הקמת הרשות להתחדשות עירונית אושרה סופית בכנסת

כשנתיים לאחר גיבוש הצעת המחליטים להקמת רשות להתחדשות עירונית על ידי משרד האוצר, ולמעלה משנה של דיונים קדחתניים בוועדת הרפורמות בראשותו של ח"כ אלי כהן (כולנו), אישרה אמש (ד') מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק החדש. נציין שהחוק עבר ברוב קולות כאשר 57 חברי כנסת הצביעו בעד ו-6 התנגדו.

הצעת החוק קובעת כי תוקם רשות חדשה, רשות להתחדשות עירונית שתפעל לקידום פרויקטים במסגרת פינוי בינוי ותמ"א 38 ותעניק הן כלים חדשים לקיצור ההליך, הן תקציב ייעודי לתחום שהוזנח בשנים האחרונות והן מנגנון שאמור גם לקצר את הבירוקרטיה מחד ולהגן על בעלי הדירות מנגד.

חשוב לציין שהקמת הרשות צפויה לקחת זמן והיא לא צפויה להתחיל לפעול בקרוב. בחוק שאושר לא נקבע מועד תחולה, או תאריך יעד להתחלת פעילות הרשות, אך נזכיר כי כעת יצטרכו במשרד הבינוי והשיכון, המופקד על הרשות החדשה, להתחיל בהליכי המינוי, פרסום מכרזים ועוד. נותר רק לקוות שהעובדה שלא נקבע מועד להקמת הרשות לא יעכב את מועד הקמתה בפועל.

אחד הסעיפים שעיכב את אישור הצעת החוק להקמת הרשות בוועדת הרפורמות היה הסעיף המתייחס למינוי ראש הרשות. שר השיכון והבינוי יואב גלנט, המופקד על הרשות החדשה, דרש לקבוע כי מינוי ראש הרשות ייעשה ללא מכרז. לדרישה זו קמו מתנגדים רבים בהם גם משרד המשפטים. עם זאת, בישורת האחרונה של הדיונים הוחלט בסופו של דבר לאפשר את המינוי ללא מכרז, לא מן הנמנע בשל הלחץ הגדול לאישור הקמת הרשות עוד לפני תום המושב. במקביל, הוחלט שהמינוי שייעשה ללא מכרז, יהיה תקף לשנה וחצי בלבד שלאחריה ייבחר ראש רשות קבוע במסגרת ועדת איתור.

מימון של 80 מיליון שקל בשנה

עוד שינוי מהותי מהנוסח המקורי של הצעת החוק התייחס לתקצוב פעילות הרשות. בעוד המטרה הראשונית הייתה לקבוע "צינור" מימון קבוע שיגיע מקופת רשות מקרקעי ישראל בשיעור של 2% מהכנסותיה בשנה, בסופו של דבר הוחלט כי הרשות תתוקצב בנפרד. על פי הסיכומים שהושגו מול משרד האוצר, הסכים האחרון להתחייב לתיקצוב הרשות ב-80 מיליון שקל בשנת 2017 ובסכום זהה בשנת 2018.

עוד שינוי שהוכנס להצעת החוק קובע כי במקום מליאה שהייתה אמורה להיות מורכבת מנציגי ממשלה שונים עם יכולת השפעה על הרשות, תוקם ועדה מייעצת בה יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה הבאים: משרד השיכון, משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ושני נציגי השלטון המקומי. בנוסף, בישורת האחרונה של הדיונים הוחלט שהוועדה המייעצת תכלול שני נציגים נוספים, האחד ממשרד החינוך והשני ממשרד הרווחה.

הרשות מתייחסת גם לפן החברתי של פינוי בינוי ותמ"א 38 ובמסגרת הצעת החוק נקבע כי יישמרו הזכויות של דיירי הדיור הציבורי בפרויקטים וכי שכר הדירה לא יעלה במסגרת פרוייקטים של התחדשות עירונית. עוד נקבע כי תיתכן השתתפות בתשלומי ועד הבית לפי מבחן הכנסה וזכויות הרכישה לדיירי הדיור הציבורי יישמרו בהתאם לשווי של הדירה הישנה. עבור קשישים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה נקבע כי היזם יצטרך לשלם את העלייה בתשלומי ועד הבית של אוכלוסיה זו למשך חמש שנים ואם לא, התנגדות בעלי דירות אלו לא תוכל להיחשב כ"דייר סרבן".

תקציב לחיזוק מבנים בפריפריה? רק בהמשך

עוד סעיף בהצעת החוק מתייחס גם לפריפריה, שם פרויקטים של התחדשות עירונית נדירים יותר בשל אי היתכנות כלכלית. סעיף זה קובע כי יקבע תקציב ייעודי לחיזוק מבנים בפריפריה בהם לא קיימת כדאיות כלכלית. נדגיש כי מדובר בסעיף די מעורפל וללא מסגרת תקציב או קביעת החלטה ברורה על תקופת יישומו.

עוד נושאים בהם תטפל הרשות החדשה הם הקצאת קרקע משלימה לפרויקטים שאינם יכולים לצאת לדרך ללא תוספת זו; קידום תוכניות אב להתחדשות עירונית בערים השונות ואף יכולת לקדם תוכנית "מעל ראשה" של עיר שלא תעשה כן; יכולת לקבוע כי 25 המ"ר המתווספים לדירה בפרויקטי תמ"א 38 יהיו פטורים ממס; הקמת מנהלות ברשויות המקומיות ותקצוב של משרד הבינוי והשיכון להקמת המנהלות האמורות;

קביעת מדרגה נוספת של היטל השבחה בפרויקטי פינוי בינוי בשיעור 50%, וזאת במקום המצב הקיים בו ניתן לפטור פרויקט מהיטל השבחה או לגבות היטל השבחה מלא; קידום הסכמי גג להתחדשות עירונית; מתן סמכות לרשויות המקומיות להפחית את אגרות הבניה במטרה לעודד יזמים; הקטנת מספר יחידות דיור הדרושות להכרה בפרויקט פינוי בינוי מ-24 ל-12 בלבד; מתן אפשרות לרשות המקומית למתן הקלות בארנונה בפרויקטים של התחדשות עירונית; השלמת המעטפת החקיקית במסגרת אישור חקיקה משלימה של חוק המארגנים וחוק דייר סרבן.