גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, קורא היום (ה') להיזהר מהגדלת הגירעון ומסביר שתגובת השווקים יכולה להיות "מהירה וכואבת".
"בשווקים הפיננסים התגובות מהירות וכואבות. אין שם רחמים. לכן חשובה האמינות", אמר הרשקוביץ בפורום קיסריה, יומיים לאחר שרה"מ נתניהו ושר האוצר שטייניץ החליטו להגדיל את יעד הגירעון בשנה הבאה ל-3% מהתוצר. "יש טענה שאומרת: 'תראו, כל המדינות מגדילות חוב'. אני אומר, תראו מה קרה להן. עלויות המימון זינקו במהירות, המחירים שנגבים כתוצאה מזה הם קשים".
הרשקוביץ התייחס כמובן לזינוק בתשואות האג"ח של מדינות כמו ספרד ואיטליה, מה שמקשה עליהן למחזר חוב ומקפיץ את עלויות המימון שלהן. הוא התנגד באופן פומבי וברור נגד הגדלת יעד הגירעון כשאמר: "לגבי ההחלטה על הכפלת יעד הגרעון, עמדתי הייתה שיעד הגרעון חייב להיות נמוך מ-2.5% ולא יותר. יעד כזה תואם את רמת הצמיחה הפרמננטית העומדת סביב 3%, כפי שצפוי שנה הבאה. לכן, יעד הגירעון שנקבע הוא גבוה מדי. היעד הזה עלול להקשות אם נאלץ לנקוט צעדים נוספים ויש סיכוי לא מבוטל שנאלץ לנקוט צעדים נוספים ותהיה הרעה נוספת".
עם זאת, הרשקוביץ נמנע מלתקוף את שר האוצר ואמר: "היעד שנקבע על ידי שר האוצר הוא סביר. כעת, הדבר החשוב הוא לקבוע באופן ברור ומיד איך אנו עומדים ביעד זה. צריכים להבהיר את זה באופן מיידי".
להגדלת יעד הגירעון מתנגד גם הנגיד סטנלי פישר. היום בשעה 13:30 ינאם פישר בפורום קיסריה והוא צפוי לקרוא להעלאת מסים בשנה הבאה, כפי שאמר אתמול שטייניץ בנאומו.
קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, הכינה את הקרקע כשאמרה הבוקר: "חייבים להטיל גזירות וזה ביחס להתחייבויות הגדולות שהממשלה לקחה על עצמה. יש כאן כשל מבני כי זה חוזר כל שנה ושנה. לכן, הפתרון חייב להיות מבני, קרי העלאת מסים ישירים וגם עקיפים. העלאה הזו חייבת להיות באופן פרממנטי ולא באופן מבני. חייבים לצמצם את תקציב הביטחון כדי לפנות מקורות לעמידה בהתחייבויות".
עומר מואב, לשעבר יועצו של שר האוצר שטייניץ, אמר כי "המחאה החברתית מוצדקת כי המצוקה אמיתית. אני באמת לא מבין איך אנשים חיים כאן אם הם לא משתייכים בשני העשירונים העליונים. אבל הדרישות הזויות - אמרתי להם שהדרישה שלהם העיקרית (תוספת לדיור) פירושה תוספת בתים לחרדים ובסופו של דבר הם לא יקבלו כלום אבל הם אלו שישלמו על זה. צדקתי. המוחים טעו וצוות המומחים האלטרנטיבי (אביה ספיבק ויוסי זעירא שנכחו בכנס) הוליכו אותם שולל כי הם הציעו הגדלת ההוצאה ופירושו של דבר זה הגדלת ההוצאה לחרדים כי הממשלה הזו חלשה ובסופו של דבר כל קבוצות הלחץ יקבלו והמחיר ימומן על ידי מעמד הביניים. לגבי חינוך חינם בגיל הרך, זה גם יילך לחינוך חרדי ואני לא בטוח אם זה מה שבנק ישראל וקרנית פלוג מתכוונים.
"נטל המס בישראל על המעמד הביניים הוא כבד באופן מוחלט, ובוודאי יחסית למה שהמעמד הביניים מקבל תמורת המסים הללו. לגבי המיתוס שנוצר לפיו מערכת המס לא שוויונית או לא פרוגרסיבית. זו פשוט שטות. קשה להעלות עוד מסים. יש עוד מיתוס: תעלו מסים לעשירים או תטילו מס יסף. זה לא יכניס כסף למערכת. הבחנה הנכונה איננה בין מי שעשיר או לא, אלא מי שעשיר ותורם לבין מי שעשיר ומטיל עלינו רנטות. אני מתכוון לחרדים, לוועדים החזקים, לצבא וכו'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.