המבקר: ליקויים בגיבוש הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר

ליקויים בהליך גיבוש הסכם הגז הטבעי בין חברת החשמל לשותפות "תמר", גרמו לעלויות עודפות שניתן היה לחזות מראש, בהיקף שבין 820 מיליון דולר ל-1.5 מיליארד דולר על פני 15 שנות ההסכם - זוהי המסקנה העיקרית של דוח מבקר המדינה שבדק את המהלכים לחתימת העסקה. בדיעבד מתברר שהנזק גדול אף יותר, ויעמוד על 2-2.3 מיליארד דולר. הביקורת נערכה בחברת החשמל וברשות החשמל בין ספטמבר 2015 למארס 2016, ובחודשים שלאחר מכן נערכו בדיקות השלמה במשרד האוצר וברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה.

בעקבות גילוי הגז במאגר תמר בינואר 2009, החלו השותפות וחברת החשמל לנהל משא-ומתן שהוביל לחתימת מכתב כוונות בדצמבר אותה שנה. במכתב נכללה נוסחת תמחור המוצמדת כמקובל בחח"י לסל דלקים ולמדד המחירים ליצרן בארה"ב, ללא מזון ואנרגיה. נוסחת התמחור כללה מחיר רצפה של 4 דולרים ליחידת חום, והיא התייחסה לרכש בהיקף 2.7 BCM בשנה לתקופה של 15 שנים. על פי תחזיות של חח"י בתחילת 2012, מחיר הגז לפני נוסחה זאת לאורך תקופת ההסכם נע בין 5.2 ל-6.6 דולרים ליחידת חום.

מכתב הכוונות מהווה את אחד מעיקרי הביקורת, משום שנוסחת התמחור שבו, המהווה על פי המבקר את דרך המלך, הוחלפה בהמשך בהצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI). שינוי זה ייקר את עסקת הגז בעד 1.5 מיליארד דולר נכון ל-2012, ומהווה את אחד הליקויים המגולגלים אל צרכני החשמל ו"עלולים לפגוע ברווחת הציבור". בהמשך הדוח מצוין, כי מעבר למנגנון הדיון המחודש על המחיר שמונה שנים לאחר תחילת ההסכם, "לא ננקטו צעדים המבטיחים את השבת העלויות הנוספות".

טיוטת ההסכם הראשונה בין הצדדים נוסחה במארס 2010, חודש לפני מינוי ועדת ששינסקי לבחינת מיסוי משאבי הטבע, והיא כללה סעיף הגנה מפני מיסוי הקובע כי לשותפות תמר זכות להעלות את המחיר. הסעיף הוסר בעקבות פרסום המלצות ששינסקי בינואר 2011 והתבהרות תמונת המס. חודש לאחר מכן הואץ המשא-ומתן בין הצדדים, ומדיוני ועדת ההיגוי של דירקטוריון חברת החשמל לנושא ההסכם עולה שבנקודה זו דרשה שותפות תמר מחיר גבוה שיפצה אותה על העלאת המס.

"לצד המשא-ומתן שהתנהל בשנת 2011 הייתה פגיעה חמורה באספקת הגז ממצרים, והיא פסקה לחלוטין באפריל 2012", מתאר המבקר את הרקע. "נוסף על כך, שינויים שחלו בתוואי צינור הגז לחופי ישראל גרמו להארכת צינור הגז ולייקור העלויות". עקב כך כללה טיוטת ההסכם התשיעית - מאוגוסט 2011 - את הנוסחה החדשה, ובטיוטה ה-11, שנוסחה באוקטובר, נקבע שלהצמדה למדד האמריקאי יתווסף 1% מדי שנה עד 2019, ושהחל משנת 2020 יופחת 1% בשנה.

