התובעת במשפט נוחי דנקנר: "הצגנו די ראיות כדי להרשיעו"

לאחר כשנה של דיונים מסעירים, התקיים היום (ה') הדיון האחרון בפרשת הרצת המניות לכאורה של נוחי דנקנר באי.די.בי. בשלב הבא תינתן הכרעת הדין של השופט חאלד כבוב בפרשה, אשר תתייג את דנקנר או כעבריין ניירות ערך או כחף מפשע.

בדין שנערך הבוקר, לאחר שהוגשו הסיכומים בכתב בתיק, אמרה התובעת, עו"ד חנה קורין מהפרקליטות, כי קיימת הטעיה מצד הנאשמים בטיעוניהם כאילו התיק מבוסס אך ורק על עדותו של עד המדינה עדי שלג. זאת לאחר שבסיכומיו בכתב, אחד הנושאים שבהם עסק דנקנר באריכות נגע לחוסר אמינותו של עד המדינה שלג ולטענה כי מדובר בעדות שקר.

"הצגת עדות המדינה כראיה היחידה חוטאת לאמת. עדותו של עד המדינה הייתה אחת הראיות. לא נברח מנושא האיכונים (ראיות לשיחות הטלפון בין שטורם לדנקנר, א' ל"ו) וההשפעה על משקל עדותו, אך אנחנו סבורים כי ניתן להתבסס עליה. וגם אם לא ניתן להתבסס עליה - הצגנו די ראיות להרשעה", טענה קורין בדיון. 

דנקנר מואשם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקה שביצעה החברה בפברואר 2012. דנקנר מואשם כי פעל עם מנהל ההשקעות איתי שטרום באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית החברה, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה.

לפי הנטען, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתאומות שביצעו שטרום, הבעלים של חברת ISP, ושותפו, עדי שלג, שהפך עד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.

בכתב האישום נטען עוד כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו ואת קשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים, על-מנת שיוכל להריץ את מניית אי.די.בי.

בנוסף, נטען כי בתקופת ההרצה, שהתרכזה ב-3 ימי מסחר, דאג דנקנר שמקורביו וחבריו, אנשי עסקים, ירכשו מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים. 

בחודש שעבר, לאחר שהתביעה הגישה את סיכומיה בתיק, הגישו גם נוחי דנקנר ושטרום את הסיכומים מטעמם, במסגרתם טענו לחפותם.

הדיון שהתקיים היום נועד להבהיר נקודות שונות בסיכומים ולתמצת את הפרשה לקראת הכרעתו של השופט חאלד כבוב. 

"סביבה עסקית לגיטימית"

במהלך הדיון הבהירה התובעת, עו"ד חנה קורין, כי "מה שמאפיין את התיקים שלנו זה הם שנעשו בסביבה עסקית לגיטימית. גם לשיטתנו, העבירות הכי חמורות לא מתבצעות עם כובעי גרב ואקדחים אלא בשיחות בית ובתי-קפה, ולכן אין אקראיות, ואי-אפשר להגיד 'מה כבר עשינו?'". 

לטענתה, "לצד הקושי המובנה להוכיח עבירה שנעשית בסביבה לגיטימית, החוזק של התיק הוא שהפעילות היא מאוד חריגה. זו לא פעילות המסחר היומיומית של שטרום. זו פעילות חריגה. דנקנר לא מכחיש שהוא הפנה את הגורמים השונים לשטרום, אך מזלזל במסקנה שלנו. זה לא תיק שגרתי, יום נוח במשרד. הייתה פעילות מאוד חריגה, ויש משמעות ראייתית לעוצמה ולעיתוי. יש לנו הרבה מעבר לתמונה מטרידה".

עוד נטען מטעם התביעה כי "שום דבר לא תומך בטענת האדישות והשלווה של שטרום ודנקנר. אנחנו חולקים על כך שדנקנר היה אדיש. הוא לא ישב בחיבוק-ידיים אלא עשה פעולות פוזיטיביות. אנחנו שומעים על מאמצי גיוס שנמשכים עד השנייה האחרונה, ואפילו דנקנר כאן על הדוכן אמר 'הקאתי דם'... אי-אפשר לדבר על אדישות מוחלטת למחירים, וההודעות שלו מראות שהמחירים וההיצעים הטרידו אותו". 

