"כרמל שאמה-הכהן מסרב לפינוי-בינוי בבניין ממניעים סחטניים"

"עניינה של תביעה זו במקרה קלאסי של דיירים סרבנים המחזיקים בשתי דירות מתוך 12 בבית משותף בשכונת רמת-השקמה ברמת-גן המסרבים, בסירוב בלתי סביר, לעסקת פינוי-בינוי שהוצעה להם. כל זאת, לאחר שכל יתר בעלי הזכויות בדירות במקבץ בעלי הזכויות ב-10 מתוך 12 הדירות נתנו הסכמה לעסקה זו כבר שנים קודם לכן" - כך טוענים 21 דיירים, זוגות ויחידים, המתגוררים בבתים המשותפים ברחוב אחד העם 56 ו-58 בשכונת רמת-השקמה ברמת-גן, הנכללים בפרויקט פינוי-בינוי בתביעה בסך כ-9.3 מיליון שקל שהגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד חבר הכנסת לשעבר כרמל שאמה-הכהן, שגריר ישראל ל-OECD, ורעייתו, ורד, ונגד 6 נתבעים נוספים, כולם בני משפחה אחת, משפחת רפאלי.

התובעים טוענים כי שאמה-הכהן, לשעבר חבר כנסת מטעם הליכוד ומי שהיה בין היתר יו"ר ועדת הכלכלה, והנתבעים הנוספים - נאוה, תומר, שוקי, רפאל, יונתן וישראל רפאלי - כלל אינם גרים בדירות במתחם שהם בעלי הזכויות בהן. לפי הנטען, "על כן ברור ונהיר כי מדובר בסחטנות לשמה, לצורך השאת תמורת הנתבעים על-חשבון הדיירים האחרים בפרויקט".

לפי התביעה - שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות' - לבעלי הזכויות במתחם הוצעה עסקת פינוי-בינוי על-ידי יזם הפרויקט, "החברה לפינוי ובינוי רמת-השקמה", במסגרתה בעלי בזכויות בדירות במקבץ יעבירו לידיו את זכויותיהם בדירות לצורך הריסת הדירות שבמקבץ והקמת בניין חדש תחתיו. זאת, בתמורה לקבלת דירות חדשות בבניין החדש שיהיו בשטח הכפול משטח הדירות הקיימות.

התובעים מדגישים בתביעתם כי מצב הבתים המיועדים לפינוי ובינוי הוא רעוע, וברור כי הנתבעים אינם רוצים בטובתם, וכי סירובם לפינוי נובע ממניעים סחטניים. לדבריהם, מדובר בעסקה שצפויה להשביח את הדירות בהם מחזיקים הן התובעים והן הנתבעים לאין-שיעור, "כל זאת נוכח מצב הדירות כיום ומצב הבית המשותף, שהינו חלק מבנייני 'רכבת' ישנים בעלי תשתיות רעועות ומוזנחות. ברור כי, בין השאר, נוכח עובדה זו, הרי פרויקט הפינו-בינוי הוא ישועתם של בעלי הזכויות בדירות במקבץ וצו השעה, הן בהיבט הפרטי והן בהיבט הכלל ציבורי".

עסקה כדאית

לטענת הדיירים התובעים, לא יכולה להיות מחלוקת כי עסקת הפינוי-בינוי שהוצעה היא עסקה כדאית כלכלית שיש בה להטיב את מצבם, והיא כוללת גם מתן תמורה בשווי מגורים חלופיים עד הקמת הדירה החדשה במקום זו שתיהרס וכן מתן בטוחות הולמות לביצוע העסקה.

למרות זאת, נטען, הנתבעים סירבו ועודם מסרבים סירוב בלתי סביר לעסקת הפינוי-בינוי, "משאין בידם כל הצדקה לסירובם זה, ומשלא חלות בעניינם כל נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בהוראות חוק פינוי ובינוי, כל זאת שעה שהנתבעים עצמם ממילא לא מתגוררים פיזית במתחם". 

בתביעה מגוללים התובעים - בהם יוסף אחדות, יוסף אריאלי, דליה כהן, אליהו שמש ודיירים נוספים - את השתלשלות האירועים שהובילו לתביעה. בין היתר מתואר כיצד במשך שנים ניסו יזמים שונים, בהם אפריקה ישראל, שיכון ובינוי ואשדר, להוציא אל הפועל פרויקט פינוי-בינוי במתחם המדובר, ואולם כל המאמצים העלו חרס בשל מורכבות העניין והעלויות העצומות הכרוכות בביצוע הפרויקט.

לפי כתב התביעה, החל משנת 2009 החלה היזם הנוכחי, "החברה לפינוי ובינוי רמת-השקמה", ליזום מהלכים לשם חידוש הזכויות לביצוע תוכנית הפינוי-בינוי. בדצמבר 2013 פורסמה התוכנית, המהווה תוכנית התחדשות עירונית. בתוך כך, בין השנים 2010-2013 נחתמו הסכמים לפינוי ובינוי בין היזם לבין התובעים. אלא שלפי הנטען, כאמור, הזוג שאמה-הכהן והנתבעים הנוספים מסיבות שאינן סבירות, לטענת שאר הדיירים, סירבו להצעת היזם.

לגבי שאמה-הכהן ורעייתו נטען בתביעה כי הם סירבו להצעות שונות של היזם, בהן הצעה שכללה קבלת דירה חדשה בשטח של 120 מ"ר הכוללת חניה, מחסן ומרפסת-שמש בתוספת תשלום של 200 אלף שקל, ובנוסף - תשלום עבור מגורים חלופיים מיום פינוי הדירה ועד לקבלת הדירה החדשה וכן מתן בטוחות הולמות.

לפי כתב התביעה, בהמשך העביר היזם לזוג שאמה-הכהן הצעה משופרת חדשה, לפיה הם יקבלו שתי דירות בגודל 65 מ"ר, כל אחת בבניין החדש שיוקם, בתוספת ממ"ד, מרפסת-שמש ומחסן וכן תשלום בעד מגורים חלופיים ובטוחות מתאימות. ואולם, לדברי התובעים, "שוב סירבו בני הזוג שאמה-הכהן, ועודם מסרבים, גם להצעתו זו של היזם, ללא נימוק של ממש לסירובם".

התובעים מציינים כי סירובם של הנתבעים לפנות את הדירות מונע מהתובעים את האפשרות שניתנה להם לפתח את הדירות והמקרקעין שהם בעלי זכויות בהם ולהטיב את מצבם. לפי הטענה ובהתאם לחוות-דעת שצירפו לתביעתם, הנזק שגרמו הנתבעים לתובעים בשל סירובם לפינוי נאמד בכ-9.3 מיליון שקל עד כה.

התובעים מציינים עוד כי אחד התובעים, יוסף אחדות, הוא אדם מבוגר ואלמן שגר בגפו בדירה, ורעייתו, שנפטרה בשנים האחרונות, לא זכתה לראות את הפרויקט יוצא לפועל, בין היתר בשל סירובם העיקש של הנתבעים לכרות עסקת פינוי-בינוי עם היזם.

"אחדות גר כעת בדירה ישנה שסימני הזמן ניכרים עליה, ושהיא אינה משופצת על-ידו הן מסיבות כלכליות והן בשל הציפייה להוצאתו של הפרויקט לפועל", נטען.