בחברת החשמל אמרו למבקר כי בתמר דרשו 2% בשנה מעבר לתוספת המדד האמריקאי, וכי בתמורה לפשרה על המחיר הצליחה החברה לשריין לעצמה כמות גז מספיקה. בחברה הוסיפו כי ההסכם, שנחתם סופית במארס 2012, היה הטוב ביותר שניתן להשיג על רקע המחסור בגז המצרי והתכלות מאגר "ים תטיס", שגרמו ל"חיזוק כוחה המונופוליסטי של שותפות תמר... הפתרון האפשרי היחידי והמעשי לסיום המשבר האנרגטי ולחידוש אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי היה פיתוחו המהיר של מאגר תמר".

על פי המבקר, בשל ירידת מחירי האנרגיה בשנים האחרונות, הנזק הנגרם משינוי נוסחת חישוב המחיר גבוה ממה שהיה ניתן לחזות מראש, ועומד על 2-2.3 מיליארד דולר. "הנוסחה החלופית של הצמדה למדד המחירים לצרכן בארה"ב משקפת בסבירות גבוהה עלייה מתמשכת במחירי הגז במנותק מההתפתחויות במשק האנרגיה", כתב המבקר, "שכן בשני העשורים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב בקצב יציב יחסית של כ-2.3% בשנה".

בשותפות תמר הסבירו את העלאת המחיר בכמה גורמים: עליית מחיר הנפט בין מכתב הכוונות להסכם הסופי; פסילת התמ"א להקמת מתקן קבלת הגז בחוף דור, שהגדילה את העלויות; מס ששינסקי, הצפוי להקטין את הכנסות המאגר ב-40 מיליארד שקל; החלטות הממונה על הגבלים שהגבילו את השותפות; והגבלת יצוא הגז מהמאגר ל-50%.

לדברי המבקר, מכתב הכוונות מ-2009 שיקף משא-ומתן בשוק תחרותי יחסית, ולכן הנוסחה המופיעה בו "יכולה להיות אמת מידה להערכת המחיר של גז טבעי כשיש יותר מספק גז אחד". מאידך, סעיף ההגנה ממיסוי מלמד "על הכוונה לגלגל לפתחו של הציבור את עלויות המיסוי שקבעה ועדת ששינסקי, במלואן או בחלקן". אף שהמבקר קיבל חלק מטענות חח"י על השפעת גורמים שמחוץ לשליטתה, הוא ציין כי הם "אינם מצדיקים את העלאת מחיר הגז בעסקה בהשוואה למכתב הכוונות".

ברשות החשמל הסבירו כי ההצמדה למדד האמריקאי היוותה גידור לסיכון של עליית מחירי הדלקים. המבקר מעיר כי אף שגידור הוא כלי מקובל להפחתת סיכונים, "מנגנון הגידור הנכלל בעסקה משית את עלויות הגידור על הצרכנים במקום על שותפות תמר". דברים אלה מחוזקים על ידי חוות דעת שקיבלה רשות החשמל משני מומחים שכתבו בזמן אמת שמדובר בשיטה לא מקובלת ולא סבירה, ה"משיתה סיכונים על צרכני הגז וכמעט שאינה מותירה סיכונים ליצרני הגז". המבקר מוסיף כי גם במנגנון הנכלל במכתב הכוונות קיים גידור מפני עלייה חדה של מחירי האנרגיה.

בכל הנוגע לתוספת ולהפחתה מהמדד האמריקאי, כותב המבקר כי לפי תחשיב משרדו "ירידת מדד ה-CPI ב-1% בשנה במחצית השנייה של תקופת ההסכם אינה מקזזת את העלייה ב-1% בשנה במחצית הראשונה של תקופת ההסכם. מהתחשיב עולה כי על פי הנתונים שהיו ידועים ערב חתימת ההסכם, "מנגנון זה ייקר את עסקת תמר בכ-370-640 מיליון דולר בערכים שוטפים". המבקר מציין כי מדובר במנגנון שאינו מקובל בהסכמי גז ויש לשאוף לשנותו.