"סיפור תם-לב" 

מנגד טענה עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את איתי שטרום, כי "הסיפור הוא לא סיפור של מניפולציה... אלא סיפור תם-לב".

עוד היא הוסיפה כי "לנסות 'להחליק' את העדות של עדי שלג ולהגיד 'יש די ראיות' - זה דבר שלא ייעשה. הרי שלג עמד על כך שיש פעולת הנחיה פנים מול פנים, אך זה הופרך. מבחינה משפטית, מה המשמעות שזה הופרך, מעבר לכך שזה שקר בוטה? אני הייתי בטוחה, מתוך אמונה במערכת, שהם היו מבטלים את הסכם עד המדינה והיו מבטלים את כתב האישום".

לדבריה, שטרום הסביר בעדותו את כל הראיות הנסיבתיות. "הוא לא ברח, לא הרחיק עצמו. זה זועק חפות. למראית-עין הוא מוכן לקבל שהמעורבות של דנקנר נראית לא בסדר, אבל הוא מסביר שהוא פעל ממניעים עצמאיים, ומתמודד עם כל אחת מהטענות של הפרקליטות". 

"מצבה של אי.די.בי לא היה קריטי" 

עו"ד גיורא אדרת, המייצג את נוחי דנקנר, טען בדיון כי "כתב האישום וטיעוני התביעה בבקשתה להאשים את הנאשמים מבוססים בראש ובראשונה על סיפור מעשה. התביעה שבחנה את המקרה ואת הראיות בנתה פה סיפור עם התחלה אמצע וסוף. אנחנו ניסינו להראות בסיכומים - ואני חושב שהצלחנו - שסיפור התביעה כפי שהיא מציגה אותו איננו עומד במבחן הראיות. מנגד, סיפור המעשה החלופי שדנקנר ושטרום מציגים הוא קוהרנטי ויציב". 

אדרת התייחס לטענה הבסיסית של התביעה כי ההנפקה והצלחתה היו קריטיות להצלחת אי.די.בי, ולכן דנקנר ביצע את הפעולות הלא חוקיות לכאורה כדי להשפיע על המניה. "הטענה הבסיסית של התביעה הייתה שהצלחתה והנפקתה היו קריטיות מבחינת אי.די.בי - שללא ההנפקה אי.די.בי הייתה קורסת, ולכן, מאחר שהיה חשש שההפקה לא תצליח - היה צריך לעשות פעולה. הבסיס הזה של התביעה מחייב תוכנית ותכנון מוקדם. אין כאן מקום לספונטניות. תוכנית כזו של 'הצלת הקונצרן' לא בונים תוך כדי תנועה".

עוד הוסיף עו"ד אדרת: "הראינו שבפברואר 2012 לא הייתה שום דחיפות, ומצבה של אי.די.בי לא היה קריטי. היו בקופתה 240 מיליון שקל. היה ניתן לגייס מבעלי השליטה לפחות 50 מיליון. בפועל, בהנפקה בעלי השליטה הכניסו 62 מיליון ואחר-כך בהנפקת הזכויות עוד 40 מיליון. והנה, אנחנו עומדים על קופת מזומנים - ללא הנפקה - של כ-350 מיליון שקל, שזה מביא את אי.די.בי ליכולת פירעון של חצי שנה קדימה. הראינו שההנפקה הייתה פתרון מהיר וזמין. ההחלטה לצאת להנפקה נפלה רק לאחר שנוחי דנקנר עשה בדיקות עם בעלי השליטה, חברים ומקורבים". 

"לא הנפקה רגילה"

לדבריו, "דנקנר, כמו כל השוק, ידע שמצבה של אי.די.בי הוא מאתגר, והוא ידע שאם הוא יחליט לצאת בהנפקה - זו הנפקה לא רגילה, שכן המוסדיים לא ישתתפו בה. כל העיתונות הכלכלית באותה התקופה כתבה שזו לא הנפקה רגילה.

"נוחי דנקנר, מרגע שההנפקה יצאה לדרך, מדבר, מתקשר ונפגש ורוצה לראות האם תהיה היענות ובאילו סדרי גודל. מדברים על סכומים עגולים וגדולים, ואנשים לא ציפו לרווח מהיר".