בעקבות חשיפת "גלובס" נפתחה בפרקליטות המדינה ובנציבות שירות המדינה בדיקה בנוגע להתנהלותו של מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן-אליהו בתהליך הקשור להסדרי מניעת ניגוד עניינים שהתחייב לפני מינויו לתפקידים בכירים.
משפטן בכיר אמר בעניין: "פרשת שני הסדרי מניעת ניגוד העניינים השונים שעליהם חתם בן-אליהו מחייבת לפחות את העמדתו לדין משמעתי על-ידי נציבות שירות המדינה, ולשקול אם עולה חשד להפרת אמונים".
גורם משפטי בכיר אחר אמר: "בעניין ההליך המשמעתי יש ממש, אבל הליך פלילי תלוי בשאלה אם בן-אליהו נקט פעולה ממשית במסגרת תפקידו לטובת אינטרס אישי שלו".
שלמה בן-אליהו בן-אליהו היה חייב, לפני המינויים לשני תפקידיו באפריל-מאי 2013, לחתום על שני הסדרי מניעת ניגוד עניינים: הסדר אחד במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד הבינוי; הסדר שני במסגרת תפקידו כחבר בכיר במועצת מקרקעי ישראל, הממונה ומפקחת על פעילות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
בשני המקרים היה על בן-אליהו להעביר לשר הבינוי אורי אריאל (הבית היהודי) הסדר שאושר על-ידי היועץ המשפטי של משרד הבינוי ושל רמ"י, ואושר גם על-ידי נציבות שירות המדינה ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה - ורק אז לקבל את אישור השר והממשלה למינויו כמנכ"ל וכחבר מועצת מקרקעי ישראל, שבה הוא מכהן כיו"ר ועדות משנה של המועצה לעסקאות גדולות ולפטור ממכרז.
מתחקיר "גלובס" עולה כי מדובר בשני הסדרים שונים בתוכנם זה מזה, באופן הנראה סלקטיבי מבחינת נושאי הדיווח על אינטרסים אישיים-משפחתיים, באופן שאינו מונע מבן-אליהו לעסוק בנושאים שיש לו בהם לכאורה עניין אישי ושדיווח מלא עליהם היה גורם למגבלות על יכולתו לעסוק בהם.
הסדר אחד מבין השניים, זה של רמ"י, כלל לא עבר כנדרש את הבקרה של נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
נוסף על כך, שר הבינוי אריאל כלל לא קיבל לאישור את ההסדרים הללו כמתחייב, ומכאן לא ברור איך אושרו שני המינויים של בן-אליהו על-ידי השר והממשלה, כנדרש בתקשי"ר (תקנות שירות המדינה).
דיווח אינטרסים סלקטיבי
בעקבות עתירות של התנועה למען חופש המידע, בראשות עו"ד אלונה וינוגרד, ולאחר מאבק בן חודשים אחדים, נחשפו שני הסדרי מניעת ניגוד העניינים של בן-אליהו. חלק מהפרטים בהם עדיין מחוקים.
כאשר נחשפו שני ההסדרים, התברר כי יש הבדלים משמעותיים בין הפרטים והאינטרסים שנמסרו בהסדר מול משרד הבינוי - לבין הפרטים והאינטרסים שנמסרו בהסדר מול רמ"י, בעיקר בתחום פינוי-בינוי במסגרת התחדשות עירונית ובמסגרת ההסדרים בתחום הקצאת קרקע למיזמים סולאריים.
בהסדר מול רמ"י דיווח בן-אליהו, בין השאר, כי בבעלותו ובבעלות "חלק מקרוביי" (הכוונה לילדיו) יחידות דיור בנכס בחיפה, וכי "ביחס לחלקה זו מקודם הליך תכנוני של פינוי-בינוי".
מי שעוסק במיזמים של פינוי-בינוי הוא משרד הבינוי, ואולם רמ"י אינה עוסקת בפינוי-בינוי. בן-אליהו מסר על האינטרס המשפחתי הזה בהסדר מול רמ"י, אבל לא בהסדר מול משרד הבינוי.
לעומת זאת, בהסדר מול משרד הבינוי מסר בן-אליהו על אינטרס שלו בתחום הסולארי, תחום הקשור באופן הדוק להקצאות קרקע ובעיקר בקרקעות מדינה שעליהן מופקדת רמ"י. בהסדר מול רמ"י בן-אליהו לא מסר על האינטרס הזה.
בן-אליהו מרבה להתבטא בזכות מיזמים של התחדשות עירונית ובכלל זה פינוי-בינוי, וכמו כן הוא מרבה להתבטא נגד יוזמות לשינוי והכבדה בתחום מיסוי הנדל"ן. בעבר אמר ל"גלובס" כי בבעלותו הישירה שתי דירות - באחת הוא מתגורר, ואת השנייה הוא משכיר.
באירוע בולט בעניין קרקע למיזם סולארי, הבקשה להקים מיזם בחוות שקמים של משפחת שרון שהגיעה למועצת מקרקעי ישראל, בן-אליהו לא דיווח על האינטרס שיש לו בתחום זה.