דירקטוריון לא מספיק פעיל

החצי השני של דוח המבקר עוסק בעיקר ברגולציה הלא-אפקטיבית מספיק ובמעורבות לא מספיק חזקה לדעתו של דירקטוריון חברת החשמל בתהליך שהוביל להסכם. חברת החשמל, כתב המבקר, ציינה כי נדרשה התערבות ממשלתית "על מנת שהיזמים לא יעשו שימוש בכוחם המונופוליסטי להעלאת מחירים", אך למרות ניסיונותיהם הם "הותירו את החברה, הלכה למעשה, לבדה במערכה מול מונופול הגז".

בין השאר מציין המבקר את ההימנעות של משרד האוצר להטיל פיקוח על מחיר הגז; את התנגדות רשות ההגבלים העסקיים לדרישת הלקוח המועדף של חברת החשמל, שכלקוח עוגן דרשה השוואת תנאים לכל חוזה גז עתידי שיהיה טוב משלה; ואת פעולות רשות החשמל, ש"הייתה עקבית בהחלטותיה", אך התבססה על הנחות שלא התממשו, כמו התפתחות תחרות במשק הגז ומחיר גז מופחת במסגרת האופציה של חברת החשמל בהסכם לרכש של 22 BCM נוספים על ה-77 BCM שנכללו בהסכם הבסיס.

ביקורת נוספת מתח המבקר על תחזית צריכת החשמל הגבוהה שהניחה חח"י ושהביאה אותה להעריך בתחילה כי תזדקק ליותר גז מהנדרש. התחזית התבססה על תחזית צמיחה במשק של 4% בשנה, אף שתחזיות אחרות צופות צמיחה נמוכה יותר. למרות החריגה לא לקחה על עצמה חברת החשמל התחייבויות רכש גבוהות מדי, ובפועל היא מחויבת ל-3.5-3.6 BCM בשנה - כמות שהיא צורכת מעבר לה במרבית השנים, אף ש"בכמה ניתוחי רגישות תיתכן הקדמת תשלומים של עד כ-450 מיליון דולר בסך-הכול לאורך תקופת ההסכם".

ביקורת נוספת נמתחת בדוח על כך שדירקטוריון חברת החשמל לא היה פעיל מספיק במהלך המשא-ומתן. על פי המבקר, רק בדצמבר 2011 נחשף הדירקטוריון לשינויים בהסכם המתגבש לעומת מכתב הכוונות של סוף 2009. כאשר נשאל מנכ"ל החברה באותה עת, אלי גליקמן, אם ניתן לשנות את תנאי ההצמדה החדשים, הוא השיב כי שותפות תמר הודיעה על מגעים לחתימת חוזים עם לקוחות אחרים, באופן המאיים על יכולתה של חח"י לקבל את כל הכמות לה היא זקוקה. על רקע זה נזהר הדירקטוריון מלדרוש שינויים מרחיקי לכת העלולים לעכב את החתימה על ההסכם.

"אף שהסכם הגז הוא ההסכם בעל המשמעות הכלכלית הגדולה ביותר לפעילות החברה בעשור הקרוב", סיכם המבקר, "דירקטוריון חח"י לא עמד די הצורך במהלך המשא-ומתן לקבל הסברים בדבר השינויים לרעה שחלו בתנאי ההסכם, על פי דיווחי החברה, ובדבר השלכותיהם הכספיות על החברה. כמו כן, הדירקטוריון לא בחן את הצורך בעדכון הקווים המנחים שהתווה להנהלה בתחילת המשא-ומתן, בעקבות השינויים לרעה שחלו בתנאי ההסכם. משהובאו פרטי ההסכם המגובש לאישור הדירקטוריון, הוא קיים כמה דיונים מפורטים טרם אישורו, ואף ביקש ליישם בו כמה שינויים שחלקם אכן התקבלו והוכנסו לנוסח ההסכם הסופי".

בחח"י השיבו כי אין זה מתפקיד הדירקטוריון להיכנס בנעלי ההנהלה ולקיים את המשא-ומתן, והמבקר מסכים שיש "להקפיד לא להפר את האיזון העדין" שבין הדירקטוריון וההנהלה, וגם זאת "דיון בקווים המנחים" היה צעד חיוני מצד הדירקטוריון.

