הדר הכרמל בחיפה: התחדשות עירונית בלי תמ"א ופינוי-בינוי

חובבי המורשת האדריכלית שישוטטו בשכונת הדר הכרמל בחיפה יגלו שם אינספור דוגמאות משובחות לאדריכלות בסגנון האקלקטי והבינלאומי (באוהאוס), שמעידות שפעם היה זה אזור מבוסס ואמיד. בית הספר הריאלי, בית הספר המקצועי בשמ"ת, הטכניון, עיריית חיפה והתיאטרון העירוני מרמזים אף הם על ימים שבהם לעיר חיפה היה מרכז. גם המרכז המסחרי ב"בית הקרנות", והחנויות הרבות ברחובות הראשיים, שנראים היום מיושנים וקצת עניים, הם שריד לימים שהדר היתה למרכז מסחרי של אזור הצפון.

הגורמים השליליים יורדים לתחתית

מאז שנות ה-60, בתהליך איטי וברור, שינתה השכונה את אופיה. התושבים החזקים עזבו, גורמי פשע נכנסו, ומצב המבנים ההיסטוריים הידרדר. בניגוד לת"א שהכריזה על מרכז העיר כ"עיר לבנה", חיפה לא הצליחה לשמר את המבנים, והשכונה נראית די נטושה ומוזנחת.

מצד שני, ניתוח מחירי הדירות בשכונה, שעשה האנליסט ישראל שוורץ מאתר מדלן על בסיס נתוני רשות המסים, מגלה שמחירי הנדל"ן בשכונת הדר קפצו בפרק זמן של שש שנים בכ-98%. הרבה יותר מאשר בשכונות אחרות בעיר. בכנס איגוד המתכננים האחרון, שהתקיים בחיפה, הוצגו עליות המחירים כעדות ברורה לכך שבשכונת הדר המציאו מודל חדשני של "התחדשות חברתית".

בשעת ערב באמצע השבוע שעבר, הסתובבו בלובי מתנ"ס "ביתנו", ברחוב ירושלים, ילדים חרדים מקהילת בעלז שחגגו כאן טקס קבלת ספר תורה, אמהות חרדיות שהשתתפו בחוג וצעירים חילונים נמרצים שיצאו נסערים מישיבת מועצת השכונה. יעקב ברודר, המנהל, הוא יו"ר קהילת הדר, שהיא עמותה רשומה שהוקמה בשנת 2000 "מתוך חזון ליצור שכונת מגורים אטרקטיבית למשפחות צעירות, המטפלת בצרכי כל תושביה ומהווה מרכז תרבותי עירוני".

כשמסתובבים עם ברודר במתנ"ס וברחובות השכונה, אי אפשר שלא להרגיש שכולם מכירים אותו ועושים לו כבוד. אף אחד, גם אלה שמבקרים אותו, לא מתכחש לעובדה שב-11 השנים שהוא עובד כאן הוא הצליח לייצר שינוי אמיתי.

השנתון הסטטיסטי של עיריית חיפה מגלה שבשכונת הדר חיים כ-40 אלף תושבים, שהם כ-14% מתושבי העיר. הצפיפות בשכונה היא 12.9 נפשות לדונם (לשם השוואה, הצפיפות במרכז ת"א היא בערך 15 נפשות לדונם). מבחינת הרכב האוכלוסיה, 31% מהתושבים הם עולים חדשים (הגיעו אחרי שנת 2000), ו-23% הם ערבים. ברודר מספר שלפני כ-10 שנים היתה בשכונת הדר בעיה של בטחון אישי: "היה מפחיד להסתובב ברחוב ירושלים ורחוב נורדאו נחשב לרחוב של זנות והימורים... היה צריך להביא אנשים חזקים שיגרמו לגורמים השליליים לעזוב, לסדר מדרכות, תאורה. מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך".

כשאני מנסה לברר לאן נעלמים הגורמים השליליים עונה לי ברודר, שהם יורדים למטה, לעיר התחתית.

הפטנט: קבוצות מאורגנות

הפטנט של ברודר קשור בעיקר לעידוד של קבוצות צעירים מאורגנות, או כמו שהוא מכנה אותן "קהילות מבחוץ, עם מודעות חברתית, או קהילות משימה". בין הקהילות שחיות כאן ניתן למנות את הגרעין התורני, "קיבוץ מחנכים עירוני", כפר סטודנטים, "קהילת הדרים", "גרעין פארן", גרעין עולים מדרור-הבונים ועוד. הסיוע לקבוצות מתבטא בגיוס משאבים, מציאת פתרונות מגורים והעסקה במשימות חינוכיות חברתיות.

יובל בקר, בן 35, במקור מכפר סבא, מרכז את הקיבוץ העירוני של תנועת דרור ישראל, והוא חדור אמונה ולהט.

הקיבוץ של תנועת דרור הוא "קיבוץ מחנכים" וחבריו, שחיים בקומונות, או בדירות שכורות, עוסקים בעיקר בפעילות חינוכית וחברתית. לדברי בקר: "בשביל להיות בית אמיתי לעם היהודי המדינה צריכה להיות מופת. יש חברה שצריך לתקן אותה, ולא בדיבורים בסלון, או בהצבעה פעם בארבע שנים. המאבק שלנו הוא מול מדיניות החנק וההרס של החברה הישראלית". בקר וחבריו עובדים בחינוך, מדריכים חיילים ושוטרים ומנחים את תושבי השכונה "לקחת אחריות על המשאבים המשותפים".

הסופר עמנואל פינטו עבר להדר הכרמל לפני כשלוש שנים, אחרי שחי שנים רבות בפריז ובת"א. הוא מתגורר בדירת גג משופצת ברחוב ירושלים, יש לו נוף לים, ולדבריו, הוא מבסוט: "כשסיפרתי לאנשים מחיפה שאני גר בהדר הם הביעו פליאה וחששו לביטחוני. אבל אין לי כאן שום חששות. אני גר ברחוב שקט, יפה ואפילו מתוייר. יש כאן קהילה חרדית שזולגת מרחוב גאולה, גרעין תורני והרבה מאד מהגרים מרוסיה. יש כאן מרכזיות שלא מוצאים בשכונות אחרות בחיפה, בין שוק תלפיות המתחדש ובתי הקפה של רחוב מסדה".

ד"ר רגב נתנזון מתגורר בשכונת הדר הכרמל ב-10 השנים האחרונות ואפילו כתב את עבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת מישיגן על החיים בשכונה. הוא מתבונן בגל הג'נטריפיקציה שעובר על השכונה בעיניים ביקורתיות.

מצד אחד, מפרגן לשיפור בתשתית חלק מהרחובות, ולעלייה בשיעור ההצלחה בבגרות, ומצד שני, יש לו ביקורת על תפיסת העולם שמניעה את התהליך: "הם מדברים על הדר כעל בית לכולם, מצד שני הם לא רוצים עניים, ערבים ועובדים זרים. מכניסים לשכונה הכי הטרוגנית בארץ רק אוכלוסיות שנחשבות בעיניהם 'נורמטיביות'. אבל אם תסתכל על הקהילות שמוכנסות לכאן תראה הרכב הומוגני. יש כאלה שיקראו לזה הציונות החדשה, אני תופס את זה יותר כקולוניזציה עירונית. הדפוס שמקובל מעבר לקו הירוק, עובר פנימה".

 עליות מחירים בחיפה