בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים, חייב את עיריית בני-ברק להעביר לידי עו"ד משה שוב את כלל הבקשות למתן היתר בנייה שהוגשו בהתאם ל תמ"א 38 בעיר, שבמסגרתן נדרש סימון שטח שיועד לצרכי ציבור בקומת הקרקע לטובת העירייה, וכן את כתבי ההתחייבות שנחתמו לצורך קיום דרישה זו.
החלטה זו באה בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע שהגיש עו"ד משה שוב כנגד העירייה, לאחר שזו סירבה להעביר לו את המידע המבוקש. העתירה הוגשה בידי עו"ד אביעד שוב ממשרד שוב ושות'.
המשמעות של פרסום הרשימה המלאה כעת על-ידי העירייה היא חשיפה אפשרית לתביעות מצד יזמים שנדרשו להקצות שטחי ציבור, לאחר שבית המשפט קבע כי דרישה זו איננה חוקית.
הפרשה החלה לפני כשנה, כאשר במסגרת קידום תוכנית על-פי תמ"א 38 בעיר בני-ברק הופתעו בעלי הזכויות במבנה ברחוב הרצל לגלות כי העירייה דורשת במסגרת הפרויקט להקצות שטח ציבורי בקומת הקרקע לטובת העירייה, וזאת כתנאי לקבלת היתר בנייה. בהמשך הסתבר כי דרישה זו הופיעה גם במסגרת פרויקטים נוספים בעיר.
עו"ד משה שוב, שהוא בעל הזכויות במבנה ברחוב הרצל בבני-ברק, הגיש ערר לוועדת הערר במחוז תל-אביב כנגד דרישה זו, ולאחר דיון בנושא ועדת הערר החליטה לבטל דרישה זו, תוך קביעה כי דרישת הוועדה המקומית לחתימה על כתב התחייבות להקצאת שטח ציבורי אינה חוקית, ואין הדבר בסמכותה, אם כי בסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
מאוחר יותר העירייה ערערה על ההחלטה, אולם גם בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את עתירת העירייה ופסק כי מדובר בדרישה לא חוקית, וכי לאותם כתבי התחייבות אין תוקף, זאת כל עוד הוועדה המחוזית לא קיבלה החלטה אחרת בנושא זה המאפשרת הקצאת שטחי ציבור בפרויקט.
בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי פנה כאמור עו"ד משה שוב לעירייה בדרישה לקבל מידע לגבי אותן בקשות, ולאחר שהעירייה סירבה, הגיש את העתירה לחשיפת המידע.
השופטת צילה צפת דחתה את טענות העירייה כנגד חשיפת המידע וציינה כי דרישתה של עיריית בני-ברק לחתימה על כתבי ההתחייבות אינה חוקית: "דרישתה של המשיבה לחתימה על כתבי התחייבות אינה חוקית, כל עוד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לא קיבלה החלטה בעניין. העותר מבקש לחשוף את היקף דרישתן הבלתי חוקית של העירייה, וזאת מתוקף זכותו כאזרח, ויש להתיר לו זאת", כך על-פי החלטת בית המשפט.
עוד כתבה השופטת צפת: "לאור כל האמור לעיל, בדגש על חשיבות המידע המבוקש ויכולתן של המשיבות לספקו ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה, נמצא כי סירובן של המשיבות לספק את המידע המבוקש איננה סבירה".
השופטת צפת קבעה כי על עיריית בני-ברק להעביר את המידע תוך 45 יום, וכי העירייה והוועדה המקומית יחויבו בהוצאות ושכר-טרחה בגובה 30 אלף שקל.
"העירייה ניסתה למנוע את חשיפת המידע לאור חששה המוצדק כי יזמים ובעלי נכסים אותם היא חייבה לחתום על כתבי ההתחייבות יתבעו אותה בגין ההתנהלות הלא חוקית, שכן הלכה למעשה היא הפקיעה מהם שטחים ללא פיצוי ובניגוד לחוק", אומר היום (ב') עו"ד אביעד שוב, שייצג את עו"ד משה שוב בעתירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.