"מה שהוט עושה זה לעג לרש - מזמן איבדתי בה אמון"

עבר חודש מאז שהרפורמה בשוק הקווי - אשר קרויה "השוק הסיטונאי" - נכנסה לתוקף, ועושה רושם שהעניינים מתחילים להסתדר. אחרי שורה של תקלות בתחילת הדרך, נדמה כי בזק הפנימה את העובדה שהשוק הסיטונאי הוא מהלך שהיא חייבת ליישר איתו קו. ייאמר לזכותה שבסך-הכול הדברים עובדים לא רע.

החל מ-17 במאי, כאשר כל תהליכי מעבר הלקוחות יהיו אוטומטיים ולא ידניים כפי שהם עכשיו, סביר להניח שרמת התחרות תעלה, והעסק ירוץ.

הראשונה שקפצה למים הקרים הייתה חברת 018 אקספון, שהזדרזה להציע חבילה שכוללת ספק אינטרנט ותשתית, בקצב של 100 מגה, תמורת 100 שקל בחודש.

מנכ"ל החברה, איציק בן-אליעזר, אומר בראיון ל"גלובס" כי הרפורמה נכנסת למסלול ונראית כבר היום טוב יותר, עוד לפני שהמעבר האוטומטי של לקוחות נכנס לתוקף.

- היכן עומדת הרפורמה בשוק הקווי, חודש לאחר כינונה?

"לאחר שבועיים קשים מאוד בתהליכים ניכר שיפור גדול, אך עדיין התהליכים לא מאפשרים ניוד מסות של לקוחות. אנחנו עדיין מזרימים כמויות מצומצמות יחסית לפוטנציאל, ולכן לא נקטנו בכל פעולות השיווק שלנו. אנחנו מרגישים שהמערכת הידנית בבזק, על כל המשמעויות שלה, לא בנויה לטפל במסות של לקוחות.

"לכן אנחנו מעבירים לקוחות בזהירות. לאחר שבועיים של ניסיון אני חושב שגם בבזק הבינו את המצב, ואנחנו חווים איתה הרבה יותר שיח משתף מאשר שיח התנגחותי.

"לבזק יש אינטרסים, ובין היתר זה להשאיר כמה לקוחות אצלה, אבל האופן שבו זה מתנהל כרגע הוא יותר ענייני, למרות שיש לנו עדיין הרבה ויכוחים איתם. היום השירות שלהם הוגן".

"עבודה קשה"

- אתה לא חושב שקפצתם מהר למים?

"חד-משמעית לא. אני חושב שיש דינמיקה לתחרות, ואם ב-17 בפברואר אנחנו - כחברה שרואה את עצמה כמאתגרת שוק ורוצה להתקדם קדימה - לא היינו שמים רגל במגרש בהתחלה, אין לי ספק שלא היינו במצב שאנחנו מדברים היום על ממשקים אוטומטיים וקידום בתחרות, וזה בעיניי קריטי.

"יש תאוריה, ויש מציאות - והמציאות יותר חזקה. ולכן ברגע שזה התחיל לזוז, זה בלתי הפיך. צריך להזכיר את העבודה הקשה שמשרד התקשורת עשה. אם אנחנו כספקים לא היינו מסוגלים להיכנס ולא היינו מוכנים לשלם את המחיר של חבלי הלידה, זה היה בעיניי מהלך לא אחראי. לספקיות הגדולות הרבה יותר קשה לדעתי לעשות את המהלך ראשונות, ולא רציתי שזה יתמוסס, כמו הרבה גופים שרצו שיתמוסס".

- מי רצה שזה יתמוסס?

"המהלך הזה מערבב את הקלפים מחדש, ואני לא בטוח שכל החברות היו רוצות שהקלפים יתערבבו. האינטרסים יותר מורכבים".

- לא ירדתי לסוף דעתך.

"נניח שהשוק מתחלק בין 3 הספקיות הגדולות. ההכנסה שלהן מלקוח ISP (גלישה באינטרנט) היא הרבה יותר גבוהה מהמחיר שלקוח משלם לנו כשאנחנו מגייסים אותו. עכשיו בגדול זה נותן להן ודאות ארוכת-טווח, ולכן הן כן ירצו שוק סיטונאי, אבל בטווח הקצר לקוח ששילם 40-50 שקל יורד ומשלם הרבה פחות. אנחנו כן בעד לערבב את הקלפים מחדש כמה שיותר מהר, ולכן זה היה לנו חשוב".

