 2005 כך, על פי האתר של החברה הרוסית, ייצרה חוות הביצים כ-510 מיליון ביצים בשנה (על אף שבמקום אחר באתר נכתב שכושר הייצור הוא בכלל 150 מיליון ביצים). בנוסף מצוין כי לחברה קשרים עם כ-1,000 רשתות מזון וחנויות אליהן היא משווקת את תוצרתה.

בעוד סך התמורה בעסקאות ויליפוד ואטלס לא נמסרה באופן רשמי, דווקא אוסיף פירטה את תנאי התשלום כנגד רכישת נכס הנדל"ן במוסקבה. התמורה, כך מדווחת אוסיף, תשולם בצורה הבאה: 30 מיליון דולר במזומן, 35 מיליון דולר במניות אוסיף והיתרה באגרות חוב להמרה של החברה. המחיר לפיו יקבע מחיר המניה של אוסיף בעסקה, יהיה המחיר הממוצע של המניה ב-60 הימים האחרונים בתוספת 10%.

ומה מתכננת אוסיף לעשות עם הקרקע? החברה מייעדת את הקרקע לפרויקט בנייה משולב של מגורים, משרדים, שטחי מסחר ובתי מלון. אבל מלבד פיסות המידע הללו לא מנדבת אוסיף פרטים נוספים. אלו, כך היא טוענת, יובאו בהמשך הדרך עם הבאתה של העסקה לאישורה של האסיפה הכללית. אז גם יחשפו ההערכות השווי המלאות של הקרקע, שבינתיים כבר דלפו לתקשורת ועומדות על 100-160 מיליון דולר. אבל כמו שאנחנו יודעים, ההערכות שווי הן לא דבר מוחלט, ובכדי להחליט האם הן עומדות במבחני סבירות בסיסיים, יש לקרוא אותן מתחילתן עד תומן. לא כדאי להסתפק רק בשורה התחתונה המשופעת מאין ספור הנחות.

ושוב: עסקת בעלי עניין

למעשה זוהי עסקת בעלי העניין השלישית אותה מבקש גאידמק להעביר. כבר בסוף יוני השנה דיווחה אוסיף כי היא מנהלת מגעים עם גאידמק לרכישת מתחם צים שבשדרות רוטשילד לפי מחיר של 35-60 מיליון דולר. גאידמק ספג ביקורת מצד התקשורת הפיננסית ומצד בעלי המניות, שכן הוא רכש קרקע שמונה חודשים קודם לכן בתמורה לסכום של 26 מיליון דולר. גאידמק ציין כי הוא מגובה בהערכות שווי לנכס, אך אלו מעולם לא נראו ונשזפו תחת עיניהם של המשקיעים. מאז לא קודמה עסקת מתחם צים וקולה נדם.

אבל מי שחוזר לאותו דיווח של אוסיף מסוף יוני השנה, מגלה כי ישנן עוד עסקאות שהוצעו לאוסיף באותו מעמד. מאז (לאחר 3 חודשים) לא נשמע דבר בעניינן. הכוונה היא לשתי עסקאות נדל"ן שהוצעו לאוסיף, ואשר היו בבעלות גורם שלישי שאינו קשור לגאידמק. הראשונה כללה רכישת מתחם משרדים במוסקבה בשטח כולל של 40,000 מ"ר תמורת 150-200 מיליון דולר, והשנייה היא רכישת מתחם לא מבונה בשטח כולל של 870 אלף מ"ר, אשר עליו קיימות זכויות בנייה בהיקף של 800 אלף מ"ר להקמה של מלונות, משרדים ולוגיסטיקה. נשמע לכם מוכר? 870 אלף מ"ר הם 870 דונם, וזה בדיוק השטח שמוצע כיום לאוסיף, אלא שכעת בעליו של הנכס הוא גאידמק ולא צד שלישי ולא קשור.

העניין הוא שאז הוצע הנכס לאוסיף במחיר של 500-700 מיליון דולר. האם מדובר באותו נכס? אם לא, עולה השאלה כיצד זה שבטווח של שלושה חודשים מוצעת לאוסיף עסקת נדל"ן בעלת אותו מטראז' בדיוק. צירוף מקרים? אולי. אם אכן מדובר באותו נכס, הרי שאז כבר עולות מספר שאלות: כיצד ירד מחיר הנכס בצורה כה חדה בתוך שלושה חודשים? ומדוע הוחלפה הבעלות עליו ערב העסקה עם אוסיף?

התשובות לשאלות הללו, כמו גם הערכות שווי מסודרות לחברת הביצים והעופות ולקרקע במוסקבה שמתכנן גאידמק להעביר לבעלותה של אוסיף, יינתנו אחר כבוד במסגרת העברת עסקאות אלו באסיפה הכללית של אוסיף ו-ויליפוד.