כל מי שעוסק בתמ"א 38 ממתין בציפייה לאישור תיקון 3 א' שאמור לייצר ודאות בכל הנוגע לחישוב הזכויות בפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש. בינתיים, רוב אנשי הענף לא מודעים לכך ששינוי קטן שמכון התקנים עתיד לאשר בסוף החודש בתקן 413 (תקן לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה - א"ח) עשוי לעורר סערה גדולה הרבה יותר בתחום - ואף להכשיל עסקאות מתוכננות.
ל"גלובס" נודע כי במכון התקנים עומדים לאשר שינוי להגדרה של מהו מבנה נמוך שמוחרג מהצורך לחיזוק. אחד הפרמטרים שמגדירים היום מהו מבנה שזקוק לחיזוק וכך יכול לקבל את הזכויות מכוח תמ"א 38, הוא מקדם התאוצה.
עד לאחרונה קבע התקן כי מבנה נמוך שאינו דורש חיזוק הוא כזה שמקדם התאוצה על-פי תכנונו המקורי קטן או שווה ל-0.075. לתקן צורפה מפה שהגדירה את מקדמי התאוצה באזורי הארץ השונים, ועל-פי מפה זו מקדם התאוצה האמור היה רק באזור סיני. כך שעל-פי התקן כמעט כל המבנים הקטנים היו יכולים לקבל את זכויות החיזוק.
אבל, בתחילת השנה שינו במכון התקנים את התקן כך שמבנה שזכאי לחיזוק הוא כזה שמקדם התאוצה בו קטן מ-0.06, ובמקביל גם החליפו את המפה ברשימה מפורטת של עשרות יישובים עם מקדם התאוצה הרלוונטי לכל אחד מהם.
גם בשלב הזה עדיין לא היה שינוי, והכול המשיך כרגיל, אולם לאחר מכן הסתבר שהייתה טעות דפוס בתקן שאושר וכי מקדם התאוצה היה צריך להיות קטן או שווה ל-0.06. כעת ערכו במכון התקנים שינוי נוסף, ובסוף החודש הנוכחי אמורה להתכנס הוועדה הטכנית של מכון התקנים כדי לאשר את השינוי. מספר חודשים מאוחר יותר, לאחר אישורו הסופי, עתיד התקן החדש להיכנס לתוקף.
למרות שעל פניו מדובר בשינוי קטן ולא משמעותי, אותו מקף קטן שעתיד להתווסף לנוסחה צפוי להשפיע דרמטית על הבניינים שיוכלו לקבל זכויות לחיזוק ועל אלה שלא. הסיבה לכך היא שברוב מרכז הארץ, ובגוש דן כולו למשל, מקדם התאוצה על-פי הטבלאות המפורטות במסגרת התקן עומד על 0.06. ברגע שהתקן החדש יקבע שבניין שאינו זכאי לחיזוק הוא כזה שמקדם התאוצה בו קטן או שווה ל-0.06, הוא למעשה מוציא ברגע אחד את המבנים הנמוכים מתמ"א 38. המשמעות בפועל היא שהשינוי הקטן הזה עשוי להוציא עשרות אם לא מאות בנייני מגורים קטנים מתוכנית תמ"א 38.
מכיוון שלא מעט קבלנים או יזמים וגם בעלי בתים קטנים החלו לקדם בשנים האחרונות פרויקטים על בניינים כאלה, שינוי התקן האמור עשוי לשנות את הנחת היסוד שלהם כך שהזכויות שחשבו שיוכלו לקבל אינן תקפות.
לצד השינוי בתקן, גורמים בענף סבורים שמדובר בשינוי שלא צריך להיעשות על-ידי מכון התקנים אלא על-ידי גוף תכנוני, וזאת בשל השפעתו הגדולה על השוק וזיקתו לתכנון. עו"ד מיכה גידרון, לשעבר יו"ר ועדת הערר המחוזית בתל-אביב, התייחס לשינוי התקן ואמר כי "לא שמעתי על שינויים גיאולוגיים שחלו בעשר השנים האחרונות מאז כניסת תמ"א 38 לתוקף שמצדיקים את שינוי מקדם התאוצה של רעידות אדמה. לכן תמוה הדבר בעיני שמכון התקנים מתערב בנושא תכנוני מובהק, על איזה מבנים ראוי ונכון להחיל את תמ"א 38, ופוגע בזכויות תמ"א של מאות מבנים בדרך של ביצוע תיקון טכני בתקן 413".
עו"ד ענת בירן, העוסקת בדיני מקרקעין ומי שמייצגת ועדי בתים ויזמים בהתחדשות עירונית, מציינת כי לדעתה שינוי התקן נועד אך ורק כדי למנוע מתן זכויות תמ"א 38 וזוהי לא סיבה מוצדקת. "אם רוצים לשלול זכויות תמ"א ראוי שיעשו זאת במסגרת התמ"א עצמה בהליך שקוף מול הציבור ולא 'מאחורי גבו של הציבור'.
הרי לא הגיוני שבניינים שעד היום דרשו חיזוק התחזקו לפתע מעצמם וכבר אינם טעונים חיזוק יותר. מעבר לכך, גם אם יעבור שינוי תקן כזה יש לדחות את כניסתו לתוקף לתקופה של שנתיים לפחות על-מנת שלא לפגוע באנשים שהסתמכו על המצב הקיים. זה לא נכון לערער בצורה מיידית את אמות המידה החלות כיום בלי לתת התראה סבירה מראש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
