פישר: "משכנתאות בארץ נחשבות נכסים בטוחים, אך לא כמו בעבר; יש סיכונים ולכן הגבלנו את הפריים"

"אני רוצה לברך אתכם הבנקאים שחזרתם לרווחיות וצמיחה אחרי שנתיים וחצי טובות מאוד, במיוחד בהשוואה בינלאומית. זה הישג גדול לכם ובוודאי יתרון גדול למשק הישראלי. אנחנו עברנו את השפל במשבר הנוכחי, אבל אנו חיים בעולם מסובך כיוון שההתאוששות מהמשבר פשוט אירעה בקצבים שונים מאוד בין מדינות" - כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בכנס השנתי של איגוד הבנקים שנערך במלון דיוויד אינטרקטנטיננטל תל אביב, והועבר בשידור חי באתר "גלובס".

"כשהמשבר התחיל כולם דיברו על האפשרות של התנתקות, decoupling של המשקים בעולם - המפותחים והמתפתחים. זה לא קרה. עכשיו, השווקים המערביים בבעיות, ולהם אנחנו שולחים 70% מהייצוא שלנו. אז התנתקות כנראה מתרחשת עכשיו", אמר פישר.

"אז מה למדנו מהמשבר? לא סיימנו את תהליך הלימוד, אבל לקח אחד ברור לגמרי: המדינות שהן בבעיות הן אלו שחוו משבר פיננסי. ברור שהמשקים שבהם המערכת הפיננסית לא נפגעה מהמשבר חזרו לצמיחה יחסית מהר. זה מתייחס גם אלינו וגם לכל מדינות אסיה.

"יש ספר מאוד מוצלח של קן רוגוף, שהיה הכלכלן הראשי בקרן המטבע, בשם 'הפעם זה שונה'. יש שם נתונים על פני 800 שנה לגבי מה קורה במשבר מאקרו-כלכלי ומה קורה כשיש משבר כלכלי בשילוב עם משבר במערכת הפיננסית. אם יש לך רק משבר מאקרו-כלכלי אז אפשר לצאת מזה יחסית מהר. אם יהיה לנו שני המשברים ביחד - יהיה קשה לצאת מזה.

"יש ביטויים שמדאיגים אותי, כמו למשל כשאומרים "אנחנו אי של יציבות". כשאתם שומעים את זה - תתחילו לדאוג. יש תופעה של שאננות. אני אמרתי אתמול לאנשי קרן המטבע שהופתעתי שהם לא אמרו שצריך להימנע משאננות. אני אומר עכשיו: אנחנו צריכים להימנע משאננות.

"משכנתאות בארץ נחשבות נכסים בטוחים - אך לא כמו בעבר"

הנגיד התייחס גם למחירי הדירות המאמירים בישראל ולשוק המשכנתאות הרותח ואמר: "חלק ניכר מהמשברים הפיננסיים התחיל בשוק הנדל"ן. תראו מה קרה בארה"ב או באירלנד. האירים ניהלו כלכלה מעולה חוץ מדבר אחד: הם לא שמרו מספיק על הבנקים ונתנו להם להיכנס לכל מיני הרפתקאות בכל העולם. מה זה אומר לגבי ישראל? שהפיקוח על הבנקים ימשיך להיות נחוש ולהיכנס עמוק למה שקורה בבנקים. נמשיך לשים לב למה שקורה בשוק הנדל"ן ובמשכנתאות".

פישר רמז גם שהעלייה הניכרת ברכיבי הפריים בשוק המשכנתאות בישראל אינה בריאה למשק: "אי אפשר להמשיך לשמוח על הנתונים מהעבר. אני יודע שמשכנתאות בארץ הן נכסים בטוחים, אבל המבנה של המשכנתאות בעבר שונה מהמבנה שלהן היום. אנו יודעים מה הסיכונים. זו אחת הסיבות שהתחלנו להגביל את משכנתאות הפריים בישראל". הנגיד רמז גם שיגביל עוד יותר את משכנתאות הפריים: "אם נראה המשך של עלייה מהירה במחירי הנדל"ן - ננקוט צעדים נוספים".

"התחלנו לנקוט צעדים מאקרו-יציבותיים בשוק הנדל"ן, אבל כולנו יודעים שהפתרון המשמעותי הוא בצד ההיצע. ישנם סימנים - אך לא יותר מזה - שהשוק התחיל להתייצב. אני לא יודע אם זה אכן מתייצב כי אנחנו מקבלים נתונים מתנגשים בין האוצר ללמ"ס וצריכים לראות מתי הנתונים יתכנסו", אמר פישר.