פתרון איכותי פחות

נקודה אחרונה בביקורת נוגעת למחדלי חברת החשמל לכאורה בכפייה על שותפות תמר לפרוש צינור גז נוסף ממתקן קבלה מול חופי אשקלון ליבשה, כדי להגדיל את היתרות וביטחון האספקה. "על פי סעיף 6.4.1 בהסכם, ממועד הודעת הקונה למוכר על מימוש האופציה, יהיה המוכר מחויב לפעול למילוי כמה תנאים, כגון השגת אישורים והיתרים, וכן בנייה, הקמה, תחזוקה ותפעול של מתקנים נוספים ('Sellers' Facilities') הנדרשים לצורך הגדלת כמות הגז המועברת ל-36,000 mmbtu", כתב המבקר.

האופציה המוזכרת היא הראשונה מבין שתיים להגדלת כמות הגז שרוכשת חברת החשמל מ-77 BCM ל-88 ולאחר מכן ל-99. באפריל 2013 החליט הדירקטוריון לממש את האופציה הראשונה, וחודשיים לאחר מכן החליטה הממשלה לחייב את תמר להקים בשלב ראשון מדחסים במתקן הקליטה באשדוד עד יולי 2015 כדי להגדיל את כמות הגז המועברת, ובשלב שני להקים צינור נוסף ומתקן טיפול נוסף באשקלון עד סוף 2016.

בינואר 2014 פנתה הנהלת חח"י לדירקטוריון בבקשה לאשרר את הסכם האופציה, שלא כלל מחויבות של תמר להקמת הצינור השני. הדירקטוריון הסתמך על החלטת הממשלה - שבוטלה באוגוסט 2015 - כשברקע טען היועץ המשפטי של חח"י כי נוסח הסכם האופציה לא מחייב בהכרח את תמר להקים צינור, משום שהגדלת התפוקה יכולה להיעשות גם באמצעות המדחסים - אף שהם פתרון איכותי פחות וחושפים את המערכת לתקלות מרובות יותר.

לסיכום כותב המבקר: "אף שלהנחת צינור שני חשיבות יתרה לחח"י, ואף הוגדרה אחת ממטרות המשא-ומתן, נוסח ההסכם לא הבטיח את הנחתו של צינור שני… משרד מבקר המדינה מעיר כי הקמת מדחסים אינה תחליף שווה ערך להנחת צינור שני מבחינת היתרות והסבירות לתקלות באספקה... חח"י לא נקטה צעדים לבחינת האפשרות ששותפות תמר תניח צינור שני ולא ניהלה משא-ומתן על פיצוי בגין ויתור זה". 

 השינוי בתחזיות חברת החשמל על צריכת הגז

חברת החשמל: "זה ההסכם הטוב ביותר שיכולנו להשיג"

תגובת חברת החשמל: "חברת החשמל סבורה כי הסכם הגז שהושג באותה העת הוא ההסכם הטוב ביותר אותו יכולה הייתה הנהלת החברה להשיג בדרך של משא-ומתן מסחרי עם המונופול במשק הגז. להסכם שנחתם יתרונות כלכליים משמעותיים עבור המשק הישראלי, וגם הם קיבלו ביטוי על ידי המבקר.בשורה התחתונה, ההסכם שנחתם הינו תולדה של עבודה מאומצת ויסודית, לילות כימים, של הנהלת החברה בסיוע מומחים ישראלים וזרים מובילים, והכל תחת הנחייתו ובפיקוחו של דירקטוריון החברה ואשר אושר על ידי כלל הגורמים המוסמכים, לרבות הרגולטורים השונים.

"חברת החשמל הינה ארגון מבוקר ומפוקח, ומחויבת לתהליך הבקרה ולהפקת לקחים מהעולה בדוח. בתוך כך, חברת החשמל מקבלת בברכה את הביקורת שנערכת בנושא מהותי וחשוב זה. ניתן לראות כי חלק מהנושאים המוזכרים בדוח זכו להתייחסות מעמיקה של החברה עוד טרם פרסום הדוח וללא כל קשר אליו, אולם החברה מבקשת להדגיש כי בדוח קיימות קביעות ומסקנות אשר לדעת החברה אינן מוצדקות. נדגיש כי בעבודת הדירקטוריון לא נפל כל פגם, והטענות המועלות בהקשר זה סותרות הלכות משפטיות ודיני ממשל תאגידי". 

