דפקתם את הקריירה? ככה משקמים

"אשמח לטור לגבי שיקום קריירה, נניח אחרי סטארט-אפים כושלים, תפקידים זוטרים יחסית, אי קידום וכו'", ביקש אחד הקוראים בתגובה לטור האחרון. הבטחתי להיענות לבקשה למרות שכמעט בלתי אפשרי להקיף נושא כל כך רחב ב-500-600 מילה, לכן אחלק את התשובה לשני טורים ולשתי משפחות של בעיות הדורשות שיקום:

בעיות אסטרטגיות - כאלו הנוגעות לנושאים יסודיים כמו המקצוע עצמו, תחום העיסוק, שינוי קריירה, מסלול הקריירה וכו', ובעיות טקטיות - הקשורות למהלכים נקודתיים שגויים כגון בחירה במעסיק או תפקיד בעייתי, קשיי קידום, חיפוש עבודה לקוי, נטוורקינג רעוע וכדומה.

בקריירה כמו בכדורגל

בטור זה אתמקד בשתי בעיות שהעלה המגיב שהן טקטיות בעיקרן, ומטבע הדברים ניתנות לשיקום ביתר קלות, אם כי גם כאן האתגר לעתים לא פשוט - למשל שיקום קריירה אחרי סטארט-אפ כושל. מדוע? כיוון שבקריירה כמו בכדורגל, שחקן נמדד לפי המשחק האחרון.

הבקיע - הוא כוכב, החמיץ - האוהדים יעסקו באמא שלו שבוע שלם, גם אם הוא אלוף השערים. לכן, גם אם הקריירה מדוגמת ופישלתם בתפקיד האחרון- הסטארט-אפ הכושל הזה הוא "שצובע" אותה ומגדיר את פוטנציאל ההתפתחות שלה. זו הסיבה שלמעט אנשי פיתוח, כל בעלי התפקידים בסטארט-אפ (כולל מנהלי פיתוח) סובלים מתדמית בעייתית, וככל ששובל הסטארט-אפים הכושלים מתארך כך נפגע ערכם בשוק, ואיתו הסיכוי לשקם את הקריירה.

מוחקים, ממפים, תוקפים

מה עושים? קודם כל עוצרים את הדימום, כשהמטרה- 'קדנציית תיקון' בחברה יציבה יותר עם תדמית יותר איכותית, גם במחיר של תפקיד פחות בכיר.

איך עושים את זה?

א. הצעד הראשון הוא לוותר על הרצונות, לגמרי. בשלב הזה של הקריירה ממש לא חשוב מה מעניין אתכם, מה אתם רוצים לעשות, האם השכר מוצא חן בעינכם, האם הבוס נראה לכם. עשיתם מספיק טעויות וזה המחיר שחייבים עכשיו לשלם, אחרת תשכחו משיקום.

ב. הצעד הבא, לנתח את השוק ולזהות את החברות שהכי תרצנה להעסיק אתכם. לא החברות בהן אתם הכי מעוניינים, זה ממילא לא ילך, אלא החברות שהרקורד שלכם נתפס בעיניהן ככזה שעשוי להביא להן תועלת: כי יש לכם ניסיון בשווקים שלהן, בתחומי הפעילות, בטריטוריות, כי יש לכם היכרות מצוינת עם הלקוחות שלהן, כי יש לכם ידע ייחודי לו הן זקוקות וכדומה. צרו רשימה של כמה עשרות חברות, מפו אותן לחברות במעגל הראשון (הכי ירצו אתכם), השני והשלישי, ודרגו אותן מהאיכותיות לפחות איכותיות.

ג. מרגע זה ואילך פתחו בבליץ. נסו כל דרך להגיע אליהן - נטוורקינג, פנייה ייזומה, חברות השמה - כשהרעיון המרכזי הוא להתחיל דווקא בפחות איכותיות לצורכי אימון, וכשתרגישו משופשפים מספיק תקפו את האיכותיות והמתאימות ביותר. רק אל תשכחו להצטייד במסמך קורות-חיים מעולה ובממליצים מצוינים. אם לא, הדלת לא תיפתח.

זכרו, אם החברה מספיק טובה כדאי לכם להתפשר כמעט על כל דבר (תפקיד, שכר, בוס, מרחק מהבית וכו') העיקר להיכנס. אם תשרדו שם מספיק זמן ותוכיחו את עצמכם הקריירה תשתקם ועמה ערך השוק, ותוכלו בהמשך להתקדם בחברה או מחוצה לה (מקצועית או ניהולית).

נתקעתם? זוזו

ומה עם אלה שלא מצליחים להתקדם ותקועים בתפקידים זוטרים? לעתים מדובר בתקלה טקטית בלבד שאיננה קשורה לבעיה ביכולות ניהול, למשל ארגון שטוח או קטן מידי, כפי שציין המגיב. בהנחה שזו אכן הבעיה, הפתרון מאד פשוט. לזוז.

במקום להמשיך להרקיב באותה הפוזיציה בתקווה שמשהו סופסוף יקרה, צאו מאזור הנוחות והתחילו לחפש במרץ ארגון עם פוטנציאל קידום גבוה, אחרת אתם מוכיחים "ברגליים" שאתם לא ראויים לקידום.

רק קחו בחשבון שלא מתקדמים במעבר בין ארגונים ועל כן יידרש מהלך דו שלבי: צעד ראשון לרוחב - לתפקיד מקביל בארגון החדש, ובהמשך קידום לתפקיד בכיר יותר, וזאת בתנאי שהוכחתם שאתם ראויים לכך, ולא עובדים ותיקים יותר בארגון המתחרים על אותה משרה.

יחד עם זאת חשוב להבין שטעויות טקטיות שמתמידים בהן הופכות חיש מהר לבעיות אסטרטגיות. המשמעות היא קושי גדול בהרבה לשקם את הקריירה, אם בכלל, בשל מורכבותן הגדולה יותר ומשום שלא נותר מספיק 'זמן קריירה' גם לחזור למסלול הנכון וגם להתקדם. ועל כך בטור הבא.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com