קצת יותר מעשור לאחר שתמ"א 38 אושרה בממשלה, 1,400 מבנים חוזקו, נהרסו או נמצאים בתהליך של חיזוק ובנייה. זו הכותרת המרכזית מדוח יישום תמ"א 38 שפרסם לאחרונה מינהל התכנון שבמשרד האוצר.
הרבה? מעט? הכול יחסי, ותלוי איך מסתכלים על הנתונים. אם ברחבי ישראל יש מאות אלפי בניינים ישנים שזקוקים לחיזוק, אין ספק שמדובר במעט, אחוז קטן מאוד מהפוטנציאל. אבל, חשוב לזכור שאומנם מדובר בעשור מאז אושרה התוכנית, אבל רק בשנים האחרונות היא תפסה תאוצה, כך שגם 1,400 מבנים זה משהו.
אגב, 1,400 מבנים הם למעשה 1,400 היתרי בנייה שאושרו בוועדות המקומיות. כלומר, נמצאים בסוף הליך הרישוי אבל עוד טרם סיום הבנייה. וכמה בקשות להיתרים היו? על-פי הדוח, יזמים וקבלנים הגישו במרוצת השנים לא פחות מ-4,800 בקשות להיתר. כלומר, רק כשליש מהבקשות אושרו.
נתון זה מעיד שיש פעילות רבה בתחום, אבל הליכי האישור, כמו גם שינויים בתוכנית, התנגדויות או תיקונים חדשים לתמ"א (כמו התיקון לחישוב הזכויות במסלול הריסה ובנייה מחדש) רק מאטים את תהליכי האישור.
ואם כבר מדברים על התיקון החדש, הדוח של מינהל התכנון, שאומנם מתייחס לשנת 2015, כבר מעיד על כך שהתחום מושפע מהדיונים הלא נגמרים על התיקון החדש. נזכיר שבעקבות חוות-דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לדרך חישוב הזכויות בפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, הוקפא השוק. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מנסה כבר חודשים ארוכים להגיע לנוסחת חישוב חדשה, ובינתיים הנתונים מעידים שלמרות שמדובר במסלול המועדף על כולם, היישום שלו נמצא בירידה.
הנתונים מעידים שלאחר שנים של עלייה בהיקף הגשת בקשות ואישור הבקשות במסלול הריסה ובנייה, ב-2015 מספר הבקשות להיתר ירד בשיעור של כ-13.5%, ומספר הבקשות שאושרו ירד גם הוא בשיעור של כ-4% בשנה.
ומה עם הפריפריה? גם בדוח החדש אין יותר מדי בשורות. המחוז הפעיל בתחום הוא, לא מפתיע, תל-אביב. אחר-כך מחוזות חיפה והמרכז, ואת הרשימה חותמים מחוז דרום ירושלים וצפון. במחוז צפון, אגב, לא הוגשה אף לא בקשה אחת להיתר במהלך שנת 2015.
אז 1,400 בניינים נמצאים בתהליך, חלקם כבר הסתיימו. אבל השאלה הגדולה היא לאן הולך התחום. האם העובדה שהממשלה החליטה שחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה ייעשה על-ידי השוק החופשי ללא סבסוד, תוביל לכך שביום הדין רק הבניינים באזור המרכז יישארו לעמוד? האם לא הגיע הזמן לתקצב חיזוק מבנים מועדים לפורענות גם בבית שאן, טבריה, צפת ובמקומות נוספים שנכון להיום אינם כלכליים ליזמים ולקבלנים?
על-מנת שהתוכנית אכן תוביל לחיזוק מאסיבי של בניינים ישנים המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, להסדיר את נושא חישוב הזכויות ובעיקר להעניק ודאות לענף כדי שקבלנים ויזמים יוכלו לעבוד. במקביל, ולא פחות חשוב, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להתייחס לעומס התשתיות שגורמת התוכנית, ולהכין תוכנית מסודרת גם לתקציב המיועד לנושא זה וגם לתכנון נכון. הרי חיזוק מבנים זה חשוב, אבל גם תכנון נכון חיוני כדי שיהיה אפשר לקרוא לתחום הזה התחדשות עירונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