משרד האנרגיה: "מוקדם לקבוע את תוצאות ההסכם לאחר 4 שנים בלבד"

"הסכם הגז שנחתם ע"י חברת החשמל בשנת 2012 היה הסכם עוגן שאפשר בזמנו את התחלת פיתוח משק הגז בישראל. ההסכם התאים למציאות הכלכלית דאז, כולל מחירי הנפט של שנת 2012 והחשש מתנודתיות מחירי הנפט, ולקח בחשבון גם את הסיכון לאי פיתוח מאגר תמר. ההסכם אושר בזמנו על ידי כלל גורמי הממשלה. כדי למזער את הסיכון לציבור שולבה בהסכם גם נקודת יציאה בשנת 2021, שתאפשר דיון מחודש על המחיר. חשוב לציין שמדובר בהסכם ל-15 שנה ומוקדם לקבוע את תוצאותיו לאחר 4 שנים בלבד, נוכח העובדה שהוא תלוי בנתונים משתנים.

"חשוב להדגיש, שהמלצות המבקר כבר הוטעמו למעשה במדיניות שר האנרגיה בשנתיים האחרונות. גיבושו ואישורו של מתווה הגז בשנת 2016, נערך תוך תיאום עבודת הרגולטורים, הביא להפחתת מחירי הגז הטבעי לתחנות הכוח הפרטיות ולתעשיה, ויעודד את התחרות במשק בשנים הקרובות - מה שצפוי להוביל להוזלה נוספת".

תגובת מטה מאבק הגז

מטה מאבק הגז מסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה באשר להסכם הגז של חברת החשמל מול מונופול הגז, מאשר את טענות מטה מאבק הגז בעניין מחיר הגז המופרז אותו משלמים אזרחי ישראל למונופול הגז. כמו כן הוא מאשר את טענות המאבק באשר לתפקודו של מי שמונה לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור.

"העלות העודפת של מעל 2 מיליארד דולר אותה מציין המבקר, שמוטלת על אזרחי ישראל, מתווספת למחיר הגז הגבוה אותו מממנים אזרחי ישראל. יצוין כי מחיר הגז אותו ממנים כיום אזרחי ישראל עומד על 5.91 דולר, כאשר המחירים הריאליים במדינות מפיקות גז כישראל נעים סביב ה-2-2.5 דולר. לפי דוחות נובל אנרג'י עצמה, היא מכרה בשנה החולפת מחוץ לישראל, גז במחיר של 2.1 דולר.

"במהלך הדיונים הלא שקופים סביב מתווה מונופול הגז, היתה לממשלת ישראל הזדמנות לתקן את ההסכם השערורייתי, אך היא ויתרה על כך, וסיפקה מתנה נוספת לטייקוני הגז, מתנה הממומנת מכיסי אזרחי ישראל. לעומת התנהלות ממשלת ישראל מול מונופול הגז, פתחו ברחבי העולם גם בשנה החולפת חוזי גז והפחיתו מחירים על רקע מצב השוק. אנו תקווה כי מחיר הגז המופקע יתברר בבית המשפט, בתביעה הייצוגית שהוגשה כנגד מונופול הגז".

במטה מאבק הגז מזכירים שמנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור, שכיהן בשנת 2012 כסגן הממונה על התקציבים לתשתיות ואנרגיה, היה הראשון להציג את מנגנון ההצמדה בפני חברי הכנסת. במטה הביאו ציטוט מדברי מרידור בישיבת ועדת הכלכלה ב-4 ביולי 2012: "אם היינו בוחרים בהסכם המקורי עסקה צמודת מדד ולא צמודת נפט - היות ובהסכם המקורי היתה עלייה מאוד גדולה לנפט - היינו רואים היום מחיר יותר נמוך.

