כ-40% מסך ההכנסה במשק הישראלי מרוכזת בשני העשירונים העליונים, ומשקל ההכנסה של העשירון העליון במשק (24.1%) כמעט שווה לזה של 5 העשירונים התחתונים (26% יחד) - כך עולה מסקר הכנסות לשנת 2010 שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר במצב דומה למדי לזה שנרשם בשנה שעברה.
עוד עולה כי חלקם של שני העשירונים התחתונים בסך הכנסה הוא כ-6.4%, והכנסתם של העשירונים האמצעיים (3-8) מהווה 57% מסך ההכנסה נטו של כלל משקי-הבית באוכלוסייה. חלק זה לא השתנה ב-14 השנים האחרונות.
ניתוח פרטני של משקל החמישונים בהכנסה במשק מעלה כי חלקו של החמישון העליון בעשור האחרון גדל בכאחוז שלם, חלקו של החמישון הרביעי גדל בכחצי אחוז, חלקו של החמישון האמצעי לא השתנה כמעט, וחלקם של שני החמישונים התחתונים ירד בכאחוז ובחצי נקודת אחוז, בהתאמה.
אי-השוויון בחברה משתקף היטב במדד ג'יני לשנת 2010, אשר רשם שיפור קל בלבד - ירד מ-0.389 ב-2009 ל-0.384 ב-2010 (לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית). מדובר בירידה של כ-1.3%. נזכיר כי במדד ג'יני, 0 מסמן שוויון מוחלט ו-1 אי-שוויון מוחלט.
ניתוח של התפתחות מדד ג'יני מאפשר להבחין כי החל משנת 2000 חלה עלייה חדה ומתמשכת במדד, שעלה מ-0.35 בתחילת העשור לכ-3.9 עד לשנת 2006. בשנת 2007 נרשמה ירידה קלה בלבד, וב-4 השנים האחרונות עומד המדד על כ-0.385 בממוצע, הרחק מאוד מהממוצע במדינות ה-OECD, שם הוא עומד על 0.31 בלבד.
מינוס לעניים - פלוס לעשירים
הבשורות הטובות שמביא הסקר הן כי ההכנסה הכספית ברוטו לחודש (מכל מקורות ההכנסה, עבודה, הון, כולל תמיכות ממשלתיות וקצבאות) למשק-בית עמד על 14,385 שקל, עלייה ריאלית של 3.2%, וההכנסה הכספית נטו (הכנסה ברוטו בניכוי תשלומי חובה לרבות מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות) לחודש למשק-בית עלתה בשיעור דומה, ועמדה על 12,020 שקל לחודש.
אלא שגם הפעם הפערים מטרידים במיוחד: ההכנסה ברוטו של החמישון העליון עומדת על כ-31.5 אלף שקל - פי 7.6 מהכנסה הברוטו הממוצעת של החמישון התחתון העומדת על 4,134 שקל בלבד.
אם משלבים לתוצאות סקר זה את נתוני סקר ההוצאות שפורסם בתחילת השבוע, מתקבלת תמונה עגומה עוד יותר. חיסור של הוצאה והכנסה ממוצעת לפי חמישונים, מאפשר ליצור פרמטר שדומה לגירעון החודשי הממוצע של משקי-הבית (משיכת היתר, או האוברדראפט).
לפי הנתונים שהתפרסמו השבוע, 3 החמישונים התחתונים מייצרים מינוס חודשי קבוע, שמגיע ליותר מ-4,000 שקל במקרה של החמישון התחתון; ושני החמישונים העליונים מייצרים חיסכון חודשי (פלוס), שמגיע ליותר ב-10,000 שקל לחודש בחמישון העליון. יצוין כי לפי משק-בית הממוצע, נוצר חיסכון חודשי של כ-890 שקל בחודש.
סוגיה חשובה לא פחות הינה מקור ההכנסות של הישראלים. לפי הנתונים, בקרב משקי-בית השייכים לחמישון התחתון, מחצית מהכנסות מגיעות מתמיכה ממשלתית (קצבאות ותמיכות), המחצית הנוספת מגיעה מעבודה, ואין כלל הכנסות מרווחי הון (2% בלבד, רובם מפנסיה).
מנגד, בקרב החמישון העליון, יותר מ-14% מהכנסה מקורם ברווחי הון (10.5% ממוצע בכלל משקי-הבית), אין כמעט הכנסות מתמיכות - כ-5% בלבד (12.5% ממוצע בכלל משקי-הבית) ורוב ההכנסות (כ-81%), מגיעות מעבודה (77% ממוצע בכלל משקי-הבית).
הפערים אינם ניכרים רק במעמד הכלכלי אלא גם בין המינים. ההכנסה ברוטו לחודש לגבר שכיר עמדה ב-2010 על 9,720 שקל, לעומת אישה שכירה שנאלצה להסתפק בממוצע ב-6,386 שקל (65.5% משכר של גבר). הכנסת אישה שכירה לשעה מהווה כ-84% מזה של גבר, אולם נתון מעודד שנמסר מהל''ס בהקשר זה הוא כי בשנתיים האחרונות קטן הפער בהכנסות בין המינים ב-3%.
מדד גיני למדידת אי שויון בהכנסות
הפער בין ההכנסות להוצאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
