תוצאות הרבעון השני ב-2014 מבשרות יציבות שברירית בתוצאות חברות הסלולר הוותיקות. כמו לאורך הרבעונים האחרונים, גם ברבעון השני השחיקה ברווחיות מפוצה על-ידי המשך ההתייעלות (או בעברית: המשך פיטורי העובדים), ונראה כי החברות לומדות להסתגל למציאות החדשה שבה הרווחיות שלהן תמשיך לרדת.
ובכל זאת, נדמה כי מדובר באשליה שתתפוצץ בסוף. עכשיו המשחק הוא על הישרדות, והשאלה היא למי תהיה יותר סיבולת, כי למרות כל הניסיונות של משרד התקשורת להחזיק כאן 5 מפעילים סלולריים, הסיכוי הגדול הוא שבסופו של דבר שניים מהמפעילים יתמזגו (גם אם תנאי המכרז לדור הרביעי יתנו לחברות עוד קצת אוויר לנשימה).
שימו לב למה שקורה להוט מובייל ולגולן טלקום: אמנם לגבי האחרונה קשה להסיק מסקנות חד-משמעיות, מכיוון שהיא לא מפרסמת את תוצאותיה, אבל אם ניקח את הוט כדוגמה, נראה שאצלה הרווחיות הסלולרית נמצאת בשחיקה גדולה.
המסקנה היא שהוט וגולן נוקטות כיום אסטרטגיה שברוח ימים אלה ניתן לכנות "אסטרטגיית שג'עייה": נכנסים לשוק ומחריבים אותו לחלוטין - ואחר-כך הולכים להשיג הישגים במשר-ומתן. במילים אחרות - התוכנית שלהן מבוססת על כך שאחרי שהן ירסקו את החברות הוותיקות, הן פשוט יקנו אותן במחיר אפסי.
שימו לב, למשל, למאבק של מיכאל גולן במכרז הדור הרביעי. לפי תנאי המכרז, גולן חייב להשקיע מאות מיליוני שקלים כדי ליצור רשת משותפת עם סלקום. ברור שבלי רשת משותפת אין לו תקומה, וזו גם עמדת משרד התקשורת. אלא ששר התקשורת, גלעד ארדן, לא רוצה לחלק מתנות בחינם, ועם כל הסימפתיה לגולן, הוא רוצה שהוא ישקיע את הכסף כפי שהתחייב כשזכה במכרז להקמת רשת דור שלישי. נכון שגולן הוא מחולל התחרות מספר אחד בשוק, וכולם רוצים בשרידותו, אבל יש גבול גם לכמות המתנות שאפשר לחלק לו (וכמובן שגם להוט).
מכיוון שלגולן ולהוט אין שום דרך אחרת להמשיך לצמוח מלבד להשאיר את המחירים נמוכים ככל שניתן, הן ממשיכות להציב את השחקניות הוותיקות בעמדה קשה. לכן זה משחק הישרדות: כמה יוכלו גולן והוט למשוך, בטרם יתיר להן הרגולטור לרכוש את אחת החברות (או לחלופין להירכש על-ידן)?
כאשר רואים כיצד פטריק דרהי משתלט על sfr בצרפת תמורת מיליארדים, וגזבייה ניאל מתמודד על טי מובייל בארה"ב, קשה להתבונן על המאבקים שלהם בישראל על כל הקלה רגולטורית כזו או אחרת, שלא דרך משקפיים ציניות.
השחיקה נמשכת, אך חל שיפור קל
ומכאן, ביתר פירוט לנתונים הכספיים שפרסמו 3 חברות הסלולר הוותיקות - סלקום מקבוצת אי.די.בי, פרטנר שבשליטת קבוצת סבן ופלאפון מקבוצת בזק - בימים האחרונים. ראשית, ב-3 החברות נמשכת השחיקה בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל ב-2013 - שגם בו כבר חוו שלושתן תחרות עזה.