"לכן אני הייתי מציע, כשבוחרים נוסחה, לא להיצמד לשאלה מה קורה אל מול הסכם הבסיס היום, אלא להסתכל למשל על התפתחות המדדים לאורך עשרות שנים של ה-CPI האמריקאי לדוגמה - מדד המחירים לצרכן האמריקאי, שזה המדד שנבחר בהסכם הזה - אל מול מדד מחירי הנפט או תמהיל דלקים כזה או אחר; לבחון את זה בראייה היסטורית ארוכת-שנים. כי לקחת עשר שנים או חמש או שלוש בנקודת זמן זה פשוט מעוות".

תגובת שותפות תמר

שותפות תמר מסרו בתגובה: "שותפות תמר מודה למבקר המדינה על עבודתו ורואה בממצאי הדוח תמיכה בעמדות אותן מביעות החברות בשנים האחרונות. דוח המבקר קובע כי הגז מתמר חסך לחברת החשמל במהלך השנים 2013 ו- 2014 בלבד כמיליארד שקל מדי חודש (סך-הכול כ-19 מיליארד שקל לאורך התקופה המבוקרת), מדגיש את חשיבותו למשק הישראלי ומשבח את המהירות בה הוא פותח. ההסכם אושר על ידי משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשות הגז, רשות ההגבלים העסקיים והממשלה, וכן עמד לשימוע של וועדות הכנסת וכלל הציבור בטרם אושר. הוא משקף רמת מחירים תחרותית, בפרט ביחס למדינות האזור. המלצות הדוח תואמות את עקרונות מתווה הגז, ובראשן הצורך ברגולציה אחידה ורוחבית להסדרת הסוגיות המורכבות הנוגעות למשק הגז הטבעי בישראל". 

תגובת התובעים הייצוגיים

עורכי הדין יצחק יערי וגלעד ברנע, אשר מנהלים בימים אלה, בשם התובע הייצוגי משה נזרי, את התובענה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה בישראל בסך 45 מיליארד שקל בגין מחיר הגז הטבעי המופרז, מסרו: "דוח מבקר המדינה חוזר ומאשר את העובדה המובאת בתביעתו של התובע הייצוגי, ולפיה השותפות במאגר תמר ניצלו את כוחן המונופוליסטי לצורך גביית רווח מופרז של מיליארדי שקלים בגין הגז הטבעי, אשר מגולגל ישירות אל כלל ציבור צרכני חברת החשמל בישראל. בין היתר קובע המבקר, שעם הפיכת מאגר תמר לספק הגז היחיד בישראל, עקב פיצוץ הצינור המצרי, שינו שותפות תמר באופן חד צדדי את טיוטות ההסכם, והקפיצו את מחיר הגז בעיצומו של משא-ומתן מתקדם. הדוח הוא הוכחה נוספת לכך, ששותפות תמר ניצלו באופן בלתי חוקי ובלתי מוסרי, את כוחן המונופוליסטי ומכרו לציבור את הגז - שהינו משאב טבע השייך לציבור - במחירים מופקעים". 

יחימוביץ': "הישגי ששינסקי עלו בעשן"

"הדוח הוא עדות קשה לכישלונה הצרוף של הממשלה, שהפליאה להיטיב עם חברות הגז אבל פגעה אנושות באינטרס הציבורי של אזרחי ישראל הרגילים. דברי המבקר הקשים על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת לפיתוח משק הגז מעידים על רשלנות פושעת במקרה הטוב ועל מה שעלול עוד להתברר כחמור מזה. צריך רק להביט מעבר לים כדי לראות איך לפני מספר חודשים פתח האיחוד האירופי בלא היסוס את הסכמי הגז עם גזפרום הרוסית, ולתהות מדוע ממשלת ישראל לא נהגה בדיוק כך באשר להסכמים המחפירים בין חברות הגז לחברת החשמל. ככלל עולה מהדוח כי הממשלה הקפידה להתנהג כמי שצריכה לרצות את חברות הגז ולהשפיע עליהן מתנות, במקום להבין כי הכוח הוא בידיה ורק בידיה.

