עם כל הכבוד לחקירות תיקי 1000 ו-2000 שמנהלת המשטרה בחשד כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפר את החוק כשקיבל מתנות יקרות-ערך מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר ופעל באופן מושחת גם כשתיאם אינטרסים עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס - התיק הכבד, המשמעותי ביותר הוא דווקא זה המכונה "תיק 3000" או חקירת "פרשת הצוללות" (אף כי היא עוסקת גם בחקירה של עסקת רכישת ספינות מסוג "סער 6" לחיל הים).
לפחות לפי שעה, הראיות שהצטברו ביחידת להב 433 של המשטרה לא מובילות לחשדות לפלילים נגד נתניהו בפרשת הצוללות. הראיות נגד מקורביו, לעומת זאת, הולכות ומתחזקות.
חקירת הפרשה עלתה היום (ב') מדרגה, כשהמשטרה ורשות המסים עיכבו לחקירה באזהרה 6 חשודים מרכזיים. אחד מהשישה הוא מקורב לנתניהו ששימש גם כעורך דינו; חשוד נוסף הוא איש עסקים מוכר; וחשוד שלישי הוא תא"ל במיל', אבריאל בר-יוסף, בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית ששימש כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי.
כמו כן עוכבו ונחקרו שתי נשים, שאחת מהן היא רעייתו של אחד החשודים, והשנייה שימשה כעוזרת של חשוד אחר. כן עוכב לחקירה עורך דין (נוסף על מקורבו של נתניהו).
מדובר באותם אנשים ששמותיהם נקשרו בפרשה מזמן, ושתמונותיהם, לצד חלק מהחשדות, כיכבו בתקשורת יותר מפעם אחת. אולם בשל החוק האוסר על פרסום שם חשוד ללא הסכמתו עד שהוא מובא בפני שופט, לא ניתן היה לפרסם היום את שמותיהם במשך שעות ארוכות.
בא-כוחו של בר-יוסף, עו"ד ז'ק, חן התיר לפרסם כי בר-יוסף הוא אחד הנחקרים. בר-יוסף לקח חלק מרכזי בהכנת חוות-הדעת שניתנה לגבי רכישת הצוללות, ולטענתו, הוא מעולם לא פעל בניגוד לחוק. עו"ד חן אמר ל"גלובס" כי "אחרי חודשים ארוכים על פרסומים של חקירה שמתנהלת, בר-יוסף שמח שסוף-סוף ניתנת לו ההזדמנות להדוף את כל ההשמצות והטענות המופרכות נגדו".
ההודעה על עיכוב ששת החשודים יצאה בבוקר. רשויות החקירה הודיעו כי "במסגרת חקירה משותפת של משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה, עוכבו היום 6 חשודים לחקירה באזהרה".
המשטרה ציינה כי השישה, איש-איש וחלקו, "חשודים בביצוע עבירות שוחד וקבלת דבר במירמה, עבירות מס על-פי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ וכן הלבנת הון, בכל הקשור לביצוע רכש ביטחוני במסגרת פרשה '3000'".
בזמן התרחשות האירועים היו חלק מהחשודים המעורבים עובדי ציבור, ואילו אחרים פעלו במגזר הפרטי.
עצירת המכרז בפתאומיות
במסגרת חקירת פרשת הצוללות נבדקים ההליכים לרכישת 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ, שנציגו בישראל, מיקי גנור, יוצג על-ידי עו"ד דוד שמרון. שמרון הוא עורך דינו וקרוב משפחתו של ראש הממשלה נתניהו. רכש כלי השיט מהתאגיד הגרמני זכה לתמיכה של נתניהו ולהתנגדות של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון.
עסקת הצוללות אושרה באוקטובר 2016, אז אישר הקבינט הביטחוני-מדיני את מזכר ההבנות שנערך בין ישראל לתאגיד הגרמני להחלפת 3 צוללות ישנות ורכישת 3 צוללות חדשות. לפי דיווח בעיתון הגרמני "דר שפיגל", לפני כשבועיים אישרה המועצה לביטחון לאומי של גרמניה את עסקת המכירה של 3 הצוללות הגרעיניות לישראל. העסקה, בשווי 1.5 מיליארד דולר, הושלמה בצל הטענות לשחיתות.
חשד נוסף שנחקר נוגע לרכש ספינות מדגם "סער 6" במעורבות חלק מהחשודים. ביולי 2014 יצא משרד הביטחון במכרז בינלאומי לרכישת ספינות מדגם זה, שנועדו להגנה על אסדות קידוח הגז. חלפו 3 חודשים, והמשרד עצר במפתיע את המכרז, לאחר שהתקבלה הצעה מממשלת גרמניה למימון חלק מהספינות. המשטרה בודקת מה קרה בין אישור המימון מגרמניה לבין עצירת המכרז.
"עניין מזוהם"
ראש הממשלה נתניהו מצדו מכחיש כל קשר לפרשת הצוללות, כמו לגבי פרשות אחרות ששמו נקשר בהן (פרשת 1000 ופרשת 2000). "לא יהיה כלום, כי לא היה כלום", חוזר ואומר ראש הממשלה.
