3. סטורוויז

מצוידת במשקיעים כמו סקויה, פויו זבלדוביץ' ויגאל אהובי, סטורוויז משוכנעת שהיא בדרך להצלחה עם פתרון דחיסת הנתונים שלה בזמן אמת. "כבר כשהקמנו את החברה ידענו שיש לנו משהו מאוד חזק ביד", אומר גל נאור, המנכ"ל

גל נאור, מנכ"ל ומייסד סטורוויז (Storewiz), מקבל את ההודעה על הזכייה במדליית הארד של "גלובס" ערב ה-Relocation שלו לארה"ב. "יש לנו עסקאות מאוד גדולות בארה"ב ואנחנו מגייסים המון כוח-אדם", הוא מסביר את המעבר.

סטורוויז היא חברה צעירה יחסית. נאור ויוני עמית, השותף, הקימו אותה בסוף 2004 לאחר שהצליחו להערכתם למצוא פתרון לנושא שמטריד את ענקיות האחסון (Storage) מאז שנות ה-70. הם פיתחו תוכנה שמאפשרת דחיסה של הנתונים בזמן אמת עוד לפני שהם עוברים למערכות האחסון. בשנים האחרונות זכתה דחיסת הנתונים במערכות האחסון לעדנה על רקע כמויות המידע הארגוני הגדולות, השדרוג בתשתיות התקשורת והצורך בחיסכון במקום ובעלויות חשמל. נאור ועמית מקווים שהטרנדים האלה ישחקו לטובתם.

ההתחלה של החברה הייתה בסינגפור, שם עבדו נאור ועמית בתחילת העשור במסגרת שליחות של חברת אי.סי.טל. "יוני עבד בצד הטכנולוגי ואני עבדתי בשיווק ובמכירות", אומר נאור. "היה לחברה לקוח שקצב הגידול בנתונים שהוא צבר בזמנו היה לא נורמלי. זה היה לקוח ענק וכל רבעון היינו עושים תחזית למשך שנתיים והיינו עוקפים אותה". נאור מציין, כי הגידול באחסון של הלקוח היה 200%-300% לשנה, בהתאם למספר שמספקות חברות המחקר גרטנר ו-IDC על קצב הגידול של המידע בעולם.

"מהגידול הזה הגענו למסקנה שלחברה שרוכשת מוצר תוכנה שתלוי בבסיסי נתונים יש צורך שמערכות האחסון לא יעברו רף מסוים של הוצאות. אחרת זה פשוט יפגע בפרויקט", אומר נאור. "סטורוויז מסוגלת לדחוס בסיס נתונים בלמעלה מ-90% מגודלם המקורי. זה אומר שאם הלקוח היה צריך להוציא על מערכות האחסון 10 מיליון דולר, איתנו הוא מוציא רק מיליון דולר". דחיסת מידע איננה דבר חדש וגם החברה עצמה מעידה ששנותיה הן כמו שנות המחשוב האישי. היא רק מבצעת את הדחיסה בשלב מוקדם יותר ממה שיש כיום בשוק.

סטורוויז גייסה עד כה 19 מיליון דולר. ביוני היא סיימה סבב גיוס שני בו גייסה 9 מיליון דולר וצירפה לרשימת המשקיעים את קרן ההון סיכון סקויה ואת טוקיו אלקטרון, שמפיצה את מוצריה ביפן. החברה מתהדרת גם בשני משקיעים פרטיים בעלי פרופיל גבוה: יגאל אהובי ופויו זבלדוביץ'. כמו כן שותפה בחברה קבוצה של משקיעים גרמניים פרטיים, חלקם עם מומחיות בתחום של אחסון מידע.

"כבר כשהקמנו את החברה ידענו שיש לנו משהו מאוד חזק ביד", אומר נאור. "פנינו לכל חברות האחסון והבנו שאין כזו אפליקציה ואין סיכוי שבלעדיה התחום יוכל לעבוד. ברגע שפיתחנו את האלגוריתמים והיו לנו אב-טיפוס, ולאור העובדה שידענו שהרבה חברות ניסו לפתח את זה בעבר ולא הצליחו, הבנו שנהיה חברה מאוד גדולה. בנינו אותה מההתחלה להיות חברה גדולה".

הדרך לשם התחילה ביהוד, שם ממוקמים משרדי החברה, אבל תמשיך בסן חוזה. הנהלת סטורוויז תעבור לארה"ב ואיתה יוחלף כובד המשקל של החברה מפיתוח, שיישאר בישראל, למכירות. לסטורוויז יש כיום 60 עובדים מתוכם רבע בישראל, והמטרה שלה היא לגייס עובדים בארה"ב. "בסוף 2008 חצי מהעובדים יהיו בארה"ב וחציים בישראל", אומר נאור.