אריאל: "לא ראיתי ההסדרים"
בתגובה קודמת ל"גלובס" בעניין שני ההסדרים השונים הדגיש בן-אליהו: "האחריות הרוחבית על הסדרי ניגוד עניינים היא של היועץ המשפטי לממשלה, ובהתאם לכך קיימת יחידה במשרד המשפטים המרכזת את הטיפול בנושא. למותר לציין כי שני ההסדרים מוכרים היטב ליחידה, ועל כן ברור כי הטענה לפיה הדיווח היה סלקטיבי מגוחכת".
מלשכת שר הבינוי נמסר: "השר אריאל מוסר כי לא היו דברים מעולם, בצורה חד-משמעית. הוא לא קיבל לידיו ולא ראה את הסדרי ניגודי העניינים כלל!! מדובר בדברים שעסקה בהם הלשכה המשפטית בלבד. כל פרסום של דברים שירמזו אפילו בקצת כאילו השר ידע או קיבל לידיו, הם מבחינת השר עילה לתביעה מיידית בהוצאת דיבה".
מפרקליטות המדינה נמסר: "בהתאם להוראות התקש"יר, משרות שהמינוי להן הוא בידי הממשלה או טעון את אישורה, לא יובאו לאישור הממשלה בטרם נבחנה סוגיית ניגוד העניינים על-ידי היועץ המשפטי של המשרד בתיאום עם נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. בהתאם להוראה זו תואם הסדר ניגוד העניינים שנערך למר בן-אליהו לעת מינויו כמנכ"ל משרד הבינוי גם עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים. הסדר ניגוד העניינים השני, שהוכן לעת מינויו של מר בן-אליהו כחבר מועצת מקרקעי ישראל, לא תואם עם משרד המשפטים ולא היה מוכר למשרד המשפטים עד לפרסומים האחרונים".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "ההסדר לא נוסח על-ידי הלשכה המשפטית ברמ"י כפי שיתר ההסדרים של חברי המועצה אינם מנוסחים על-ידינו. לפיכך לא בוצע גם כל הליך של תיאום ובקרה מול משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, והנחנו כי תיאום שכזה נעשה על-ידי משרד הבינוי. ברשות מקרקעי ישראל לא היו מודעים לקיומו של הסדר נוסף, וממילא לא היו מודעים לפערים בדיווחים".
מנציבות שירות המדינה נמסר: "לעניין ההסדר של המנכ"ל שלמה בן-אליהו, הנושא בבדיקה עם משרד המשפטים".
בן-אליהו: "קשקוש אחד גדול"
במענה לפנייה נוספת בעניין זה ולאור העמדות של השר אריאל, משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, אמר בן-אליהו: "הסדר למניעת ניגוד עניינים שעליו חותם כל בכיר בממשלה אינו קובע כי קיים ניגוד עניינים, אלא מסדיר את התהליכים למניעת אפשרות לכך. לגבי כל תפקיד או משרד, ייתכן הסדר שונה.
"מאחר שבמשרד הבינוי אני משמש כמנכ"ל וברשות מקרקעי ישראל כחבר מועצה, קיים שוני בין ההסדרים. על התיאום בין ההסדרים השונים ועל אישורם אחראית מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים, אשר רואה את כל ההסדרים ומנחה את היועץ המשפטי בכל משרד ומשרד כיצד לעורכו ואיזה סעיפים לכלול בו, והיא המאשרת אותו.
"הסדרי ניגוד העניינים שלי, הן במשרד הבינוי לעניין תפקידי כמנכ"ל המשרד, והן ברמ"י לעניין חברותי במועצת מקרקעי ישראל, נערכו על-ידי היועצים המשפטיים הרלוונטיים, בשיתוף-פעולה מלא שלי ועל-פי הנחייתם. הסדרים אלה נשלחו לכלל היועצים המשפטיים הרלוונטיים, במשרד וברשות מקרקעי ישראל, וככל שהיו להם השגות או הערות - הרי שיכלו להתריע על כך לפני מועד חתימתם.
"לעניין מעורבות משרד המשפטים, אציין כי לי ולחבריי המנכ"לים אין קשר ישיר עם משרד המשפטים, והגורם המתווך בינינו הוא היועץ המשפטי של כל משרד. כך גם תיאום נוסח ההסדרים למניעת ניגוד עניינים, וקבלת ההנחיות לכתיבתם, נעשים על-ידי היועץ המשפטי בלבד, ולנו כמנכ"לים אין כל ידיעה בעניין.
"לסיכום אציין כי העיסוק בנושא הוא קשקוש אחד גדול, מאחר שאין כל טענה כי פעלתי בניגוד עניינים כלשהו (דבר שלא אירע מעולם). היועצים המשפטיים של שני המשרדים הכירו את שני ההסדרים, והטענות כולן עוסקות בשאלות של פרוצדורה של אחרים, שאינה בתחום טיפולי או אחריותי".
מצא את ההבדלים-הסדרי ניגוד העניינים שעליהם חתם שלמה בן אליהו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.