כל ישראל יזמים

ישראלים אנחנו. לא יעזרו כל מסעות ההפחדה שיזכירו לנו שבכל מאה שנה מתרחשת פה רעידת אדמה חזקה, קרוב לוודאי שלא נמצא אפילו דייר אחד שבוחן בימים אלו כדאיות של פרויקט תמ"א 38 לפי שיקולים של חיזוק והגנה על הבניין, ולא לפי שיקולי תמחור החדר הנוסף, המרפסת המשודרגת והמעלית החדשה.

עם כל הכבוד לשבר הסורי-אפריקאי וללוחות הטקטוניים הנעים כרגע בעומק האדמה, מה שיהרוג אותנו זה אם השכן בבניין שלנו או זה שגר בבית ממול יקבלו עוד 5 מ"ר של מרפסת מהקבלן שבונה להם את פרויקט התמ"א.

תמ"א 38 החלה כהברקה ישראלית מקורית. זכויות בנייה בתמורה לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה. אבל תוך פחות מעשור היא הפכה מפתרון לא רלוונטי לטיפול ברעידות אדמה באזורי סכנה, לפטנט תכנוני המטפל במצוקת הנדל"ן במרכז המדינה. מאות אלפי ישראלים הגרים בשיכונים ישנים חולמים היום על שדרוג הדירה בלי לשלם שקל נוסף; קבלנים חותמים על הסכמי קומבינציה עם בעלי דירות ישנות במקום לקנות קרקע פנויה ויקרה; הירוקים ושוחרי איכות הסביבה סוף סוף מגשימים את חלום הציפוף בתוך העיר עצמה, במקום לפתח עוד שכונות חדשות ולכבוש קרקע בתולה; ובמקום להמשיך להתפרנס כמתווכים/שמאים/קבלני שיפוצים/נהגי מוניות ועוד, אלפי ישראלים הפכו ליזמי תמ"א 38 והחלו לאסוף חתימות מבעלי דירות ישנות.

וכאשר פה ושם גם עלו קולות שהעזו לתהות מה יהיה על העומס בכבישים, על הצפיפות הגואה בבתי הספר ובגנים וכיוצ"ב, השתיקו אותם מיד עשרות ומאות אלפי ישראלים שהרגישו שמישהו עלול להפריע להם לגעת בחלום התמ"א. כל ישראל יזמים.

רק מדי פעם נשאלת שאלה, מיותרת משהו, האם תמ"א 38 בכלל מצילה חיים. מה דינו של בניין בן 50 או 60 שנה שהוסיפו לו טלאי למעלה ומהצד. ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי אמר לא פעם שזהו "רק פתרון בכאילו", וגם מהנדס העיר שלו דיבר בציניות על "טנק שמניחים על גג הבניין כדי לחזק אותו".

ומה שלא יהיה, עוד לפני רעידת האדמה הגדולה שתגיע, אין ספק שבנייה בלב ערים צפופות וסואנות - לא פעם בבניינים שממשיכים להיות מאוכלסים על ידי משפחות בקומות למטה ועם קבלנים שקיבלו את העבודה רק בגלל המחיר הנמוך שהציעו - היא מתכון בטוח לאסון שיעלה בחיי אדם. רק לפני חודש נהרג קבלן שיפוצים בתל אביב, לאחר שתקרה ברחוב הרצל בעיר קרסה במסגרת עבודות להוספת שתי קומות בפרויקט תמ"א 38.

הפערים מתרחבים

אבל אחרי שכבר חוזקו כ-100 בניינים בארץ ועוד כמה אלפי בניינים נמצאים בצנרת התכנון, צריכה הממשלה להפנים ולהצהיר כי תמ"א 38 היא בראש ובראשונה הטבה כלכלית לתושבי המרכז.

בסופו של יום, מדובר למעשה במסלול תכנוני מיוחד ומשודרג, וככזה גם ניתן להרחיב אותו מעבר לבניינים שקיבלו היתר בנייה עד 1980 (אז נכנס לתוקף התקן החדש להגנה מפני רעידות אדמה) וכל רשות ורשות היא שתחליט ותקבע האם ניתן להוסיף עוד קומה או שתיים לכל בניין ובניין.

כי עם כל הכבוד לחשש מרעידות אדמה, ההצלחה המרשימה יחסית של תמ"א 38 גם בערים רחוקות כמו אשדוד (78 בקשות להיתר, 2 בניינים שחוזקו) או חיפה (235 בקשות להיתר, 15 בניינים שחוזקו), שם תוספות הבנייה היו מינוריות בלבד, היא בעיקר בגלל האפשרות שניתנה לתושבים להוספת ממ"ד בבניינים הישנים - מוצר מבוקש מאוד באשדוד הנמצאת בטווח הקאסמים שירה חמאס או בחיפה הנמצאת בטווח הקטיושות שירה חיזבאללה.

וממ"דים, למי ששכח, החלו להבנות פה רק אחרי מלחמת המפרץ (1991). כלומר, בשנות ה-80 בנו פה בניינים שיחזיקו כנראה מעמד ברעידת אדמה, אבל אין בהם מרחב דירתי מוגן לברוח אליו במקרה של טילים והם גם לא נהנים כיום מהזכות להריץ תוכנית מהירה במסלול של תמ"א 38.

בד בבד, מוכרחים לתת את הדעת לכך שהכלי הכלכלי-תכנוני הזה מעמיק עוד ועוד את הפער בין מרכז לפריפריה - אותם מקומות בהם הסיכון הססמולוגי הוא הגבוה ביותר, אבל ערכי הקרקע שואפים לאפס.

רק תחשבו על האפשרות שבעוד 10 או 20 שנה לא יהיו יותר שיכונים ישנים בין גדרה לחדרה (אחרי שכולם יחוזקו, ישודרגו או יוחלפו בבניינים חדשים), ואילו בטבריה, בעפולה ובקרית שמונה ימשיכו תושבים אומללים לגור בדירות של 50 מ"ר.

או שאולי הם מעדיפים שתגיע קודם לכן רעידת האדמה.

 מיזמי תמ