עוד מימי קדם הייתה לאדם משיכה ואפילו סוג של רומנטיקה לבנייה לגובה, החל בפרמידות במצרים, דרך האמפייר סטייט בילדינג שזכה בתואר הבניין הגבוה ביותר בניו-יורק בשנות ה-30 וכמובן הבורג' חליפה שבדובאי אשר מתנשא לגובה של מעל ל-828 מטר, והמילה האחרונה מגיעה מערב הסעודית, שם נבנה הג'דה טאוור בימים אלה ומתוכנן להגיע לגובה של קילומטר.
לאורך השנים התחוללו שינויים בתכנון המגדל אם במספר הקומות, שימוש בחומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות שנכנסו כגון בנייה ירוקה וחכמה, אך בסופו של דבר כל מגדל עדיין נבנה כסוג של גליל גבוה ובעל מהות ותפקיד דומים כלומר מגורים ומסחר לחוד. כיום עם המעבר המואץ לעיר, הרצון להתייעל והשינוי בצרכים גם אופי התכנון והבנייה עובר שינוי מהותי.
כבר היום ניתן לראות ניצנים ראשונים של פרויקטים פורצי דרך בעולם אשר מתבססים על עירוב שימושים. פרויקטים כמו האינטרלייס של חברת אולי שירין בסינגפור והפרויקט הגרנדיוזי פרורי 88 של חברת MVRDV ההולנדית שנבנה בג'קרטה בירת אינדונזיה. פרויקט שהתחיל כתחרות בינלאומית, ומהותו ליצור מעיין עיר ורטיקלית שתכלול מגורי תושבים, מרכז קניות, מלון ואפילו מספר מסגדים וכנסיות, כל אלה תחת קורת-גג אחת או יותר נכון במבנה אחד עצום. הצורך בבניית מגדל כה מורכב יוצר גם מורכבות תכנונית לא פשוטה, וכדי להצליח ולתכנן מבנה שכזה נדרש תכנון מוקדם המתבסס על תוכנה ייעודית לנושא.
בישראל ראוי לציין את פרויקט גינדי TLV אשר תוכנן על-ידי חברת יסקי-מור-סיון אדריכלים, כחלוץ בטכנולוגיית האדריכלות החדשנית.
מדינת ישראל כמו מדינות רבות אחרות אינה מצטיינת בהיצע קרקעות נדיב וטכניקות כמו עירוב שימושים עשויות בהחלט להיות חלק מההתחדשות העירונית - מושג שהפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