פישר קרא שוב להתנהל בזהירות ואמר: "עלינו לנהל את המשק בדרכים מאוד זהירות. ניצחנו במלחמה ויהיה עצוב אם נפסיד את השלום. אנחנו כרגע בתקופת שלום".

פישר החמיא בסיום דבריו לרוני חזקיהו, המפקח על הבנקים היוצא, ואמר לו: "עשית מילואים כמו שבצבא לא עושים. תודה לך רוני".

סרוסי: "86% לא יודעים איפה מושקעים כספי הפנסיה שלו"

"צריך לפתוח לבנקים את היכולת להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני, המהווה אתגר לאומי", אמר בכנס יו"ר איגוד הבנקים יאיר סרוסי המכהן גם כיו"ר בנק הפועלים. "פנסיה היא נושא קריטי הן ברמת משקי הבית והן ברמת המשק. על פי מחקרים, מעל 86% מציבור השכירים בארץ אינו יודע באיזה סוג השקעה מושקעים כספי הפנסיה שלו, 70% אינם יודעים מה גובה דמי הניהול ומעל 50% אינם יכולים להעריך מה גובה הפנסיה הצפויה להם. חלק גדול מאלו יופתע לגלות עד כמה הפנסיה צפויה להיות נמוכה ללא חסכון משלים לטווח ארוך".

"אם ברצוננו לעשות שינוי אמיתי במוּדעוּת לתחום הפנסיה בישראל, באיכות הייעוץ הפנסיוני הניתן לשכירים והעצמאיים במשק, אם ברצוננו להבטיח ייעוץ אובייקטיבי ומקצועי, ואם ברצוננו להציע ייעוץ פיננסי כולל, עלינו להבטיח כניסה משמעותית של הבנקים לתחום הפנסיה. אין מערכת אחרת המסוגלת לחולל את השינוי הנדרש", אמר סרוסי.

סרוסי הציע לאפשר לבנקים להציע מוצר חדש - פיקדון לגמל, לאוכלוסיה בוגרת, שייהנה מהטבות המס לחסכון פנסיוני ויאפשר ניידות בינו לבין קופות גמל. "זה יהיה צעד משמעותי שיכול לתרום תרומה מכרעת לשכלול השוק הפנסיוני. מתן האפשרות לבנקים להציע מוצר זה יאפשר אלטרנטיבת השקעה פשוטה, ברורה, ובטוחה ויצור רף מינימאלי לתשואה אפקטיבית נטו של מוצרי חסכון פנסיוני וזאת ללא צורך בהתערבות לקביעת דמי הניהול".

"לחזור לתשואה סבירה"

להערכת סרוסי, המעבר לקבוצת המדינות המפותחות במדדי ה-MSCI וההצטרפות ל-OECD הם נקודת פיתול למשק הישראלי. "שינויים אלו יביאו להחלפה של סוג המשקיעים המוסדיים הזרים במשק הישראלי. זוהי הזדמנות למשק להגדיל בצורה משמעותית את חלקם של המשקיעים הזרים באחזקה בחברות הציבוריות המובילות, ובכלל זה בבנקים.

"הסקטור הבנקאי הינו שער הכניסה למשקיעים הבינלאומיים לישראל. אני רואה חשיבות רבה בתהליך זה. כניסת משקיעים המתמחים בשווקים מפותחים יכולה לתרום הרבה מעבר להון זר: החשיפה לבנצ'מרק (benchmark) גלובלי, לפרקטיקות ניהוליות מתקדמות ולרף ציפיות של משקיעים מתוחכמים תאפשר לכולנו להתחדד ולהשתפר", הסביר סרוסי.

סרוסי התייחס לרגולציה ואמר כי תנאי מכריע להצלחת המערכת הבנקאית הוא ודאות רגולטורית ומיקוד רגולטורי. "הבנקים בישראל שבו לתשואות על ההון סביב 10%. ובניגוד לחלק מהמערכות הבנקאיות במדינות המפותחות, אצלנו גם האשראי לציבור גדל. המערכת שמרנית וטוב שכך: היא תחרותית בכל פלחי הלקוחות, אך מוגבלת ביכולתה לצמוח. לכן האתגר המרכזי בשנים הקרובות יהיה אתגר הצמיחה והתשואה בנות הקיימא. אנו חייבים להעמיד לנגד עינינו את המטרה של חזרה לתשואה סבירה והבטחת צמיחה, בזהירות המתחייבת, תוך ערנות לסיכונים הקיימים".

