משפט ואינטרנט: קישור לא חופשי

עולם האינטרנט עקב בנשימה דרוכה אחר החלטת בית משפט דני בסוגיה הרת חשיבות - קישור חופשי לתעבורת המידע המודרני. קישור עמוק מאתר אינטרנט מסחרי אחד לאתרים מתחרים, נפסק, מהווה הפרה של הזכות הייחודית במאגרי מידע ותחרות בלתי-הוגנת קישור עמוק מאתר אינטרנט מסחרי אחד לאתרים מתחרים, מהווה הפרה של הזכות הייחודית במאגרי מידע ותחרות בלתי-הוגנת, ולפיכך דינו להיאסר. כך פסק ב-5 ביולי בית משפט בדנמרק, שדן בתביעת איגוד המוציאים לאור של העיתונות בדנמרק נגד אתר האינטרנט newsboost.com.

האתר הנתבע כולל כותרות של ידיעות עיתונאיות וקישורים, המוליכים היישר אל העמודים שבהם מופיעות הידיעות הללו באתרי האינטרנט של העיתונים התובעים. במה שהפך כבר לריטואל בכל פעם שהחלטה כזו ממתינה להיוודע, עקב העולם המשפטי האינטרנטי בנשימה דרוכה אחר מוצא פיו שלי בית המשפט הדני, בין השאר בנימוק שהיא תהיה בעלת השלכה רבה על פעולתם של מנועי חיפוש באינטרנט. ולא היה זה בית המשפט העליון של קופנהגן, שהכריע בסוגיה, אלא בית משפט של ערכאה נמוכה. אכן, מעבר לחשיבותה של ההחלטה, מעניין להיווכח כיצד האינטרנט מסירה גבולות ומטשטשת. חשוב יותר ופחות: באותו קוצר רוח המתינו להכרעה הן הנתבעים והתובעים עצמם והן אנשי משפט מכל קצוות תבל ואלה גם אלה לא דקדקו בעובדה שמדובר בהחלטה אחת מבית משפט נמוך במדינה שהלכות הרות עולם טרם יצאו ממנה.

לא היתה זו הפעם הראשונה שסוגיית הקישור העמוק נדונה בערכאות. קישור עמוק (Deep Linking) מתבצע לא אל עמוד הבית של האתר המקושר, כי אם לאחד מעמודיו הפנימיים. המשתמש הבוחר בקישור מועבר, אפוא, ישירות לעומקו של האתר המקושר ומדלג, בין השאר, על הפרסומות והתכנים המוצעים לו בעמודו הראשי.

קישור זה היה נושא לכמה וכמה הליכים משפטיים, רובם בארצות-הברית. בין הידועים שבהם - בשנת 1997 תבעו ניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט וענקי מדיה אחרים אתר צעיר בשם Total News שהציע קישורים עמוקים לידיעות עיתונאיות שפרסמו. "אתר טפילי" כונה totalnews.com בתביעה, ומיהר לסגת ולהתפשר מפני עוצמתם הכלכלית של התובעים (מאמרים המסקרים את הפרשה התפרסמו בשעתו במדור זה והם נמצאים עתה בארכיב המאמרים של המדור "באינטרנט משפט", המצוי בכתובת http://law.co.il/hebarticles.htm).

במקרה אחר, תבעה טיקטמאסטר האמריקאית, מפיצת כרטיסי המופעים הגדולה ביבשת, את האתר טיקטס. קום. שקישר מדפיו ישירות אל העמודים הפנימיים באתר טיקטמאסטר, שבהם ניתן לרכוש כרטיסים למופעים. בית המשפט האמריקני סרב לפסול נוהג זה בנסיבותיו של אותו מקרה. במקרים נוספים (Universal City Studios, Inc.v.Reimerdes לדוגמה, שסוקר במדור זה) נתבעו אתרים שהפנו לחומרים המפירים זכויות יוצרים.

בעוד שהלכה ודאית לא נצרפה באותם הליכים משפטיים, וכן בתובענות נוספות שנדונו, אפשר למנות כבר עתה כללי-אצבע היכולים לסייע בהערכת הסיכונים שבקישור: סיכון כזה עלול להתעורר, כאשר אתר מסחרי מקשר קישור עמוק, או קישור בתוך מסגרת פנימית (frame) לאתר מתחרה או כאשר אתר מקשר לאתר אחר בידיעה שבאותו אתר אחר יש חומר המפר זכויות יוצרים ובכוונה לגרום להפצתו ברבים של אותו חומר.

למותר לציין, שקישור אינו סוגיה משפטית נטולת-חשיבות. ההפך הגמור הוא הנכון. זוהי סוגיה הרת חשיבות לעולם האינטרנט. חזונו של טים ברנרס לי, מי שפיתח והמציא את ה-word wide web מבוסס על קישור חופשי מכל מקום לכל מקום. הקישור מאפשר תנועה בלתי-ליניארית באינטרנט והגעה קלה ולא מוגבלת מאתרים בקצה עולם אחד לקצהו השני. ההכרעה הדנית החדשה עוסקת לפיכך בנושא טעון וחשוב, ורק, בכל הכבוד, חשיבותה של הערכאה ומעמדה של דנמרק כמעצמה משפטית מחייבים להתייחס אליה בפרופורציות הנכונות.

האתר הנתבע במקרה דנן, newsbooster.com, הוא אתר מסחרי המיועד למנויים. אלה מגדירים מילות מפתח והאתר סורק עבורם מדי יום ביומו את החדשות בתחומים אלה, המתפרסמים באתרי עיתונות אחרים. הוא מציג לנגד עיני המשתמשים את כותרותיהן של הידיעות הרלבנטיות וקישורים עמוקים לעמודים המכילים אותן. בנוסף יכולים המנויים לקבל עלון אלקטרוני, הכולל מידע כאמור.

