במארס 2010 התפרסם פה מאמר פרי-עטי תחת הכותרת "הגרוש שלי, ייבדל לחיים ארוכים", אשר עסק במצבן העגום של הגרושות בנוגע לזכויותיהן לקבל מחצית הפנסיה של בן זוגן לשעבר.
המאמר התריע כי על-פי המצב החוקי, גם אישה אשר אוחזת בידיה פסק דין או הסכם גירושים המצהירים על זכותה למחצית הפנסיה של בעלה לשעבר, תתקשה לגבות ולממש את זכויותיה בפועל לעת זקנתה.
שני מכשולים עיקריים עומדים בפני הגרושה בדרכה אל הפנסיה המובטחת. האחת היא הבעל לשעבר עצמו, שהינו העמית הבלעדי בקרן הפנסיה, וככזה הוא בעל השליטה המוחלטת בקרן, ויכול לגרום לפגיעה והקטנת הזכויות שנצברו ללא ידיעת האישה, בין היתר על-ידי משיכת כספים השייכים גם לה.
הבעיה השנייה, החמורה עוד יותר, נוצרת כאשר הבעל לשעבר הולך לעולמו, ואז הגרושה מאבדת את זכותה למחצית הפנסיה של הבעל באופן מוחלט, ומוצאת את עצמה ללא מקור ההכנסה לאריכות ימיה.
לבעיות אלה יש פתרון לכאורה פשוט, והוא הענקת מעמד ישיר ועצמאי לגרושה בקרנות הפנסיה, קרי שתשלום הזכויות הפנסיוניות לגרושה ייעשה ישירות על-ידי קרן הפנסיה כאילו הפכה היא עצמה לעמיתה בקרן, ללא תלות ברצונו הטוב של הגרוש או של אשתו החדשה, וללא תלות במצב בריאותו.
בשנים 2003 ו-2004 ניתנו מספר פסקי דין בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, אשר כללו בתוכם צווים המופנים ישירות לקרנות הפנסיה ומחייבים אותן לשלם את הפנסיה ישירות לגרושות. אולם בשנת 2007 התקבל ערעורו של צה"ל נגד פסקי דין אלה, ובית המשפט העליון קבע כי פתרון זה אינו אפשרי ללא חקיקה מתאימה.
הנימוק המשפטי לדחיית הפתרון המעשי היה הוראות חוק הגמלאות, הקובע כי הזכות לגמלה הינה זכות אישית ולא קניינית, אשר מוקנית לזכאים הקבועים בחוק בלבד, ואינה ניתנת להעברה.
הזעקה הציבורית שיצר עוול נורא זה הביא להקמתה של ועדת שוחט, אשר הגישה המלצותיה עוד בשנת 2008.
מאז הוגשו מספר הצעות חוק בנושא זה, והשבוע התבשרנו סוף-סוף על התקדמות ממשית, לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון השבוע את "הצעת החוק לחלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג", היוצרת חלוקה של זכויות הפנסיה באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג תיק פנסיה עצמאי ישירות מול הקרן.
מחצית פנסיה מחברת חשמל
על אף שהצעד הראשוני לכיוון חקיקה מתקדמת נעשה, הרי שנכון לעת עתה, ובטרם עברה הצעת החוק את 3 הקריאות, המצב החוקי נותר כבעבר.
לכן מפתיע לקרוא את פסק דינו החדש של השופט בן ציון ברגר מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מן השבוע שעבר, אשר חייב את חברת החשמל לשלם לאישה גרושה מחצית מהפנסיה של בעלה לשעבר המנוח ישירות לידיה.
פסק דין זה עוסק באישה אשר היתה נשואה לעובד חברת החשמל במשך 38 שנה, במהלכם צבר את הפנסיה המגיעה לו. הסכם הגירושים שאליו הגיעו בני הזוג קבע כי האישה זכאית למחצית הפנסיה מחברת החשמל, וכל עוד היה הבעל לשעבר בחיים, היא קיבלה את הכספים לידיה ללא בעיות. אך לאחר 5 שנים, משהלך הבעל לשעבר לעולמו, חברת החשמל הודיעה לאישה כי היא כלל אינה כפופה להסכם הגירושים, והעבירה את מלוא הפנסיה לאשתו החדשה של המנוח.
בית המשפט דחה את טענות חברת החשמל וחייבה להמשיך לשלם את מחצית הפנסיה ישירות לידי האישה, כפי שהיה טרם מותו הבעל לשעבר.
לגישתו של בית המשפט, כלל אין צורך בחוק החדש, וגם לפי המצב המשפטי הקיים, קרנות הפנסיה מחויבות לשלם את החלק המגיע בפנסיה לאישה בהתאם לפסקי הדין הניתנים במסגרת הליכי הגירושים.
את סטייתו מהלכת בית המשפט העליון בנושא זה מסביר בית המשפט לענייני משפחה בתיקון לחוק יחסי ממון, אשר לגישתו הפך את זכותה של האישה בכספי הפנסיה לזכות קניינית. באופן זה נפתרת ההתנגשות בין פסיקת בתי המשפט להוראות חוק הגמלאות, באופן שהראשונה גוברת.
פסק דין זה יכול להוות בשורה חיובית עבור הנשים הממתינות בכיליון-עיניים לחוק שטרם חוקק, אך יש לזכור כי הוא טרם עמד למבחן ערעור ואינו מהווה הלכה מחייבת. בינתיים יש לקוות כי הכנסת תאיץ את חקיקת הצעת החוק ותשים קץ לעוול ביעילות רבה יותר מבעבר.
(מאמר זה נכתב בלשון נקבה, מאחר ששיעור הנשים בקרב הסובלים מהבעיה גבוה מיוחד, אך הוא חל כמובן באופן שווה גם על גבר אשר אשתו לשעבר היא בעלת הפנסיה).
* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.