מחירי התירס והסויה זינקו - מוצרי המזון בישראל יתייקרו

הלחץ על חברות המזון ממשיך להתגבר. לאחר שספגו התייקרות בתשומות התפעוליות, תיסוף של הדולר והנחתות מצד הרגולטור, עליהן להתמודד גם עם עלייה חדה במחירי חומרי הגלם הבסיסיים. מחירי התירס והסויה האמירו לשיא באמצע החודש, והשלימו קפיצה של כ-50% בחודשים האחרונים, וזאת על רקע מזג-האוויר היבש בארה"ב שגרם לבצורת הקשה ביותר זה יובל.

"אחד השימושים העיקריים של תירס הוא להאבסה של בהמות ותרנגולות, ולכן כל יצרני הבשר בארה"ב לחוצים", מסביר דורון דגול, אנליסט הסחורות של בנק אגוד. התוצאה היא התייקרות מחירי ההאבסה של בעלי חיים ועלות הייצור של מזון מהחי.

בארה"ב מדווחים המגדלים על השמדת עדרי הבקר והתייקרות המספוא לבעלי חיים. תערובת מזון לבעלי חיים מורכבת מגרעינים כגון תירס, חיטה ושעורה בשיעור משתנה של 40%-85% וכמו כן סויה.

התייקרות זו משליכה גם על חברות המזון האמריקניות, שמנהליה דורשים כעת מהממשל לצמצם את צריכת התירס בידי תעשיית הדלק הביולוגי אתנול, שרוב התירס משמש לייצורו.

כמובן שגם השוק המקומי אינו חסין להתפתחויות האחרונות, וחברות מזון ישראליות כגון תנובה, שטראוס ובייחוד נטו (שחלק גדול מתמהיל המוצרים שלהן הוא מזון מן החי) חשופות לכך מיידית.

אולם בניגוד לארה"ב, בחברות המזון המקומיות מסרבים בשלב זה להגיב לשאלה כיצד יספגו את העלייה בעלות הייצור.

נראה כי השאלה היא לא האם תהיה התייקרות, אלא כמה זמן ייקח עד שהיא תגיע. "כולם צופים עלייה במחירי הבקר והעופות. בהתחלה משתמשים במלאים, אבל בסוף לא תהיה ברירה, וזה יגיע לרשתות. ממילא המחירים היו גבוהים היסטורית עוד לפני השיא האחרון - באוקטובר 2011 מחירי הסחורות האלה עברו את מחירי 2008", אומר דגול.

חברות המזון שותקות, בינתיים

לכאורה, ההתייקרות נוגעת רק לחלבון מהחי. אך לפי איציק באדר, יו"ר גרנות, ספקית התערובת הגדולה במדינה, ההתייקרות לא תיעצר שם, אלא תחלחל לכל מוצרי המזון: "מאחר שכל השווקים מתאזנים, כאשר מחירי הגרעינים עולים - במקביל גם הגידולים המתחרים עולים. בטווח הארוך הדבר ישפיע גם על מחירי הירקות והפירות. ההתייקרות כבר הגיעה לידי ביטוי, ואת המחירונים החדשים ניאלץ להתאים למחירי השוק החדשים".

למעשה, עליית מחירי הגרעינים משפיעה על כל מחירי המזון, שמקורם בגידולי שדה, כולל הקמח לצריכה מקומית ואף כותנה. במלים אחרות, גם חברה כמו אסם, שתמהיל המוצרים שלה הוא מהצומח, חשופה לעלייה זו.

גם בכירים בענף המזון המקומי מעריכים כי העלאת מחירי הלחם והחלב תוביל לעליית מחירים רוחבית של המוצרים בשוק, אך בחברות המזון המקומיות, כאמור, עדיין שומרים על שתיקה.

אולם נראה כי בשוק ההון, שבו עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות האחרונות, שוררת תמימות-דעים - לחברות המזון לא תהיה ברירה אלא לגלגל את העלות גם על הצרכנים.

"התעשייה המקומית תתמודד עם תופעה לא פשוטה בשנה הקרובה. בדרך-כלל כשהתירס עולה, גם החיטה והסויה עולות. הלחץ יתבטא בכל המחירים, ובסופו של דבר זה יתגלגל לצרכן הסופי", אומר גיל דטנר, אנליסט המזון של לאומי שוקי הון.