"האיוולת שבהצמדת מחיר הגז למדד המחירים האמריקני בתוספת 1%, שהיתה מופרכת מלכתחילה, והתרעתי מפניה, לא נעלמה מעינו של המבקר. המבקר בעצם חושף כי חברות הגז ניצלו באופן בוטה וברוטאלי את פיצוץ צינור הגז המצרי שארע בזמן המשא-ומתן, כדי להשיג את הנוסחה ההזויה הזאת, שרק בגללה, בו ברגע, שילם הציבור בישראל מיליארד וחצי דולרים דרך חשבונות החשמל שלו, וזוהי רק ההתחלה, כי המשך אותה שיטה ימשיך את עושק הציבור.

"בתיאור בדוח על התנהלות המשא-ומתן חושף לראשונה גורם ממלכתי רשמי, את העובדה שבפועל, במקום לשלם מס מוגדל על רווחיהן המופקעים, חברות הגז גילגלו את מס ששינסקי על הציבור. כשותפה למתווה ששינסקי שהיה מוצדק גם אם לא מושלם, אין לי אלא להצטער צער גדול על כך שהישג זה עלה בעשן של תרגילים כלכליים מוזרים".

טרכטנברג: "מעשה חלם"; חנין: "קורא לשנות את מתווה הגז"

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "לצערי גם כאשר התרעתי על מחדל המחירים בדיונים על מתווה הגז, הממשלה החליטה להתעלם מתמרורי האזהרה שהצבתי מתוך שיקולים פוליטיים צרים ולא ענייניים. מנגנון המחירים שקבעה הממשלה הוא מעשה חלם, ועליית המחירים שעולה מדו"ח המבקר הייתה ידועה מראש.

"ממשלת נתניהו הפכה את ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר של העשורים האחרונים לעוד אפיזודה חולפת, ובמקום שהאזרחים ייהנו מהכנסות ממסים, הם ישלמו עוד יותר על צריכת החשמל. דו"ח המבקר הוא עדות נוספת וחותמת רשמית למחדלי הממשלה."

ח"כ דב חנין ׁׁ(הרשימה המשותפת): "על קומבינת הגז הגדולה של ממשלת נתניהו כולנו משלמים ביוקר, חוץ מכמה טייקונים, שעושים עליה רווחים נפלאים. בדיוק על הדברים האלה התרענו בזמן אמת. והתוצאות העגומות מתוארות היום בדוח המבקר. אני קורא לשנות את מתווה הגז, לפקח ולהוזיל את מחירי הגז. רה"מ נתניהו חייב היום הרבה תשובות לציבור". 

דוח מבקר המדינה - כל הכשלים:

■ ליקויים בגיבוש הסכם הגז הטבעי בין חב' החשמל לתמר גרמו לעלויות עודפות - 3 מיליארד ד'

■ הצהרות על עבודה של 24 שעות ביממה במערך הכשרות

■ חדרי ניתוח: עבודה לא יעילה באופן מכוון

■ קופות החולים: היעדר מעקב אחר צריכת תרופות, שימוש חוזר בציוד

■ מלונאות: מה מעכב את הוזלת המחירים בבית המלון?

■ המשטרה: פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר

■ 110 מ' ש' יועדו לפריפריה, מי קיבל את רוב הכסף?

■ קבורה אזרחית: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"

■ רמ"י מתעלמת משימוש מסחרי שנעשה בקרקע ציבורית

■ 20 אלף עמותות לא משלמות אגרה שנתית

■ משהב"ט מעסיק אלפי יועצים חיצוניים במיליוני שקלים - בלי מכרז

■ חקלאות: הציבור ממשיך להיות חשוף לחומרי הדברה

■ מה עשתה קרן "מעגלים" עם תקציב של 60 מ' ש'?

■ משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי

■ אגף התכנון בצה"ל הטעה את הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל