מנכ"ל מיטב: "לא נרשה ללווים לעשות צחוק מהמוסדיים"

"הדילמה היא האם לתת לאי.די.בי לנסות להשלים את המהלכים שאמורים לתת לה - לדעתה - לפרוע את התחייבויותיה כסדרן, או לתת לבעלי האג"ח לקבוע עבורה. כך או אחרת, צריך לדאוג שהתינוק לא יישפך עם המים". כך אמר היום עו"ד אברמי וול ממשרד פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות', אשר מייצג את קבוצת אי.די.בי, במהלך פאנל מצב האשראי במשק בוועידת ישראל יעסקים 2012.

בפאנל התייחס גם אילן רביב, מנכ"ל מיטב, למצבה של קבוצת אי.די.בי: "הרבה תלוי מה יעשה השוק ב-2013 כי ברור שמכירות של חברות המוחזקות ע"י אי.די.בי חייבות להתבצע. חשוב להבין שהזרמת כספים מתבצעת, השאלה היא אם הם צריכים לזרום לגנדן או אי.די.בי. שנית, נראה כי באי.די.בי התבלבלו; הדירקטוריון אמור לדאוג לחברה ולא לבעלי השליטה ולחברות בראש הפירמידה. אם ראשי החברה יקפידו על הזרמות כספים לאן שצריך ועל ממשל תאגידי, עם קצת רוח גבית מהשוק נוכל לראות את אי.די.בי צולחת את המשבר".

רביב הוסיף ש"המטרה הראויה היא שהחברה תוכל לחיות ולהחזיר את חובותיה ולא בהכרח פירוק. ההחלטות מתקבלות לגופו של עניין והפידבק שמקבלים מהתקשורת מהיר וכואב, ההחלטות מתקבלות לעיתים בהתאם לתגובה בתקשורת. מה שצריך לעמוד לנגד עיני כולם היא טובת החברה. יש הרבה מאוד אינטרסים ומהלכים שאפשר לבצע. אם המוסדיים יראו את טובת החברה צריך לשאוף שהחברה תמשיך לחיות".

כאשר נשאל רביב מדוע מיטב הוביל קו לוחמני דווקא בהסדר החוב באמפל, ענה: "המקרה של אמפל הוא השתנה מהמקפצה. בעלי השליטה עברו את הקווים הסבירים. ניסו לעשות הסדר שהוא לא ראוי. ההתנהלות היתה בעייתית. בתור מנהלי כספי ציבור אנחנו צריכים לעמוד על המשמר בתהליכים כאלה. באופן כללי אני חושב שכל מקרה צריך להתייחס לגופו, אבל באמפל יש מסר חינוכי שלא נרשה ללווים לעשות צחוק מהמוסדיים. אנחנו לא יכולים לעבור בשתיקה כשדירקטוריון נותן הארכה של הלוואה לבעל השליטה 3 שבועות לפני פירעון אג"ח".

בפאנל השתתפו גם אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום; אורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט; וד"ר איל גבע, הממונה על ממשל תאגידי ברשות ני"ע. יהודאי אמר כי הוא מבין את כעסם של המוסדיים ובאותה נשימה שאל "איפה הם היו כשהם בדקו את פרמיית הסיכון, כשהם בדקו את החוב? אני מאמין באגרסיביות כדי לקבל את הכסף, ופחות מאמין בחינוך שכולל השלכת התינוק עם המים. בעלי שליטה שלוקחים חוב צריכים לעשות הכל כדי להחזיר אותו. זה הפתרון הנכון וברוב המקרים אפשר להגיע אליו".

איל הוסיף כי "מתחילת המשבר היו 120 הסדרי חוב בשוק, רובם לא היו בכותרות היומיומיות בתקשורת ולכן האמירות של המוסדיים לא באמת ממלאות תפקיד במשחק. אין לנו דעה לגבי העמדות שהמוסדיים מציגים בתקשורת. אנחנו אמונים על שיקוף המידע והוא באמת יוצא החוצה".

אלסטר ציינה כי "ברור שאף חברה לא קמה בבוקר ומגלה שיש לה בעיה. הבעיות האלה ידועות והשאלה היא מתי הזמן הנכון להתריע. אני בדעה שככל שמקדימים לעשות כן, הסיכוי להבריא את החברה יותר גבוה. אבל צריך אומץ להודות בזה שיכול להיות שהעסק קורס".

בתשובה לשאלה האם הבנקים באמת יודעים לתת אשראי יותר טוב, ענתה אלסטר: "אנחנו עושים את זה שנים, אבל ניהול האשראי לא פחות חשוב במהלך החיים השוטף. הסיבה שבכל זאת ההפרשה לחובות מסופקים של הבנקים שונה מאלה של גופים אחרים היא הרגולציה. הוראת חובות פגומים מהשנתיים האחרונות מצמצמת את יכולת שיקול הדעת של הבנקים ובסופו של דבר הבנקים נאלצים להפריש בהתאם לכללים והדבר שונה בהשוואה לגופים אחרים. גם העובדה שאנחנו מפרישים בראיית העתיד והגופים האחרים מפרישים לחובות מסופקים בגלל העבר תורמת לכך. ברור שככל שתהיה האטה במשק יותר חברות ייקלעו לקשיים, אנחנו נאלץ להפריש יותר. אנחנו משתדלים לזהות את הבעיות מבעוד מועד".

איל התייחס לעתיד הצפוי מבחינת הסדרי החוב ואמר: "2013-2014 הן שנות השיא בפירעונות אג"ח. נדמה שבשנתיים הקרובות מה שהיה הוא שיהיה, כי אנחנו סוחבים מינונים של חובות עוד מלפני תקופת המשבר. מצד שני, אני חושב שקרה משהו יוצא דופן נוגע להסדרי חוב: השוק התבגר. היו שינויים ותוספות שחיזקו את הכלים בתחום ובסה"כ השוק ערוך לסערה - אבל לא בטוח שהסערה תגיע".