כאן עולה השאלה, באיזו מידה חברות המזון ערוכות לכך, ומתי הן תגלגלנה את ההתייקרות הלאה.

לפי אורי גרינפילד, אנליסט המאקרו של פסגות, "חברות המזון מגיבות לעליות מחירים בפיגור, מאחר שהן סוגרות לעצמן חוזים על שערי חליפין וגם על מחירי הסחורות, מה גם שבדרך-כלל הן מחזיקות מלאי. לפיכך, במצב רגיל ההתייקרות הייתה מגיעה בעוד כמה חודשים. אלא שבעקבות המחאה החברתית חברות המזון נאלצו להימנע מהעלאת מחירים ומכרו במרווחים נמוכים יחסית. לכן סביר שהם יעלו מחירים כבר באוגוסט".

מהי הנכונות של הצרכנים לספוג עליות אלה, וכיצד הדבר ישפיע על רשתות השיווק? לדברי דטנר, "קשיחות הביקוש למזון גבוהה, אבל בכל העולם כשהמצב קשה, אנשים עוברים למותגים זולים ומחפשים מבצעים. לכן, ייתכן גם מעבר למותג פרטי ולרשתות הארד-דיסקאונט. רשתות השיווק רשמו ירידה חדה ברווחיות ברבעונים האחרונים, והתייקרות חומרי הגלם תקשה עליהן עוד יותר, כשברקע שלל השפעות שליליות נוספות".

נראה, אפוא, כי ביחס לחברות המזון, התסכול של רשתות השיווק יהיה גדול עוד יותר: מחד, רשתות כמו רמי לוי וצים שיווק ימשיכו לכרסם בנתחי השוק של שופרסל ורבוע כחול ; אלא שהתחרות הקשה בין כולן תקשה עליהן עוד יותר לגלם את התייקרות חומרי הגלם במחיר לצרכן.

כל ענפי הצריכה נגועים, והשוק יגיב

ההתייקרות הצפויה מצטרפת, כאמור, לשורה ארוכה של הרעות בתנאי השוק של חברות המזון, שמניותיהן הגיבו ללחצים השונים בפיגור משמעותי אחרי מדדי היחס. ברבעון החולף איבדה שטראוס מעל 20%, בעוד המעו"ף רשם ירידה של כ-6% בלבד. גם מניית אסם , הנחשבת לדפנסיבית יחסית, ירדה באותה תקופה ב-15%.

הירידה החדה ביותר נרשמה במניית חברת הבשר הגדולה בישראל - נטו . למרות מצגות תקופתיות למשקיעים ומכירות שנתיות של 1.7 מיליארד שקל, החברה, שבשליטת משפחת עזרא, עדיין רחוקה מהרדאר של המוסדיים.

הסחירות בנטו נמוכה מאוד, ובאחרונה היא עברה ממדד תל-אביב 75 למדד היתר. נטו, נציין, איבדה בשנה האחרונה 34% (לעומת ירידה של פחות מ-20% במדד היתר), והיא נסחרת כעת במכפיל רווח של 7.

בדומה לתגובות המניות, גם דטנר מסכים כי החברה אשר ערוכה באופן מיטבי לתנאי השוק החדשים היא אסם: "מדובר בחברה שנחשבת בעלת מותגים בסיסיים יותר במחירים תחרותיים, ולכן היא יותר מותאמת למצב הנוכחי. שטראוס, לעומתה, משווקת מוצרי פרימיום באופן מסורתי.

"גם ב-2008 המחירים עלו, ושטראוס ניסו לומר שזו טענה לא נכונה, והמוצרים שלהם בסיסיים. לא אגיד שהם מתחרים בשוק היקר מאוד, אבל לדעתי בממוצע אסם מתחרה על שוק של Added Value".

דטנר מסכם בתחזית פסימית: "כל ענפי הצריכה נגועים, אבל כאן יש שילוב של דאגה מרגולציה, סביבה כלכלית שנחלשת, וגם גידול מאסיבי בשטחי מסחר של רשתות השיווק. במקביל עלו הוצאות התפעול, וכן עלות המכר - הכול מכוון לכיוון הלא נכון, והשוק יגיב לשלל הדברים האלה".

 כיצד יגיבו