מה הלאה?

נאור: "יש לנו מפת דרכים מסודרת ל-24 החודשים הבאים מבחינה טכנולוגית, שלפיה אנחנו מתכננים גם את גיוסי כוח האדם. בעוד חצי שנה נצא עם מוצר חדש שמיועד לספק פתרון כולל לכל תחום האחסון".

כוונת החברה היא להיכנס לאספקת פתרון גם לטופולוגיית אחסון מסוג (Storage Area Network) SAN, שבו נמצא הכסף הגדול של התחום.

קצת טכנולוגיה: ההתקן שמספקת סטורוויז, ה-STN-6000, מתחבר בצד אחד לרשתות הארגוניות, LAN, ובצד השני לפתרונות האחסון הארגוניים מסוג NAS, מושג שפירושו Network Attached Storage. ההבדל בין NAS ל-SAN הוא באופי הגישה לקבצים והחיבור הפיזי. ב-SAN הגישה לרכיבי האחסון (היינו, דיסקים) מתבצעת באופן מהיר ופשוט יחסית (בדרך-כלל על-ידי סיבים אופטיים) והם מוצגים במערכת ההפעלה כחלק מהרשת הפנימית של הארגון. הפלח הזה בשוק האחסון, שאליו פונה סטורוויז, הוא של כ-3 מיליארד דולר. האופציה שאותה מתאר נאור בכניסה לשוק ה-SAN מוערכת לדבריו ב-15 מיליארד דולר נוספים.

הטרנד הירוק שהגיע בשנה האחרונה גם לתחום החומרה מחזק את ההתעניינות בחברה. ענקיות המחשוב התרגלו לראות את מכירת החומרה מתוך אוריינטציה של חיסכון בחשמל ובמקום. ולא בכדי, שהרי הוצאות החשמל על קירור מערכות המחשוב גבוהות לעיתים יותר מהוצאות רכישת הציוד.

השאלה הנשאלת היא האם סטורוויז - היום קטנה אבל מתכוונת להיות גדולה - עשויה לאיים על חברות כמו EMC, יבמ, HDS (היטאצ'י) ואחרות, אשר מרוויחות בראש ובראשונה ממכירת דיסקים לאחסון, שהרי הפתרון של סטורוויז מפחית את הצורך ברכישת שטחי אחסון נוספים.

"אנחנו לא מאיימים על אף אחד", טוען נאור בתגובה, "כל החברות מגיעות להכרה הזו. יש לנו את דרגת השותפות הכי גבוהה שיכולה להיות לחברה צעירה עם יבמ, כך שראשיה המדברים איתנו על שיתופי פעולה. אצל NetApp אנחנו שותף מועדף, וכך גם בסאן. יש לנו שותפויות עם סימנטק, HP ואחרות. יצרניות מערכות האחסון כבר לא מפחדות מאיתנו בגלל הטרנד העולמי של חיסכון בחשמל ובאמצעי קירור ואחסון, ואנחנו עוזרים להם לספק את זה. הם משתמשים בנו כפתרון ללקוחות ורואים בנו מוצר משלים, אף שאולי בשנייה הראשונה אנחנו נראים כאיום".

שוק האחסון מתקרב היום ל-20 מיליארד דולר וגדל בעשרות אחוזים בשנה, אף שמחירי החומרה יורדים. "ככל שלקוחות קונים יותר הם מבזבזים יותר שטח רצפה וחשמל וצריכים אותנו יותר", מסביר נאור את הרציונל. הדרך שבה חודרת סטורוויז לשוק מתבצעת באמצעות מפיצים ומשווקים כמו טוקיו אלקטרון ביפן, שאחראי על מחצית שוק האחסון היפני, ו-30 אחרים בעולם.

מה עם גיוסים נוספים או הנפקה?

"אנחנו חושבים על הכול. אנחנו גדלים בקצבים מאוד מהירים ומעריכים שנוכל להגיע בתוך תקופה קצרה לשווי מאוד גבוה. אנחנו שוקלים את כל האופציות". "

סטורוויז

שנת הקמה: 2004

תחום: תוכנה לייעול אחסון

הון שגויס: 19 מיליון דולר

משקיעים: קרן סקויה, טוקיו אלקטרון, יגאל אהובי, פויו זבלדוביץ'

מנכ"ל: גל נאור

מייסדים: גל נאור ויוני עמית

מספר עובדים: 60