לפני כחודשיים טען שר הביטחון לשעבר יעלון כי ראש הממשלה נתניהו היה מעורב בפרשת הצוללות, ואף איים בראיון לערוץ 2 כי "אם לא יוגש כתב אישום, אצא למערכה ציבורית ואספר את הכול".
לשאלה אם בפרשת הצוללות מעורבים עו"ד שמרון וראש הממשלה נתניהו, ענה השר לשעבר יעלון: "אין לי ספק, אין לי ספק, רק צריך לחקור על זה. כל עניין כלי השיט והמספנה הגרמנית הוא עניין מזוהם. מעורבים בו אינטרסים שהם לא לטובתה של מדינת ישראל".
פרשת הצוללות נחשפה על-ידי העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10 בנובמבר 2016. לאחר החשיפה הורה היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על פתיחה של בדיקת משטרה בפרשה. זאת, לאור "מידע חדש שהתקבל מהמשטרה וכן התפתחויות נוספות בנושא".
לשכת ראש הממשלה טענה מצדה כי "הפעם הראשונה שבה נודע לראש הממשלה על מעורבותו של עו"ד שמרון בפרשה הייתה כשהתבקש לתת תגובה". לדברי נתניהו, "עו"ד שמרון לא שוחח מעולם עם ראש הממשלה על רכש הצוללות".
לאחר שבתחילה נטה היועץ מנדלבליט שלא לקיים חקירה בנושא, הוא הורה לפני כמה חודשים על פתיחת החקירה, לאחר שהבהיר: "לא עשינו פניית פרסה. התקבל מידע חדש. אסור לפתוח בבדיקה או חקירה על סמך ספקולציה. דברים השתנו. הגיעו דברים נוספים. אני חי מראיות".
בהודעה מטעם הפרקליטות נכתב כי "ההחלטה התקבלה על רקע המידע שנאסף על-ידי המשטרה במסגרת הבדיקה שהתנהלה בחודשים האחרונים, ולאור איסוף ראיות שהעלו חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית".
החקירה מתנהלת ביחידה להב 433-יאל"כ של המשטרה ומתבצעת בשיתוף-פעולה מלא עם פקיד שומה חקירות תל-אביב ברשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכן בליווי ופיקוח של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.
עיכובי החשודים לחקירה באזהרה היום נעשו לאחר שבשבועות האחרונים אספה המשטרה ראיות וביצעה חיקורי דין בחו"ל.
ספינות הכרחיות, דרך עקומה
באורח אירוני, משרד הביטחון דיווח אתמול (א'), יממה לפני גל המעצרים בפרשת הצוללות וספינות השטח, על כוונתו לקיים עד סוף השנה סבב רכישות ענק בהיקף של 1.5 מיליארד שקל מהתעשיות מהביטחוניות. מדובר ברכש של אמצעי יירוט חדישים, מכ"מים מתקדמים, מערכות שליטה ובקרה ועוד, שיותקנו על סיפונן של ספינות הסער שהוזמנו מהתאגיד הגרמני טיסנקורפ, אותו תאגיד שממנו ישראל רוכשת גם את צוללות הדולפין המשמשות את חיל הים.
מדובר ב-4 ספינות מגן המיוצרות בחברה-בת של טיסנקורפ - TKMS - ואמורות לשמש את חיל הים במשימות ההגנה שלו על "המים הכלכליים" של ישראל ועל אסדות הגז. היקף העסקה הוא כ-1.8 מיליארד שקל, אך שליש ממנה ימומן על-ידי ממשלת גרמניה.
בקיץ 2014 משרד הביטחון עוד קיים מכרז בינלאומי שהזמין הצעות מיצרניות של ספינות כאלה מרחבי העולם. זאת, נוכח לחצים כבדים שהפעיל חיל הים להרחיב את מספר הכלים שלו, על רקע התרחבות משמעותית בנפח פעילותו בשנים האחרונות. המכרז הבינלאומי נעצר במפתיע, על רקע ההצעה שהתקבלה מממשלת גרמניה, לפיה היא תשתתף במימון רכש הספינות.
עוד לפני כן, משרד הביטחון השהה את תכנית הרכש של ספינות המגן במשך שנים ארוכות וחיפש ברחבי העולם פתרונות זולים לרכש של ספינות קרב חדשות שירצו את מפקדי חיל הים. ההתברברות הזאת כללה גם מחשבה לייצר את הספינות במספנות ישראל. בהמשך נבדקה האפשרות לרכוש אותן בארה"ב או בדרום קוריאה.
המחיר שהיצרניות נקבו היה גבוה, מערכת הביטחון דחתה את ההכרעה שוב ושוב - עד שבאה ההצעה הגרמנית: ישראל חיבקה אותה בשתי ידיים, רצה לחתום על עסקה בלי מכרז, וכעת חוקרי המשטרה יצטרכו לגלות מה ומי הוביל ל"טוויסט" בעלילה, מה וכמה הוא הרוויח מכל זה. הוא יצטרך להשיב על עוד כמה שאלות מעיקות.
