שתי המילים המשמעותיות ביותר שנשמעו במסיבת העיתונאים שערך הבוקר (ב') שר התקשורת בתל-אביב היו - "ראש הממשלה".
זו הפעם הראשונה מאז החל השר גלעד ארדן לפעול במלוא המרץ לערוך שינוי יסודי ברשות השידור, שבה עולה השם שכולם יודעים שללא רצונו הטוב דבר לא יתרחש, על אחת כמה וכמה בשידור הציבורי.
פעמיים הוזכר תוארו של בנימין נתניהו: פעם אחת על-ידי ארדן עצמו - ופעם שנייה על-ידי רם לנדס, שהודה לו על המינוי. עצם נוכחותו, אלגנטית ככל שניתן כרגע, מוכיחה כי קיים סיכוי משמעותי לשינוי אמיתי ברשות השידור.
אין לטעות, המשימה של "ועדת לנדס" (התחילו להתרגל לשם) אחת היא - למצוא דרך לסגור ואז לפתוח מחדש את רשות השידור. זה מה שגלעד ארדן רוצה, וזה ככל הנראה מה שמחייבת המציאות.
ברור שההמלצות יהיו לפתוח מחדש את רשות השידור כגוף רזה וטכנולוגי, שעוסק בעיקר בחדשות וברכש של תוכני איכות. המבחן הגדול ביותר של הוועדה הזו - שמרבית אנשיה ראויים במידה די מפתיעה - תהיה במנגנוני הפיקוח ובמינוי בעלי התפקידים שיומלצו והתלות של הרשות בדרגים הפוליטיים.
באישור של ניתוק גדול, בדיוק במקומות אלה, יהיה טמון האומץ האמיתי של ארדן ושל נתניהו.
ארדן יוצא למהלך בראשית הקדנציה שלו, ועל פניו יש לו די זמן להוביל את המהלך ההיסטורי בו נכשלו אין-ספור שרים לפניו. אך הדבר אינו תלוי בארדן לבדו. בדרך עוד יהיו המלצות, ותיקונים, ושינויים, ובג"צים - ואולי אפילו בחירות.
בינתיים, צריך למצוא פתרון ל-1,700 עובדי הרשות ולכל מי שמנהל אותם ואת כספי האגרה ברשלנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.