כל זה הניע ב- 4 באפריל השנה את איגוד המו"לים לעיתונות בדנמרק (DDF) לתבוע את newsbooster.com. ביסוד התביעה עמדו טענות על הפרת זכויותיהם של העיתונים במאגרי מידע (עילת תביעה שאינה מוכרת ככזו במשפט הישראלי) ותחרות בלתי הוגנת (אף היא עילה שלא הוכרה באופן גורף, אולם מקרים פרטיקולאריים של תחרות בלתי הוגנת נקבעו כעוולות בחוק עוולות מסחריות). ביסוד קביעתו של בית המשפט הדני עומד ההיגיון המנחה שלהלן:

ליקוט טקסטואלי של כותרות ומאמרים המרכיבים אתר אינטרנט הינו מאגר מידע הנהנה מההגנה הנתונה למאגר כזה על-פי חוק זכויות יוצרים הדני. וזאת לדעת: הגישה המסורתית לדיני זכויות כשלעצמם (לדוגמא: אלפון הטלפונים, מידע על מזג האוויר וכו'). הדין הישראלי מכיר בזכות יוצרים בליקוט, בתנאי שיש בו מקוריות. הדין הדני - כמו גם דינים אירופאים אחרים - מכירים בזכות מיוחדת המתקיימת במאגר מידע באשר הוא, אם רק הוקדשו משאבים כספיים ניכרים ליצירתו. הווה אומר, הדין הדני שוב אינו משקיף על המאגר מבעד לדיני זכויות יוצרים המסורתיים, הדורשים מקוריות בביטוי כתנאי בלעדיו אין להקניית הגנה.

בשל הקישור העמוק מאתר newsbooster לאתרים שבהם התפרסמו הידיעות במקור, עקפו הגולשים את עמודי הבית של אותם אתרים. משכך, לא נחשפו לפרסומות שהופיעו בהם והתוצאה היתה הפסד כספי לאתרים הללו. בית המשפט שוכנע שרווחיהם של האתרים צומצמו בשל פעילות מסוג זה.

האתרים התובעים מפיקים מידע שניתן לקשר עליו; מידע זה, ששימש את הנתבעת, מהווה בסיסו של העסק שאליו בוצע הקישור; שירותי הנתבעת מתחרים בעסקי התובעים ובנוסף פוגעים ביכולת להפיק הכנסה מפרסומות באתרי התובעים - בהתחשב בכל זה נפגע באופן בלתי סביר עניינם של התובעים.

מקריאה של תרגום ראשוני של פסק-הדין, דומה שזוהי החלטה חסרה. היא אינה מתמודדת עם חשיבותו הקריטית של קישור חופשי לתעבורת המידע המודרני; היא חפה מהתייחסות כלשהי לקישור כצורת ביטוי מוגנת; היא אינה תוהה כלל בדבר השלכותיה האפשריות ארוכות הטווח, אינה מתלבטת כלל בקשייה העקרוניים (האם, לדוגמא, באותה מידה אפשר לאסור על ספר לכלול אינדקס של הפניות לעמודי הפנים בספרים אחרים?). כך, קשה לראות בה החלטה רבת-חשיבות. צפוי גם שיוגש עליה ערעור Newsbooster.com על כל פנים, הסיר מיד את הקישור לאתרים שהתובעת ייצגה.

בשולי הדברים מעניין לציין עוד זאת: לעתים קרובות, המאבק על מעמדם של קישורים מתרחש אגב תביעותיהם של כלי תקשורת בכלל, ועיתונים בפרט. כך היה במקרה של טוטל-ניוז, שנזכר לעיל; כך גם בתביעה שנדונה בשנת 1996 בין השטלנד ניוז לשטלנד טיימס (ועל אף שלא היתה בה כל החלטה בעלת חשיבות של ממש, ולמרות שלכאורה נגעה רק לשני עיתונים קטנים באיים זעירים - שימעה הגיע במהירות מקצה עולם לקצה) וכן גם קרה בהולנד לפני חודשים אחדים, שוב בתביעה של כלי תקשורת נגד אתר שקישר אליהם בקישור עמוק. האומנם בעלי העיתונים אינם מודעים להשלכות שיש לפעולותיהם על חירות הביטוי ותפוצת המידע, או שהשלכות לחוד והכנסות לחוד?

כך או אחרת, אין לכחד שהניסיון למנוע קישור חופשי צובר אט אט תנופה. עוד מוכרעת התביעה בדנמרק, וכבר ממתינה תביעה דומה להכרעה בטקסס, בארה"ב, עוד המלומדים סופקים כפיים לנוכח השלכות התובענות הללו על האינטרנט, וכבר מנועי חיפוש כדוגמת google.com מקבלים פניות הדורשות מהם להסיר קישורים לאתרים המפירים זכויות יוצרים (פרטים יימצאו באתר chillingeffect.org ששמו מדבר בעד עצמו). ועם זאת, התביעה העקרונית באשר לחירות לקשר עוד ממתינה להכרעתה של ערכאה גבוהה, שמעמדה מבוצר ואיתן (כדוגמת בית המשפט הפדראלי לערעורים בקליפורניה, או, טוב מזה, בית המשפט העליון של ארצות-הברית) ואין זה ברור כלל שאפילו הוגשה. מי יודע, אפשר שדווקא בישראל יתברר הנושא תחילה.