לאחר תקופת הקפאה ארוכה, הצעת חוק הדייר הסרבן חוזרת לדיון. מחר (ג') צפויה ועדת הרפורמות בכנסת, בראשות ח"כ רחל עזריה, לדון בהצעת החוק.
נזכיר כי מדובר בהצעת חוק ממשלתית שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, ותכליתה שינוי המצב הקיים בעל הנוגע להתנגדויות בפרויקטי פינוי-בינוי.
על-פי הצעת החוק, בעלי דירות בבניין המיועד לפינוי-בינוי יוכלו לקבל כלי נוסף באמצעותו יתמודדו עם תופעת הדייר הסרבן. אם עד כה היו יכולים רוב הדיירים לפנות לבית המשפט ולתבוע את הדייר שמסרב לחתום על ההסכם בתביעת נזיקין, הצעת החוק מציע ללכת צעד נוסף לכיוון רוב בעלי הדירות. כך, הצעת החוק מציעה שבעלי הדירות יוכלו לפנות לבית המשפט, וזה, לאחר בחינת המקרה, יוכל לכפות על הסרבן את החתימה על-ידי מינוי עורך דין או רואה חשבון שייכנס בנעליו.
עוד על-פי הצעת החוק, בית המשפט יוכל להורות על-פינוי בעל הדירה הסרבן.
יש להדגיש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכויות אלה רק לאחר שלדייר הסרבן ניתנה האפשרות לטעון את טיעוניו, ורק במקרה בו הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר ב"סירוב בלתי סביר".
עוד נקודה חשובה שעולה מהצעת החוק היא שגם במקרה בו ימנה בית המשפט עורך דין או רואה חשבון שיפעל בשם הסרבן לקידום הפרויקט, ואם בית המשפט יורה על-פינויו של הדייר הסרבן - ימשיך הנציג שמונה לפעול במקומו, כדי שהסרבן יקבל בסופו של התהליך את דירת התמורה החדשה.
עו"ד ישי איציקוביץ, שותף, מנהל מחלקת עסקאות והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', מתייחס להצעת החוק ואומר: "מאחר שבהתחדשות עירונית טמונים גם אינטרסים ציבוריים מהמעלה הראשונה, הרי שיש מקום לקבל את הגישה ולפיה זכות הקניין של הסרבן אינה מוחלטת, ולשקול מנגד ותוך האיזון הראוי גם את זכויות הקניין של הרוב.
"אין מדובר בתקדים, שכן על-פי חוק המקרקעין (חיזוק) ניתן כבר לחייב דיירים סרבנים להתקשר בעסקאות בפרויקטים במסגרת תמ"א 38 (בדרך של הריסה ובנייה) בדרך של פניה למפקח על הבתים המשותפים (על-פי הצעת החוק, תידרש פניה לבית המשפט). כמו כן, כבר קיימים הסדרי חקיקה (הפקעות) על-פיהם נסוגה זכות הקניין של הפרט.
"לצד זאת, על ההכרעה באשר להיותו של הסירוב סביר/בלתי סביר להיות רגישה, תוך הבחנה בין הסוגים השונים של הסרבנים והמניעים השונים שלהם להיעדר הרצון להצטרף לפרויקט. מקום שבו יהיה מכנה משותף רחב לסרבנים, יש מקום לשקול קביעת הסדר ראוי על-מנת שייתן מענה לכך.
"באשר להצעת החוק, לא ברור מדוע בנסיבות בהן הכריע בית המשפט כי הסירוב בלתי סביר, תיכלל בהחלטה, ללא שיקול-דעת נוסף, גם הוראה בדבר צו פינוי".
יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ח"כ רחל עזריה (כולנו), מסרה: "התחדשות עירונית היא כלי חשוב בהגדלת היצע הדירות ובריענון מרכזי הערים, וכל העסקאות של פינוי-בינוי יכולות לצאת לפועל רק כאשר יש שותפות אינטרסים - של הדיירים והיזמים. לא יהיה ניתן להוציא דייר מביתו סתם כך, אלא התיקון נועד לתת כלים לבית המשפט לקבוע מהי עסקה טובה בהתחדשות עירונית, כדי לוודא שיש שותפות אינטרסים, ואין ניצול לרעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.