בשלהי קיץ 1967, ימים ספורים אחרי הניצחון הגדול בסיני וברמת הגולן, התפנתה הממשלה להעביר את החוק להסדר ההימורים בספורט. חוק שהיה אמור לפטור את המדינה עד כמה שניתן מסיוע לספורט, באמצעות כספי מהמרים ישראליים שיישבו בתחנות הספורטוטו וינסו לנחש את הטור הנכון של משחקי השבת. למרות חששות כבדים של המתנגדים כי החוק החדש יהפוך את ישראל למדינה שטופת הימורים, התברר שאנשים ממשיכים לקום בבוקר לעבודה ואפשר להתכונן בשקט למלחמה הבאה.
44 שנים אחרי. מדינת ישראל התהפכה מכל כיוון אפשרי. 12 ממשלות התחלפו, המהפכה הטכנולוגית הביאה לכאן אינספור פלטפורמות הימורים מכל העולם, וישראל עדיין תקועה עם המונופול של הספורטוטו. רק שהציבור לא נותר תקוע: מלבד 1.6 מיליארד שקל ששמים המהמרים הישראלים בשנה על הטוטו-ווינר, הם בוחרים מרצונם החופשי לשים עוד 10-15 מיליארד שקל בשנה על מה שמוגדר "הימורים לא חוקיים". הימורים לא חוקיים הוא מונח מעניין, שנועד לייצר מראית עין של אנשים שרצים באישון לילה עם סטיפות של כסף ושמים אותו אצל בלדר הימורים שיושב במרתף מעושן. אבל הרוב המוחלט של אותם אתרי "הימורים לא חוקיים" הם אתרים מורשים ומוכרים בחלק נכבד מהמדינות בעולם - ולא בישראל. פה יש מונופול ורק דרכו מותר לנו להתמכר להימורים ולאבד את כספינו.
הבעיה עם הצינורות הלא חוקיים: יחסי ההימורים בהם אטרקטיביים יותר מהטוטו-ווינר הישראלי, כלומר על כל דולר ששם המהמר הישראלי הוא יכול להרוויח יותר בהשוואה להימור המקביל באתר הווינר המקומי. הבעיה השנייה והיותר קשה: הכסף ששמים המהמרים הישראלים ב"אתרים הלא חוקיים" לא חוזר למדינה בצורת מס ולא בצורת השקעה במתקנים. זהו כסף שמבחינת הספורט הישראלי הוא חור שחור אחד גדול. אם כן, מה נותר לנו מהמונופול? אותם 1.6 מיליארד שקל שהטוטו מכניס בשנה, מהם חוזר לספורט הישראלי סכום זעום של כ-420 מיליון שקל. עבור מדינה שהחליטה לא לממן את הספורט (60 מיליון שקל בשנה שמעניקה הממשלה, הוא לא סכום שראוי להחשיב אותו כמימון), ושתשתיות הספורט בה במצב קטסטרופלי, 420 מיליון שקל הוא כלום בריבוע.
גם גופי הספורט המקומיים סובלים מזה: המפרסמים הכי גדולים בספורט העולמי הן חברות הימורים. חברת BWIN מזרימה כסף גדול מאד לספורט כספונסרית, בין היתר לקבוצות הכדורגל של ריאל מדריד ובאיירן מינכן, וגם לארגוני ותחרויות ספורט גדולים כמו הליגה האיטלקית בכדורגל, היורוליג והמוטוג'יפי; Betclic היא ספונסרית החולצה של מארסיי ויובנטוס; 12bet היא הספונסרית של סביליה הספרדית, Betfair הולכת עם מנצ'סטר יונייטד וכו' וכו'. במקומות בהם אין רגולציה ומונופול לזכיין מקומי, לא תמצאו מועדון ספורט או ליגה שמכבדים את עצמם שלא מחזיקים הסכם חסות עם חברת הימורים.
ואצלנו בספורט הישראלי ממשיכים לסמוך על בעלי הבית של הקבוצות, ומסתפקים בשלטים של איתוראן מעדני הטלה. האיסורים הגורפים הללו מונעים גם מחברות שחתמו על הסכמים עם ליגות זרות מלהיכנס לשערי ישראל - כך, למשל, נאלצת היורוליג לוותר על הפרסום של BWIN במשחקי מכבי ת"א בהיכל נוקיה.
המחשבה על חברות זרות שינסו להתחרות במונופול הישראלי היא קצת מפחידה. גם המחשבה על ערוץ טלוויזיה מקומי נוסף שייכנס לישראל וישבור את המונופול של הערוץ הראשון באמצע שנות השמונים היתה מפחידה. המחשבה בעיקר מפחידה את הטוטו שיאבד בין לילה את הבלעדיות על חלוקת הכסף, ואולי יהפוך את היושבים בדירקטוריון לאנשים קצת פחות חשובים ונחשבים. אבל לא חסרות מדינות בעולם שפתחו ופותחות את ההימורים למפעילים שונים, כאשר התנאי הוא שחלק מהכסף יצטרך להישאר במדינה. בספרד, מאז פתחו את הימורי האונליין ב-2007, פועלות 14 חברות, 11 מתוכן זרות, שיעור הגידול של המהמרים עומד על 30% בשנה, ויותר ויותר כסף נכנס לספורט. בדנמרק בימים אלו נשבר בצו בית המשפט האירופי המונופול של חברת ההימורים המקומית.
יש הרבה שיטות להמשיך ולהגן על הטוטו שיוכל לפעול במקביל ויקבל עדיפות על מפעילים זרים: מלקבוע שחברות זרות שמעוניינות להיכנס לישראל יפקידו סכום מינימום מדי שנה או אחוז מסוים מההכנסות שיילך אוטומטית לתמיכה בספורט בישראל, ועד הקלות שיקבל הטוטו בתור המפעיל המקומי היחיד. הלגליזציה של אותם אתרים תאפשר גם למדינה לגבות מס על הפעילות שלהם. ואפשר להניח שמה שקורה בכל העולם יקרה גם כאן: חברות הימורים זרות יקנו שירותי פרסום במגרשי הכדורגל, על חולצות של קבוצות כדורגל או כדורסל, כדי למשוך את המהמרים. לשוק הספורט הישראלי ייכנס השחקן הכלכלי שבכמעט כל מקום אחר בעולם, הוא השחקן המרכזי בעולם הספורט.
מאחר ומבחינה מתמטית התשובה ברורה לכולם (יהיה יותר כסף לספורט), השאלה היא רק מוסרית. אבל אם מישהו מראשי המדינה חושב שמבחינה מוסרית הוא יכול למנוע מאיתנו את העולם "האסור" שנמצא על האייפד, האייפון, הטאבלט, או על הלפטופ - הוא פשוט נשאר תקוע ב-1967, יושב ומדפדף באלבומי הניצחון ההם.
כדאי להיפטר ב-2012 גם מהקשקשת של פרשני הספורט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
