במקביל להתמקדותו בסיכונים הגלומים בשוק הדיור, בנק ישראל מייחד קטע נרחב מדוח היציבות החצי-שנתי שלו לעלייה החדה באשראי למשקי-בית בשנים האחרונות והסיכון הטמון בה.
לפי הבנק המרכזי, סך החוב למשקי-בית (כולל משכנתאות) צמח בשנה האחרונה ב-6%, ונכון לסוף
חודש אפריל הוא עומד על 481.7 מיליארד שקל, כאשר האשראי שאינו למשכנתאות מהווה כשליש מסכום זה.
בבנק ישראל מציינים כי מאז שנת 2012 מתקיים סקר למשקי-בית, במיזם משותף של כמה גופים - ובהם הלמ"ס, בנק ישראל ומשרד האוצר - אשר עוקב אחרי התנהלות של 4,621 משקי-בית. תוצאות הסקר הפיננסי מראות כי כבר כיום, 30% ממשקי-הבית צברו חוב צרכני של כ-94 אלף שקל בממוצע.
מתוצאות הסקר עולה גם כי שיעורם של בעלי המשכנתא עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה, והוא נע מ-7% בעשירון התחתון לכ-41% בעשירון העליון. לעומת זאת, שיעורם של בעלי החוב הרגיל הולך ועולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה רק עד שלב מסוים: הוא עולה מ-18% בעשירון התחתון ל-34% בעשירון השישי, אבל מעשירון זה הוא מתחיל לרדת, "ככל הנראה מפני שהעשירונים הגבוהים פחות זקוקים לאשראי צרכני למימון פעילותם השוטפת", מעריכים בבנק ישראל.
בבנק המרכזי מציינים כי "האשראי שאינו לדיור נחשב למסוכן יחסית לאשראי לדיור, מפני שרק חלקו (בעיקר ההלוואות לרכישת רכב) מגובה בביטחונות. לכן, במקרה שהגברת התחרות תוביל להגדלת האשראי שאינו לדיור ולהגדלת המינוף של הלווים, יש לקדם אותה בזהירות כדי לשמור על יציבותם הפיננסית של משקי-הבית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
