קן תפרסם קביעה אזרחית: נמצאו ראיות לכאורה להעברת מידע בין בכירי הבנקים בנושא העמלות

לאומי

פועלים

דיסקונט

בינלאומי

מזרחי

הממונה מאפשרת לבנקים לקיים שימוע בפניה, ולאפשר להם הזדמנות להשמיע את עמדתם ולשכנעה כי אין מקום לקביעה כזו.

חקירת הבנקים נפתחה לפני כ-3.5 שנים, והייתה החקירה הממושכת והמורכבת ביותר שהתנהלה ברשות להגבלים עסקיים. החקירה נפתחה בימיו של דרור שטרום כממונה ההגבלים, ונוהלה בידי מאיר גלבוע, שאז שימש כמנהל מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים, וכיום משמש כיועץ הנכנס לענייני שחיתות במשרד מבקר המדינה.

במסגרת החקירה, פשטו בזמנו חוקרי הרשות על מטות הבנקים, ואספו כמות עצומה של מסמכים וחומרים ממחשבי הבנקים. החקירה התמקדה בחשד לתיאומים בכל אפיקי הפעילות הבנקאית: עמלות, ריביות, וכן פעילויות המתבצעות בחברות-בנות של הבנקים כגון תחום כרטיסי האשראי.

אחד הטריגרים לחקירה, היה חשד כי הבנקים ביצעו תיאומים שונים ביניהם, בנוגע למתן אשראי לרשויות המקומיות.

נודע, כי במהלך החקירה הממושכת לא נמצאו ראיות לתיאומים, מה שלדעת רשות ההגבלים לא אפשר הגשת כתב אישום פלילי על עבירות הגבלים עסקיים. עם זאת, כן נמצאו ראיות לכאורה לכך שדרגים בכירים בתחום העמלות בבנקים, העבירו מידע לגבי אופן גביית העמלות בהווה, ולגבי התנהלות עתידית בנושא העמלות. מדובר בין היתר במידע על האופן שבו העמלות נגבות; הפעולות בהן נגבות עמלות; גובה העסקאות בהן נגבית עמלה; וכן התנאים לפטור מעמלות.

במהלך החקירה נחקרו דרגי ניהול בכירים בתחום העמלות ונבדקו מיליוני מסמכים וקבצים.

קביעה אזרחית מהווה ראיה במשפט אזרחי. המשמעות המעשית, היא שהציבור יוכל להסתמך על הקביעה, אם ירצה לתבוע את הבנקים במישור האזרחי - כמו למשל, במקרה שתוגש תביעה ייצוגית נגד הבנקים בשל העברת המידע.

בזמנו התבטא גלבוע, שכאמור ניהל את החקירה, בריאיון ל"גלובס", באומרו: "בפרשה הזו נתקלנו בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה. הגענו לאנשים ברמות בכירות, שאמרו לנו שיש להם הרבה מה לספר, אך הם מפחדים לפרנסת קרוביהם. מתברר שגם במערכת הבנקאית עובדים הרבה קרובי משפחה.

"היו אנשים שכבר עזבו את המערכת הבנקאית, אחרי שהיו בה בעמדות בכירות, אך גם הם פחדו פחד מוות, משום שהם פתחו עסקים שעבדו עם הבנקים. חלקם אמרו לי במפורש שהם מוכנים לדבר, בתנאי שאיש לא ידע ששיתפו פעולה. אילו היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל-פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה.

"היה מידע שדיבר על מנגנונים מאוד משוכללים של החלפת אינפורמציה בין הבנקים, שגם הם התמסדו במהלך השנים. יש לראשי הבנקים המון מפגשים. ועדה פה, ועדה שם, יש כל מיני אירועים שבהם הם נפגשים. הם לא צריכים הרבה יותר מזה בשביל לתאם דברים. אכן, יש פער עצום בין מה שהרשות יודעת לבין מה שתוכיח, אך הדברים היו מזעזעים".