אחריות על שטח עצום
חודשים אחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014, אמר קצין בכיר בחיל הים בשיחה עם "גלובס" כי ספינות המגן שהחיל כל-כך זקוק להן יהוו מרכיב מרכזי במשימות ההגנה שלו מעל המים הכלכליים של ישראל- הרבה בזכות יכולות הגילוי, ההתרעה והאש שיישאו. לפי הערכה, הספינות החדשות יצוידו במערכות המתקדמות ביותר של התעשיות הביטחוניות, כמו מערכת כיפת ברזל ימית שפותחה בחברת רפאל, מערכות לחימה ומערכת טילי ההגנה "ברק 8", שהתעשייה האווירית פיתחה ביחד עם משרד ההגנה ההודי.
"צריך להבין שבבת-אחת חיל הים קיבל מתחת לאחריותו שטח גדול לפעילות, שהוא כמעט פי שניים משטחה של מדינת ישראל", הסביר קצין בכיר את הצורך בספינות החדשות על רקע התרחבות הפעילות של החיל הלבן בעקבות תגליות הגז בים. "בתוך המרחב הזה עלינו לקיים פעולות ניטור והגנה בכל עת, והמצב הזה מצריך הפעלת סט שלם של אמצעים, ולא רק ספינות מגן. אנחנו רואים בשנים הקרובות כמות שהולכת וגדלה של מתקנים שיחייבו הגנה בים, והמצב הזה יחייב אותנו לגבש תפיסת הגנה כוללת באותו מרחב".
לדעת גורמים ביטחוניים, אין מנוס מהצטיידות צה"ל בספינות הקרב החדשות, והראשונה בהן תימסר לחיל הים בעוד כשנתיים. אלא שעד שהספינה הראשונה תעגון בישראל, יזרמו אל הים עוד הרבה מים עכורים: הפרשה הזאת, אמר גורם ביטחוני שמעורה בפרטים, מדיפה למרחקים ולעומקים עצומים ובינתיים נראית כמו פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מאז אותה פרשה משנות ה-90 של המאה הקודמת, בכיכובו ראש להק ציוד לשעבר בחיל האוויר, רמי דותן.
אבריאל בר-יוסף: חשוד גם בקבלת שוחד כמשנה לראש המל"ל בפרשה נוספת
אחד מהחשודים המרכזיים שעוכבו היום לחקירה בפרשת הצוללות הוא תת-אלוף במיל' אבריאל בר-יוסף (61). כן עוכבה לחקירה אישה הקשורה לבר-יוסף.
בר-יוסף עשה קריירה צבאית מזהירה בחיל הים, ובתפקידו האחרון, בשנים 1999-2003, שימש כראש מספן הציוד. הוא השתחרר בדרגת תא"ל וגם לאחר שחרורו מילא תפקידים ביטחוניים חשובים. בין היתר היה בר-יוסף חבר בוועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל ואמור היה להתמנות לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל).
בפברואר 2016 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כוונתו למנות את בר-יוסף לראש המועצה לביטחון לאומי. בעקבות ההודעה דרשה תנועת אומ"ץ לבטל את המינוי בשל חשדות בקבלת טובות הנאה וניגוד עניינים מצדו של בר-יוסף. עם או בלי קשר, בר-יוסף הודיע כעבור מספר חודשים כי הוא לא מעוניין בתפקיד, וכי פניו למגזר הפרטי.
בר-יוסף הפך בנובמבר האחרון לחשוד בפלילים בפרשה שאינה קשורה לפרשת הצוללות, אך בעלת מאפיינים דומים. היחידה הארצית של המשטרה עצרה אז את בר-יוסף לחקירה באזהרה בגין חשד לביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון ומירמה והפרת אמונים. כמו כן עוכבה חשודה נוספת, שלה קשר קרוב לבר-יוסף בגין חשד למעורבות בפרשה.
לפי החשד, בר-יוסף קידם, במסגרת תפקידו כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, את ענייניו של איש העסקים הגרמני מייקל הרצוג, בין היתר במשק הגז הישראלי, בתמורה לשוחד. זאת, לפי החשד, באמצעות הטבות וכספים לו או למי מבני משפחתו, מבלי שדיווח כדין על הקשר ביניהם. בין השאר נחקר החשד כי בתו של בר-יוסף הוטסה לברלין במטוס ה"אמבראר לגאסי" הפרטי של איש העסקים הגרמנים.
חשד נוסף בפרדה הוא שבר-יוסף דחף - לטענתו "מטעמים ביטחוניים" - להקים מתקן ליצוא גז שעלותו מיליארדי דולרים, באופן שתואם את האינטרסים של אנשי העסקים שעמם קיים קשרים. זאת, למרות התנגדות מומחים בינלאומיים, ובטכנולוגיה שעדיין לא קיימת. החקירה עדיין נמשכת, ובר-יוסף מכחיש את החשדות נגדו.
כתבות
ני"ע