כך, בפלאפון ההכנסות ירדו בכ-8%%, בסלקום בכ-5% ובפרטנר בכ-1% בלבד. ב-3 החברות נרשמה שחיקה בהכנסות משירותי סלולר, ומנגד שלושתן חזרו שוב לרשום צמיחה במכירות ציוד הקצה (בעיקר סמארטפונים) - בשיעור שבין 1% בפלאפון ל-28% בפרטנר. היקף מכירות ציוד הקצה דומה בשלושתן: סביב 220 מיליון שקל.
את ה-EBITDA (רווח בנטרול מס, ריבית, פחת והפחתות) הגבוה מבין השלוש מציגה פלאפון - 232 מיליון שקל, והנמוך ביותר הוא של פרטנר, 211 מיליון שקל; סלקום ופלאפון רשמו ירידה ב-EBITDA, ואילו בפרטנר דווקא נרשם שיפור.
פרטנר הצליחה גם לשפר באופן מהותי את הרווח הנקי שלה, שצמח ב-130% ביחס לרבעון המקביל, אך הוא הרווח הרבעוני הצנוע ביותר - 46 מיליון שקל. בסלקום הרווח גדל ב-18% ל-79 מיליון שקל, ואילו בפלאפון נרשמה ירידה של 34% ל-106 מיליון שקל.
עם זאת, קשה להשוות בין החברות בשורת הרווח, משום שבסלקום ובפרטנר הנתון כולל לא רק את הפעילות הסלולרית אלא גם את פעילות נטוויז'ן ו-012 סמייל, בהתאמה.
במספר המנויים, סלקום ממשיכה להוביל עם קצת מעל 3 מיליון, לפרטנר יש כ-2.9 מיליון, ולפלאפון כ-2.6 מיליון. פרטנר איבדה הכי מעט מנויים בהשוואה לרבעון המקביל, עם ירידה של 0.2% בלבד, לעומת ירידה של 3.4% בפלאפון ושל 3.9% בסלקום.
ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי נעה בין 75.4 שקל בסלקום ל-79 שקל בפלאפון, וב-3 החברות נרשמה שחיקה בנתון זה: בפרטנר הירידה הייתה בשיעור של כ-8% ביחס לרבעון המקביל, בפלאפון כ-7% ובסלקום כ-5%.
סימני ההתייצבות מתגלים בהשוואה של תוצאות החברות לתוצאות הרבעון הקודם, הרבעון הראשון של 2014. לדוגמה, ההכנסות משירותים בסלקום נותרו ללא שינוי, כשבפרטנר ובפלאפון נרשמה ירידה של כ-2%.
סך ההכנסות של סלקום אף עלה לעומת הרבעון הקודם, בכ-4%, וההכנסה החודשית הממוצעת שלה ממנוי עלתה בכ-1% (לעומת ירידה של כ-1% בכל אחת מהמתחרות).
בסך-הכול, ברבעון השני של 2014 שלוש חברות הסלולר רשמו הכנסות מצטברות של כ-2.7 מיליארד שקל ורווח נקי של 231 מיליון שקל - ירידה של כ-5% בהכנסות וכ-7% ברווח ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
רומנו: "לא ניכנס לטלוויזיה ללא הצדקה כלכלית"
במקביל לפרסום דוחות פרטנר, אמר היום (ד') מנכ"ל החברה, חיים רומנו, כי "אם רוצים תחרות 'ראש בראש' מול הוט ו-yes, צריכים להוריד חסמים רגולטוריים בתחום התוכן ובנושא התשתיות. יש לנו את הידע והטכנולוגיה איך לעשות את זה, אבל לא נעשה משהו שאינו מוצדק מבחינה כלכלית".
אתמול (ג') גייסה חברת התקשורת בזק, שבשליטת שאול אלוביץ', 1.15 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות. בזק תכננה לגייס כ-700 מיליון שקל, אך בזכות ביקושים גבוהים בהנפקה המוסדית, היקף הגיוס גדל.
הסדרות שהורחבו הן סדרה 6 של אג"ח צמודות מדד, שבה מחיר ההנפקה משקף ריבית אפקטיבית של 1.73%; וסדרה 7 שהיא סדרה שקלית, והמחיר שנקבע בה משקף ריבית אפקטיבית של כ-2%.
תוצאות חברות הסלולר הוותיקות ברבעון השני