שטייניץ: "מאחל לבנקאים המשך תשלומי מסים גבוהים"

שר האוצר יובל שטייניץ המשיך להזהיר מפני "זעזועים" שעתיד המשק לספוג, אך במקביל שיבח שוב את התקציב הדו-שנתי ואמר כי הוא מוטה צמיחה הן לטווח הבינוני והן לטווח הארוך. בנאום בפני הבנקאים הבכירים במשק בכנס השנתי של איגוד הבנקים הבטיח שטייניץ לפתח את הייעוץ הפנסיוני שמורשים הבנקים להעניק ולהפוך את ישראל למרכז פיתוח טכנולוגיות פיננסיות.

"לאוצר יש אחריות על חלוקת החמצן והתקציב ועל סדרי העדיפויות, אבל אנו קודם כל אחראים על יצירת החמצן, קרי יצירת הצמיחה", אמר שטייניץ. "זו המשימה הראשונה במעלה תמיד - ובמיוחד בעת משבר גלובלי מהסוג הזה".

כזכור יו"ר קרן המטבע הבינלאומית הגיש אתמול לשר האוצר את הדו"ח השנתי של קרן המטבע על ישראל. שטייניץ ניצל גם היום את ההזדמנות להתפאר בדו"ח ואמר: "היה מעודד לשמוע מקרן המטבע שהם באו ללמוד מאיתנו כדי לשתף מדינות אחרות, עם דגש על התקציב הדו-שנתי. אם לומדים משהו מישראל הקטנה ולא רק מלמדים אותנו, זה בהחלט מקור לסיפוק". שר האוצר לא שכח את משבר החובות באירופה וההאטה הכלכלית בארה"ב ומיהר להזכיר כי "למרות שהיה לנו רגע של נחת כי ההישגים של כלכלת ישראל במשבר זכו לציון חיובי, אנו צריכים להתכונן לזעזועים שעוד יגיעו".

מוקדם יותר היום הציג שטייניץ במסיבת עיתונאים מיוחדת את תוכנית האוצר להגברת שיפור התחרות והשירות בשוק החיסכון הפנסיוני, הנוגעת כמובן גם לבנקים. בעוד הייעוץ הפנסיוני בבנקים מתקשה לצבור תאוצה עד כה, שטייניץ הביע אופטימיות והבטיח להניע את גלגלי הייעוץ הפנסיוני בבנקים: "יש לנו תוכנית להחיות את הרעיון של ייעוץ פנסיוני על ידי הבנקים. זה חשוב לשוק; זה עוד גורם מייעץ אובייקטיבי. החלטנו שבמסגרת הייעוץ הפנסיוני יהיו גם ביטוחי מנהלים, ולא רק גמל".

תוכנית מרכזית נוספת אותה גיבשו באוצר היא התוכנית לעידוד ענף ההיי-טק, כאשר חלק ממנה, כדברי שטייניץ, נוגע גם לבנקים. "אנו במאמצים לפתות בנקים מרכזים בעולם להגיע לכאן ולהקים מרכזי פיתוח טכנולוגיות פיננסיות בישראל. בדיוק כמו שבמחשבים יש לגוגל, אינטל וסיסקו מרכזי פיתוח חשובים בארץ - כך גם יש גם יתרון בתחום הטכנולוגיות החדשניות בתחום הפיננסי. יש כאן כר נרחב לפעולה לבנקים הישראלים ואני חושב שהבנקאות הישראלית יכולה להשתלב יפה בתחום הזה. זה חלק מתוכנית ההיי-טק שלנו - להרחיב את ההיי-טק הישראלי בתחום הפיננסים", אמר.

רגע לפני שתקציב המדינה לשנים 2011-2012 עומד במבחן הכנסת, שטייניץ הדגיש היום שוב כי מדובר בתקציב מוטה חינוך, צמיחה ותעסוקה, על חשבון קיצוץ בתוספת לתקציב הביטחון. "אנו חייבים להמשיך ולרוץ קדימה בכל הכוח כי התנאים הבינלאומיים לא יהיו קלים יותר. אם המערב ימשיך לקרטע זה יקשה עלינו ואם המערב יתאושש אז התחרות בין הכלכלות המתקדמות והניסיון של מדינות אחרות להיכנס לתחומים שבהם אנחנו חזקים - כמו היי-טק - יגבר. כולם יבואו עם הסכין בין השיניים ויתחרו בישראל. לכן התקציב הוא מוטה צמיחה לטווח בינוני וארוך".

שטייניץ סיים את דבריו בתודה ובבדיחות כשפנה לבנקאים הבכירים במשק ואמר להם: "אני רוצה להודות לכם על כך שהמשכתם לתת אשראי ולא נקלעתם להיסטריה ופאניקה בשיא המשבר. אני מאחל לכם הצלחה וגם המשך תשלומי מסים גבוהים לאוצר גם בעתיד".