"חלק מהעיריות נבהלו מיישום תמ"א 38 ולקחו צעד אחורה"

"מהפעילות שלי בוועדת הערר אני חייב להגיד שאני מזהה בחודשים האחרונים רגרסיה בתחום של תמ"א 38 בועדות המקומיות. למרות שהיה שיפור והרבה רשויות הקימו אגפים מיוחדים לקידום תמ"א 38, נראה שעכשיו הם פתאום נבהלו מהתוצאות התכנוניות של יישום התמ"א ולקחו צעד אחד אחורה". כך אמר היום (א') עו"ד מיכה גידרון, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב במסגרת כנס "הסרת חסמים בהתחדשות עירונית כיעד מדינה" של מרכז פישמן לנדל"ן.

עוד המשיך ואמר עו"ד גידרון כי התוצאה היא שבהרבה וועדות מקומיות עובדים בתקופה האחרונה על מסמכי מדיניות מקיפים ליישום התמ"א, אך לא בטוח שזה הכיוון הנכון: "יש הרבה אי-ודאות בתחום ועל פניו גיבוש מסמך מדיניות יכול להועיל. אבל בפועל תוכנית כזו בסופו של דבר רק מגדילה את חוסר הוודאות".

על אותה אי-ודאות בכל הנוגע לתמ"א 38 בערים השונות התייחס גם מנחה הפאנל בו נאמרו הדברים, אילי בר ראש תחום תכנון באיגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית בלשכת המסחר ומנכ"ל חברת אקו סיטי העוסקת בתחום תמ"א 38.

"בכל עיר יש מנגנון חישוב שונה של זכויות במסגרת תמ"א 38 על פי התיקון השני של הריסה ובנייה מחדש. זו דוגמה של חוסר הוודאות איתה מתמודד הענף", אמר בר.

משתתפת נוספת בפאנל הייתה עינת גנון, מ"מ אגף תכנון ערים במשרד הבינוי והשיכון שאחראית על תחום ההתחדשות העירונית במשרד. בהמשך לדברים שנאמרו על חוסר הוודאות כמו גם על הבעיה של העיריות להתמודד עם העומס שעלול להיווצר על התשתיות הקיימות חשפה גנון כי במשרד השיכון מודעים לבעיה וכי בתקופה האחרונה החלו לנקוט צעדים בנושא זה.

לדברי גנון, "משרד השיכון מקדם תוכניות לשכונות שלמות. לסמן מתחמים לתוכניות פינוי ביוני, לתוכניות תמ"א 38 מכל ההיבטים. בוחנים גם את כושר הנשיאה של השכונות הללו מבחינת התשתיות. אם יש מספיק מוסדות חינוך למשל. הדברים נעשים במספר רשויות, בין היתר בנתניה, באשדוד, בבת ים ובעוד מקומות. פרסמנו גם קול קורא לראשויות לסבסוד עבודות פיתוח. בהתחדשות עירונית יש צורך בתוספות כמו הסטה של קו מתח או בניית חניון ציבורי למשל. הוגשו לנו בקשות בהקשר הזה והמדינה רואה את הצורך להשלים ולתת מענה לתוספת האוכלוסייה".