רד בנד (Red Bend) הייתה יכולה בקלות להיות עוד אחת מהחברות שהחלו את דרכן כמפתחות אפליקציות מוצלחות לעולם האינטרנט שעלה במלוא עוצמתו באמצע שנות ה-90, אך לא שרדה את המעבר של האינטרנט למיינסטרים. אלא שהחברה בראה את עצמה מחדש, עברה לשוק הסלולרי, והצליחה להפוך חלק גדול מיצרניות הטלפונים הסלולריים ללקוחותיה, ובכך ניצלה מגורל זה.
רד בנד נוסדה ב-1999 על-ידי שרון פלג, היום סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, וגדי גונן. החברה החלה את דרכה במכירת יישומים לעדכון מרוחק של תוכנה על גבי מחשבים אישיים, מתוך מחשבה שיהיה קשה לבצע עדכונים כאלה עם קישור לאינטרנט בגלל הזמן שיידרש להוריד אותם למחשבים האישיים.
רק שבחברה לא לקחו דבר אחד בחשבון - הכניסה של עידן הפס הרחב. פתאום זה לא היה מסובך כל-כך. ולכן, החברה עברה לשוק אחר שבו יש מגבלות של תקשורת וזיכרון, השוק הסלולרי, שבו היא מתמחה בניהול ועדכון תוכנה שמותקנת במכשירים (Embedded). כיום רד בנד, שמשרדיה ממוקמים בהוד השרון ובבוסטון, מסייעת ליצרני הטלפונים הסלולריים ולמפעילים להאיץ את הטמעת השירותים החדשים, להגיב במהירות לתקלות ולהפחית את עלויות התמיכה באמצעות עדכונים מרחוק דרך הרשת. אלה מבוצעים באמצעות קישור אלחוטי, בטכנולוגיה שנקראת FOTA (Firmware Over-the-Air).
ב-2001 התמנה יורם זלינגר למנכ"ל החברה והוא הוביל את שינוי הפוקוס, שכלל גם שינוי שם - מ-Emony לרד בנד, ואת השינוי בשווקים. "מהר מאוד הבנו שהערך המוסף שלנו הוא בשוק הסלולרי", מתאר זלינגר, "ולכן, מיקדנו את החברה לכיוון הזה וזנחנו את הפעילויות האחרות שלנו. הצמיחה שלנו גם בשנים הקשות הייתה בעקבות הצלחות ונשארנו עם פרופיל נמוך. הפוקוס והנחישות ללכת לשוק, שלקח לו אמנם זמן להתעורר אבל זה קרה בסוף, הביאו את החברה למקום שהיא נמצאת היום".
ומה לא היה נכון? זלינגר, בתשובה אופיינית, אומר כי "בתקופות הקשות עשינו בעיקר נכון. עשינו שגיאות טקטיות, אבל לא עשינו שגיאות אסטרטגיות. חשבנו למשל שהשוק יתקדם יותר מהר והיינו אופטימיים יותר מדי אולי, אבל היינו מאוד נחושים".
ברד בנד מסרבים להתייחס לנתונים הפיננסיים של החברה אך מציינים בכל הזדמנות את ההישגים במספר הטלפונים שבהם מותקנת התוכנה שלהם. "יש לנו מעל 150 מיליון טלפונים שבהם מותקנת התוכנה שלנו, שזה משמעותי", טוען זלינגר, "מי שמכיר את עולם הסלולר יודע שמועדון ה-100 מיליון הוא מאוד אקסקלוסיבי. אין הרבה חברות תוכנה שמספקות פתרון שנמצא בכל כך הרבה טלפונים, וזו רק תחילת הדרך. אנחנו צופים גידול משמעותי בכמות הטלפונים שנהיה עם התוכנה שלנו עליהם".
על פי נתוני IVC סיימה רד בנד את 2006 עם מכירות של כ-11 מיליון דולר, זינוק של יותר מפי 5 לעומת 2005. בין המשקיעים בחברה אפשר למנות את קרנות ההון סיכון כרמל, אינפיניטי, פיטנגו, פועלים ונצ'רס וגריילוק. רד בנד גייסה כ-24 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס.
מה לגבי הנפקה? גיוס הון נוסף? או מהלכים אסטרטגיים אחרים?
זלינגר: "אני חושב שהיופי בסיטואציה שלנו כרגע זה היכולת שלנו לעשות את הדברים בזמן הנכון ובמקום הנכון ובשיתוף פעולה עם בעלי המניות". ובקיצור, הוא לא ממש עונה על השאלה.
אבני הדרך הבאות של רד בנד הן הרחבת פתרונותיה לעולם הסלולר עם מוצר בשם vRapid לפתרונות ניהול והתקנת תוכנה מתוחכמים יותר. הכיוון השני הוא כניסה לעולם מכונה-מכונה (Machine to Machine - M2M): "יש לנו הסכם עם טליט (Telit) ואנחנו מתכוונים לפעול להרחבת בסיס הלקוחות שלנו. אני חושב שאלו אבני הדרך כדי להפוך להיות חברה גדולה ומצליחה", הוא סבור.
איפה תהיו בעוד כמה שנים?
"אני רואה אותה חברה עצמאית, גדולה, מצליחה ורווחית, שמספקת פתרונות לא רק לתעשיית היצרנים אלא גם לספקי השירות ולחברות תוכנה אחרות". "
רדבנד
שנת הקמה: 1999
תחום: תוכנה לניהול ועדכון יישומים בסלולר
הון שגויס: 24 מיליון דולר
משקיעים: קרנות ההון סיכון כרמל, אינפיניטי, פיטנגו, פועלים ונצ'רס וגריילוק
מנכ"ל: יורם זלינגר
מייסדים: שרון פלג וגדי גונן
מספר עובדים: 70
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