- אז איך אתה מסביר את זה שביקשתם מהלקוחות שעוברים אליכם לא להגדיל מהירויות?

"כל שחקן פועל כראות עיניו. לדוגמה, סלקום החליטה לא לסכן מסות של לקוחות ולגרום להם נזק ולא נכנסה. אנחנו הבנו שהמצב הוא שיש לקוחות שמבקשים שדרוג וצריכים להחליף נתב, אבל חסרים נתבים בשוק.

"יש כאן תהליך טכנולוגי שלוקח זמן. היום אנשים לא יכולים בלי אינטרנט, אז הבנו שהלקוחות קצת בבעיה, והאחריות שלנו היא שהמלצנו להם קודם לעבור בקצב המקורי בהתחלה ואחר-כך להתארגן, וכשיש להם נתב להתקשר ולבצע שדרוג.

"אנחנו מעריכים שכשזה יקרה נהיה בממשק האוטומטי, ואז זה יהיה הרבה יותר קל. אגב בזק, ייאמר לזכותם שהם אמרו כבר בהתחלה שזה לא חכם לשלוח את הלקוחות לקצבים הגבוהים, כי יש כאן מגבלות טכנולוגיות, וצריך לתת לזה לעבוד.

"עם זאת, אין ספק שהדבר הכי משמעותי ברפורמה זה שבטווח הבינוני, כשיהיו נתבים בשוק וממשק אוטומטי, כמות הלקוחות שיהיו מחוברים ב-100 מגה תעלה דרמטית. למעלה מ-50% מהלקוחות מבקשים קצבים של 40-100 מגה".

"ניתן לפתור את זה"

- ומה עושים עם בעיית הנתבים?

"פנינו למשרד התקשורת טרם יציאת הרפורמה לדרך וביקשנו להתערב בעניין הנתב של בזק. המשרד בחר שלא להתערב משיקוליו שלו. ברגע שזה המצב, לי אין ויכוח עם בזק. זה עניין בינם לבין הלקוח לפי ההתחייבות שנתנו ללקוחות. אני לא מתכוון לפרש את זה.

"אני חושב שצריך להבין שבגלל שבמשך שנים בזק שלטה פה, והיא הייתה קונה יחיד לנתבים, לא נוצר פה שוק נתבים, ואף אחד לא יכול להתמודד עם הרפורמה הזאת בלי פתרון לנתבים.

"אני חושב שבזק יכולה למצוא פשרה שהיא גם תצא מזה הגונה כלפי הלקוח וגם תראה שהיא מנסה לעזור לשוק להתפתח. או שהספקיות והלקוחות ישלמו סכום מסוים עבור הנתב, ואני מוכן לזה, או שבזק תגיד אני נותנת עכשיו גרייס של 3-4 חודשים כי אין נתבים, ללקוחות שיפדו את הנתבים ב-200 שקל, ואחרי זה זה נגמר, ואף אחד לא ידבר איתנו. ניתן לפתור את זה, והם מייצרים אנטגוניזם ללא צורך".

- מה לגבי הוט?

"למרות שיש הרבה טענות לבזק, צריך לזכור שעם כל הוויכוחים בזק יצאה לרפורמה, ואסור להתבלבל. הוט לא יצאה לרפורמה ולא תצא, וכל מה שהם עושים זה לעג לרש.

"אני איבדתי מזמן את האמון בהוט כפלטפורמה לשוק סיטונאי, ואני חושב שמשרד התקשורת צריך לשנות קו מול הוט, ובמקום לנסות לאלץ אותם להיכנס לשוק - מה שלא יקרה - אני הייתי הולך למתווה אחר של פיקוח אדוק על שירות הטריפל שלה.

"לבזק מגיע שהשוק הסיטונאי יהיה אצלה. אם הוט תקבל מנדט לעשות שימורים אגרסיביים - בזק לא תקבל את התופינים שלה, וזה לא צריך להיות ככה".